סגור
מטוס ישראייר בנתב"ג
מטוס ישראייר בנתב"ג (צילום: alexsl / iStock)

ישראייר מפעילה לחץ להעביר את החוק שיאפשר לה להתנער מתשלום פיצויים

חברת התעופה שלחה מכתב לשרים בממשלה ולוועדת הכלכלה בדרישה שיעבירו את החוק שיקשיח את מדיניות הפיצוי לנוסעים עקב עיכובים וביטולי טיסות - אחרת תפנה לערכאות משפטיות. מאז פרוץ המלחמה הגישו נוסעי ישראייר יותר מ-100 תביעות בשווי של כ-2.2 מיליון שקל

בוועדת הכלכלה צפויים לדון בשבוע הבא בתיקון חוק התעופה כך שיקשיח את מדיניות הפיצוי לנוסעים עקב עיכובים וביטולי טיסות. המהלך נועד לתמרץ את חברות התעופה הזרות לשוב לארץ, אך אלה מצדן לא מתחייבות לחזור לכאן גם אם החוק יתוקן וגם אם יקבלו סיוע בעלויות הביטוח. מי שעוד עשויות להרוויח מהתיקון לחוק הן החברות הישראליות – שהפכו ליחידות שטסות ומוכרות כרטיסי טיסה במחירים גבוהים מהרגיל בשל צמצום התחרות.
כעת מתברר שבימים האחרונים שלחה חברת ישראייר מכתב בן 16 עמודים לשרים בממשלה ולוועדת הכלכלה, ובו היא דורשת מהמדינה לקדם את הליך החקיקה בהקדם ולפטור את חברות התעופה "ממתן הטבות במתכונת הנוכחית בחוק". ישראייר גם מאיימת במכתב שאם לא ייעשה כך, היא תפנה לערכאות משפטיות.
בשנה האחרונה, מאז פרוץ המלחמה, נוסעי ישראייר הגישו למעלה מ-100 תביעות נגד חברת התעופה, בשווי של כ-2.2 מיליון שקל, לקבלת פיצויים בשל ביטול טיסה או שינוי מועד בעקבות מלחמת חרבות ברזל. עכשיו ישראייר מבקשת להתנער מתשלום הפיצויים הללו ודורשת סיוע מהמדינה באמצעות שינוי חוק התעופה, שנדון בכנסת לאחרונה.
החברה טוענת כי התביעות הללו מתווספות למקרים רבים, "אין ספור" לטענתה, שבהם פיצתה את הנוסעים באופן אוטומטי בגין שיבושים בלוח הטיסות בשל המלחמה, שגרמו לאיחורים בטיסות וחייבו אותה, על פי החוק כיום, לפצות את הנוסעים. בחברה טוענים כי היא שילמה מיליונים רבים כפיצוי ללקוחות "שלא בצדק". המכתב נשלח לשרת התחבורה, שר הכלכלה, שר התיירות, יו"ר ועדת הכלכלה וליועצת המשפטית של משרד התחבורה.
הליך החקיקה של התיקון לחוק היה כבר בעיצומו, אלא שעל פי טענתה של ישראייר, "מטעמים שאינם ידועים, נעצר קידומה של ההצעה והיא ירדה משולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, ממש ערב הדיון בה".
ההסברים של ישראייר לדרישה לקדם את החקיקה נשמעו גם בדיון בוועדת הכלכלה ותואמים גם את ההסברים של חברות התעופה הזרות. החברה טוענת כי שיבוש לוח הטיסות נוכח המצב הביטחוני הפך עניין שבשגרה והיא מוצאת עצמה מתמודדת עם דרישות ותביעות למתן פיצוי כספי מכוח החוק. "כך למשל, נוצרים מצבים אבסורדיים בהם ישראייר נאלצת להתמודד עם דרישות לפיצויים בגין שיבושים פתאומיים בלוח הטיסות, נוכח החלטה שקיבלה ממשלת ישראל על סגירת המרחב האווירי בטווח הזמן המיידי בשל איום ביטחוני" .
עוד כותבת החברה כי סגירת המרחב האווירי גם לזמן קצוב חושפת אותה לפגיעה מתמשכת, שיכולה להשפיע גם יממה מאוחר יותר: צוותים שהיו זמינים לטיסה מסוימת אינם זמינים יותר, וסלוטים (חלונות זמן שניתנים לחברות התעופה להמראות ולנחיתות) שניתנו לחברה אובדים - וזה חושף אותה לתביעות. "חיובה של ישראייר בפיצויים לנוסע שטיסתו בוטלה ברגע האחרון נוכח מצב ביטחוני שנכפה על כולנו, אשר השלכותיו פוגעות גם בישראייר עצמה, מהווה פגיעה קיצונית ובלתי מידתית בזכויות היסוד של ישראייר, בניגוד לדין".
ואכן, בשנה האחרונה מוצפת החברה בלקוחות שמתלוננים ודורשים פיצוי על עיכובים או ביטולי טיסות. הוקמה קבוצת פייסבוק פעילה במיוחד שנקראת "ביטול טיסה ישראייר" (שאין לה קשר לחברה עצמה), בה משתפים נוסעים בניסיונותיהם לקבל פיצוי מישראייר. אחת הבעיות עליהן מתלוננים הנוסעים היא שלישראייר אין כמעט שירות לקוחות, והסיכוי לקבל מענה אנושי במייל, בטלפון או בווטסאפ כמעט ולא קיים. הפנייה לחברה אפשרית בעיקר דרך אתר ייעודי שבו לא ניתן להכניס טקסט חופשי אלא רק לשלוח פנייה בעקבות "עיכוב בטיסה", ולהמתין למענה. נוסעים רבים של ישראייר טוענים שלא קיבלו כל מענה גם אחרי שבועות רבים.
החשש העיקרי הוא שהתיקון לחוק, אם ייעשה, לא יגרום לחברות התעופה הזרות לשוב לטוס לישראל. בפועל, משמעות שינוי החוק עשויה להיות הקשחה של מדיניות הפיצוי לצרכנים כך שהפיצוי על עיכובים וביטולים יצטמצם ואולי יבוטל לגמרי. כאמור, הדבר ישחק לידיהן של חברות התעופה הישראליות שממשיכות לטוס ובמחירים גבוהים במיוחד, אך הנוסעים יקבלו עוד פחות אפילו ממה שהם מקבלים היום.