בכדי למנוע עושק: משרד המשפטים יגביל שכר טרחה של מייצגי נפגעי המלחמה
בכדי למנוע עושק: משרד המשפטים יגביל שכר טרחה של מייצגי נפגעי המלחמה
תזכיר החוק מפורסם לאחר פניות למשרד המשפטים בעקבות שכר טרחה מנופח שנגבה בתביעות תגמולים ממשרד הביטחון והביטוח הלאומי. החוק נועד להגן על אוכלוסיות שונות שנפגעו ב-7 באוקטובר כמו משפחות שכולות, נפגעי פעולות איבה, נכי כוחות הביטחון, פדויי שבי ומשפחות חטופים ונעדרים
במטרה למנוע מקרי עושק וגביית שכר טרחה מנופח, משרד המשפטים פרסם היום (א') תזכיר חוק להגבלת שכר טרחה במסגרת תביעות תגמולים ממשרד הביטחון והביטוח הלאומי של משפחות שכולות, נפגעי פעולות איבה, נכי כוחות הביטחון, פדויי שבי ובני משפחה של חטופים ונעדרים.
במשרד המשפטים מסבירים כי תזכיר החוק, שהוכן על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי חוקתי), גובש על רקע פניות, בין השאר אל הסיוע המשפטי במשרד, בנושא גביית שכר טרחה מופרז על ידי עורכי דין מנפגעים באירועי טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו - והצורך להגן על האוכלוסיות השונות שנפגעו.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שלח גם הוא כבר בחודש נובמבר מכתב בנושא לשר המשפטים יריב לוין, לאחר שנחשף לתופעה, וביקש להגביל את שכר הטרחה שגובים עורכי דין המייצגים אלפי פצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. אנגלמן כתב אז כי "בשעה זו שמדינת ישראל מצויה במלחמה, ישנה תופעה מצערת שבה עורכי דין מנצלים את המצב הקשה והרגיש, ופוקדים את בתי החולים כדי להחתים את פצועי צה"ל על הסכמי ייצוג, תוך גביית שכר טרחה גבוה. נדרש אפוא לפעול ללא דיחוי להסדרה של הנדון, ובכלל זה, לפעול לקביעת תעריף מפוקח והוגן בגין שירותים משפטיים המוענקים הן לפצועי צה"ל והן לנפגעי פעולות איבה".
היום, לאחר עבודת מטה נרחבת בסיוע מומחה בתחום קביעת המחירים, פרסם לוין את תזכיר החוק להערות הציבור, כאשר מוצע שיחול רטרואקטיבית החל מה-7 באוקטובר.
מטרת החוק, כפי שמוסבר בתזכיר, לוודא שהתגמולים וההטבות הסוציאליות יגיעו באופן מלא ככל האפשר לנפגעים, לצד הצורך שיינתן מענה הולם ושלא תיפגע האפשרות לשכור עורך דין או מי שמסייע בהגשת התביעה.
"הגבלת שכר הטרחה נקבעה בתשומת לב להיקף העבודה המשפטית הנדרשת בכל תביעה בהתאם לסוגה ולמורכבותה, תוך התחשבות בסיכויי ההצלחה של התביעה", מוסבר בתזכיר החוק. הגבלת שכר הטרחה תחול הן על עורכי הדין והן על מי שמסייע בהגשת התביעה כמו חברות למימוש זכויות.
החוק מציע כי אדם ששילם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על הסכום המירבי, יהיה רשאי לתבוע את החזרת הסכום העודף. הסכומים המרביים שמציע החוק יפורסמו באתרי האינטרנט של משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, באופן נהיר ומונגש.
לפי הצעת החוק, שכר הטרחה ישולם במקרה של הצלחה בתוספת דמי פתיחת תיק נמוכים. התשלום ייפרס במשך 60 חודשים וישולם בסכום שייגזר מהתגמולים שיקבל הנפגע.
ככל שמדובר בבקשות להכרה של בני משפחות החללים, וכן בבקשות לקבלת תגמול של בני משפחות חטופים ונעדרים, מוצע לקבוע סכום קבוע נמוך שאינו נגזר מהתגמולים.
הצעת החוק קובעת את שכר הטרחה המירבי במספר מקרים שונים: טיפול בהטבות שמשולמות אגב הטיפול בתביעה העיקרית, טיפול בבדיקה מחדש בפני הוועדה הרפואית, במקרה של החלטה פגומה מנסיבות טכניות, בבקשות לקבלת סיוע חד פעמי בדיור, במענק או בהלוואה, או בסיוע ברכישת או החלפת רכב רפואי.
בתזכיר החוק מצוין כי ההוראות המוצעות מתבססות על הסדרי הגבלת שכר טרחה, בהתאמות הנדרשות, בתביעות מסוגים אחרים לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, למשל לקבלת קצבת נכות כללית ולנפגעי עבודה, תביעות פיצויים של ניצולי שואה וכדומה.
עוד קודם לתזכיר החוק של משרד המשפטים ובטרם המלחמה הגיש ח"כ מיכאל ביטון הצעת חוק פרטית בנושא שביקשה להגביל את שכר הטרחה שיוכלו לגבות עורכי דין מנכי צה"ל, במטרה למנוע עושק שלהם בעיקר ברגע חולשתם. הצעת החוק של ביטון עברה בקריאה טרומית בכנסת כבר בחודש יוני האחרון ונידונה בוועדת העבודה והרווחה בכנסת בחודש דצמבר. באותו דיון הודיע נציג משרד המשפטים כי במשרד "עובדים באינטנסיביות" על הצעת חוק ממשלתית בנושא.
