בחירתו של סמוטריץ': מי יהיה המנכ"ל הבא של האוצר?
בחירתו של סמוטריץ': מי יהיה המנכ"ל הבא של האוצר?
במסדרונות האוצר כבר נזרקים לאוויר שמות של מינויים אופציונליים לתפקיד מנכ"ל המשרד. ישראל מלאכי עלול לקדם סדר יום סקטוריאלי; נח הקר נחשב למועמד טבעי; שי אהרונוביץ' עשוי להסכים לזמן מוגבל; ויוראי מצלאוי לא מגיע מכלכלה ציבורית
כבר בשבועות הקרובים יצטרך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקבל החלטה על זהות מנכ"ל משרד האוצר הבא, זאת אחרי הודעת הפרישה של המנכ"ל הנוכחי, עו"ד שלומי הייזלר. במסדרונות האוצר כבר התגבשה בורסת שמות, ולפי מידע שהגיע לכלכליסט, מינויים אופציונליים לתפקיד הם של המשנה למנכ"ל ישראל מלאכי, הסמנכ"ל יוראי מצלאוי, הציר הכלכלי בוושינגטון נח הקר ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'. המועמדים הללו לא אישרו שקיבלו פנייה רשמית מסמוטריץ', אך שמותיהם נדונו בסביבת שר האוצר.
ארבעת האנשים הללו משקפים שתי דילמות עקרוניות של סמוטריץ': האם לבחור דמות שנתפסת כלעומתית לפקידות המקצועית או דמות שנתפסת כמתווכת בין הפקידות לבין השר; והאם לבחור בדמות שצמחה בתוך משרד האוצר או במנהל אגף במשרד האוצר שאולי יסכים לקבל את התפקיד לזמן מוגבל.
האידאל הוא להיצמד לתנאי הסף שקבעה ועדת קוצ'יק למנכ"ל משרד האוצר: תואר ראשון בכלכלה, עם עדיפות לבעל הבנה במאקרו־כלכלה; 12 שנות ניסיון במשרה כלכלית, שמונה שנות ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר; עדיפות למי ששירת במגזר הציבורי וחוסר זיקה פוליטית לשר. וכמובן רצוי מנכ"ל שיזכה בהערכה מקצועית רבה בתוך האוצר ומחוצה לו.
ניתן למצוא בכירים רבים שעומדים בתנאים אלו שיבואו לעשות "מילואים" במשרד האוצר, אך בתקופה זו יקשה על סמוטריץ' לאתר מנכ"ל כזה, שכן למרבית ה"לשעברים" והמנהלים ביקורת רבה על סמוטריץ' והם יירתעו מעבודה עימו. גם סמוטריץ' מצידו לא ירצה לעבוד עם דמות חזקה שעשויה להתנגד לו באופן פומבי. לכן ההערכה היא שסמוטריץ' ילך על מינויים מתוך המערכת או מינויים של דרגי ביניים ודרגים פוליטיים. עם זאת, אם סמוטריץ' יתעקש לאתר מנכ"ל מקטגוריית הבכירים, הוא כנראה יוכל למצוא אחד כזה, אך הוא יצטרך לשלם על כך במזומן, כלומר אותו מינוי ידרוש ממנו לשנות את מבנה התקציב, וגם ידרוש עצמאות גדולה מהמקובל ביחסי מנכ"ל–שר.
קשור לציונות הדתית: ישראל מלאכי, המשנה למנכ"ל
ישראל מלאכי (47), המכהן כמשנה למנכ"ל במשרד האוצר בשנתיים האחרונות, מזוהה פוליטית עם ההתיישבות ועם הצרכים של הציונות הדתית, וגם נחשב לאדם חריף המתמצא בפרטי תקציב המדינה ובעל יכולת ביצוע והשפעה.
הפקידות באוצר חוששת כי מינוי כזה יקשה עליה לקדם סדר יום מקצועי, ולכן הוא עלול להגביר את המתיחות, הגבוהה ממילא, בין הפקידות הבכירה לבין סמוטריץ'. עם זאת מינוי כזה יכול לחזק את מעמדו של סמוטריץ' בתוך המשרד.
מלאכי מחזיק בתפיסת עולם דומה לזו של סמוטריץ', שלפיה "המגזר הציוני־דתי הוא הכי לא מגזרי", אך בכירים אחרים באוצר גורסים כי תפיסה זו מייצרת עיוורון להתנהלות סקטוריאלית. מלאכי לא עומד בתנאי הסף של ועדת קוצ'יק, בין היתר בגלל הזיקה הפוליטית לשר, אך הוא ככל הנראה עומד בתנאי הסף של החלטת הממשלה הבסיסית בנוגע למנכ"לים, המאפשרת גמישות רבה לשר. בתגובה לכלכליסט אמר מלאכי: "אעשה כל תפקיד ששר האוצר יטיל עליי".
מכיר את המערכת: יוראי מצלאוי, סמנכ"ל האוצר
יוראי מצלאוי (37), סמנכ"ל משרד האוצר, אמנם צעיר למדי, אך נמצא בשירות המדינה מאז 2012. עד הקמת "ממשלת השינוי" ביוני 2021 היה מצלאוי בפרקליטות במחלקה הכלכלית (ומכאן הזיקה הקודמת שלו לעולמות הכלכלה, ש"ט), ולאחר מכן הוא מונה לסמנכ"ל מינהל התכנון על ידי שלומי הייזלר. כשהייזלר עבר למשרד האוצר לפני שנתיים הוא לקח עימו את מצלאוי.
מצלאוי זוכה להערכה וחיבה מצד השר סמוטריץ', וגם הדרגים המקצועיים באוצר לא נרתעים ממנו, אבל הוא לא הדמות המתאימה לכהן בתפקיד מנכ"ל אוצר, שכן ההשכלה העיקרית שלו אינה מתחום הכלכלה, והוא לא צמח בעולמות הכלכלה הציבורית. עם זאת ייתכן שסמוטריץ' יבחר בו כמעין מועמד פשרה: כזה שמכיר את עבודת המשרד מקרוב, והמערכות כבר מכירות אותו, ויש לו יכולת לתווך בין הפקידות המקצועית באוצר לבין השר.
מינוי כזה ישמור ככל הנראה על שקט במשרד, אך ספק רב אם סמוטריץ' יסתפק במינוי שלא בהכרח מחזק אותו בתוך המשרד. מצלאוי לא עומד בתנאי הסף של ועדת קוצ'יק, אך כנראה יעבור את תנאי הסף של הממשלה.
מנוע מלהתנגד: נח הקר, הציר הכלכלי בארה"ב
נח הקר (43), המכהן כציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, מונה לתפקיד בידי שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן, והוא צפוי לסיים את תפקידו ביולי 2025 (אלא אם התפקיד בארה"ב יוארך בשנה נוספת, ש"ט). קודם לכן שימש הקר בחברת הסלולר פרטנר כראש מחלקת רגולציה, ולפני זה עבד באגף התקציבים במשרד האוצר. משם פרש אחרי שכיהן בתפקיד סגן הממונה על התקציבים בתחומי הביטחון.
הקר הוא מינוי טבעי מבחינת הפקידות באוצר, אך ספק רב אם מינוי כזה משרת את המטרות של סמוטריץ' במשרד.
הקר גם נחשב בעיני רבים כמועמד מוביל להחלפת יוגב גרדוס בתפקיד הממונה על התקציבים, בין היתר מאחר שהוא מהסגנים הדתיים היחידים שעבדו באגף תקציבים, ומאחר שבשל תפקידו הציבורי היה מנוע מלחתום על העצומה של אגף תקציבים נגד הרפורמה המשפטית. גרדוס מסיים רשמית את תפקידו באוגוסט 2025, ומכיוון שקשה לראות את סמוטריץ' מאריך לו את הכהונה עד העברת תקציב 2026, סבירות גדולה כי גרדוס יקדים את פרישתו. אם הקר יקבל הצעה לכהן כמנכ"ל האוצר הוא יצטרך לשאול את עצמו אם כניסה מוקדמת לתפקיד זה תגדיל את סיכוייו לכהן אחר כך כממונה על תקציבים או שמא תקטין אותם.
העדפה לא מתעמתת: שי אהרונוביץ', רשות המסים
שי אהרונוביץ' (49), מנהל רשות המסים שמונה על ידי סמוטריץ', בוודאי אינו מעוניין לכהן גם כמנכ"ל משרד האוצר. מסביבתו נמסר כי נכון לעכשיו ההצעה לא עלתה, וכי יש עומס של מטלות על רשות המסים. אך יש גורמים שמתעקשים כי ייתכן שסמוטריץ' יטיל עליו את המשימה הזו, והוא יתרצה לעשות זאת לזמן מוגבל. ויש תקדים לכך: שר האוצר לשעבר ישראל כץ ביקש מערן יעקב, מנהל רשות המסים דאז, לכהן כממלא מקום בניהול משרד האוצר.
בחירה באהרונוביץ' משמעותה כי סמוטריץ' מעדיף בשלב זה לא להתעמת ולא להחליט. הדיבורים על מינויו של אהרונוביץ' לממלא מקום מנכ"ל נובעים מכך שקשה לראות את סמוטריץ' מציע לאחד מראשי האגפים האחרים באוצר את התפקיד, וקשה לא פחות לראות אותם נענים להצעה כזו.
מינוי חיצוני: אופציה למישהו מהרגולטורים
אפשרות נוספת שמעלים גורמים מסוימים בממשלה היא שסמוטריץ' יעדיף למצוא גורם בכיר באחד מגופי הרגולציה הפיננסית, כלומר בכיר מבנק ישראל, רשות התחרות, רשות שוק ההון או הרשות לני"ע. לאפשרות הזו מגיעים על סמך העובדה שבסיבוב הקודם סמוטריץ' ניסה לחפש מנכ"ל גם בגופים הללו, וכן מאחר שבשנתיים האחרונות למד סמוטריץ' שכדי להתמודד עם הפקידות המקצועית באוצר, כדאי לבנות קונטרה מקצועית אחרת, וקונטרה כזו יכולה לבוא על ידי מעבר של בכיר מאחד מגופי הרגולציה הפיננסית.
אם סמוטריץ' יבחר בדרך הזו, זו כנראה תהיה דמות שכבר עבדה מולו בשנתיים האחרונות, ושהוא יוכל להיות משוכנע כי היא לא תתקומם נגדו. אפשרות זו היא אולי לא רעה מבחינה ציבורית, אך היא מתכון לחיכוכים בין המנכ"ל לפקידות מחד, וסיכון לסמוטריץ' שהמנכ"ל יגלה עצמאות רבה מדי מאידך.
