ניתוחאומת הסטארט־אפ? מיומנויות הישראלים רק הולכות ומידרדרות
ניתוח
אומת הסטארט־אפ? מיומנויות הישראלים רק הולכות ומידרדרות
אחרי הנפילה במבחני המתמטיקה לכיתות ח', ישראל נופלת גם במבחנים בינלאומיים שבודקים מיומנויות אצל מבוגרים. הישראלים נשארו הרחק מאחור בכל הקשור לקריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות. את התוצאות נרגיש עשורים קדימה
כל שמתגברים הכישלונות המוחצים של ישראל במבחני מיומנויות בינלאומיים, גוברת התמיהה איך הפכה ישראל לאומת סטארט־אפ, ויותר מכך: כמה זמן היא תישאר כזו? כזכור, ישראל התרסקה לפני שבוע במבחני TIMSS לכיתות ח' במתמטיקה. אתמול התברר שרשמה גם נפילה כואבת במבחני PIAAC למיומנויות מבוגרים, שהם מנבא טוב לרמת התוצר במשק.
מכיון שמבחני PIAAC הם במידה רבה העתיד של TIMSS, אפשר להסיק כבר עכשיו שלא הגענו לתחתית ובעשורים הבאים נמשיך להידרדר. מי שחושב שהגענו כל כך קרוב לתחתית עד שלא נשאר לאן לרדת, צפוי להתבדות. בשל התעלומה הגדולה של קיום ההייטק הישראלי, בנק ישראל עורך עכשיו מחקר נפרד על מיומנויות אנשי ההייטק בישראל מול המדינות המפותחות. אבל דומה שכבר אפשר לקבוע שאומת הסטארט־אפ היא כמו הוותיקן באיטליה, מדינה נפרדת ששוכנת בתוך ישראל.
אקדמאים אבל תוצר נמוך
מבחני PIAAC הם מקור מידע שחוקרים ואנשי כלכלה מרבים להשתמש בו בשל המתאם הגבוה בין התוצאות, המעידות על כישורי העבודה של המבוגרים, לבין התוצר לנפש של אותה מדינה. על פי נתוני הבנק העולמי, התוצר לנפש בישראל השנה צפוי לעמוד השנה על 54,500 דולר מותאם כוח קנייה. זה מציב אותנו במקום 36 בעולם ו־24 בין מדינות ה־OECD. ממש לפנינו איטליה, קפריסין, צ'כיה סלובניה, ספרד, שזה די דומה למדינות שלפני ישראל במבחני PIAAC.
התוצאות החלשות של ישראל במבחני PIAAC הקודמים, שתוצאותיהם פורסמו ב־2021, עזרו להבין למה למרות ש־42% מהמבוגרים בישראל אקדמאים – התוצר לנפש פה כה נמוך. לא מספיק תואר, צריך גם מיומנויות לעבודה.
ארגון המדינות המפותחות, ה־OECD, ערך את סקר מיומנויות המבוגרים PIAAC זו הפעם השנייה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול את התוצאות של ישראל. הסקר הנוכחי נערך ב־2022–2023 ובדק אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ויכולת פתרון בעיות אדפטיבי (שהפתרון להן לא זמין ומחייב חשיבה יצירתית). הציון הממוצע של ישראל נמוך בשלושת תחומי המבחן, קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות סבוכות, מממוצע המדינות המפותחות. בכל התחומים ישראל ממוקמת בתחתית (במקומות 25–27) מתוך 31 מדינות משתתפות. חמור מכך – נרשמה נסיקה באחוז הנמצאים ברמות הנמוכות ביותר של הדירוג, שעומד על 37% בממוצע.
ישראל ירדה באוריינות קריאה מציון 254 בסקר הקודם ל־244 בנוכחי ודורגה במקום 27 מבין 31 המדינות שהשתתפו בסקר. כלומר חמישית מהסוף. זאת, לעומת ממוצע OECD של 260. הירידה נובעת בעיקר מהגידול בחלקם של בעלי רמת מיומנות נמוכה. שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות זינק מ־27% במבחן הקודם ל־36%, לעומת ממוצע מדינות מפותחות של 26%.
ישראל ירדה באוריינות מתמטית מציון של 251 ב־2021 ל־246 השנה, ירידה שנחשבת בלתי מובהקת סטטיסטית. אבל זה מספיק בשביל למקם אותה במקום ה־26 הבלתי מכובד. שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות עלה מ־31% במבחן הקודם ל־34% הפעם, לעומת ממוצע OECD נמוך בהרבה של 25%.
הציון הממוצע של ישראל במבחן בפתרון בעיות אדפטיבי, שנערך הפעם לראשונה, עומד על 236 לעומת ממוצע OECD של 251, וישראל במקום ה־25. לפניה ספרד, הונגריה ודרום קוריאה. אולי הנתון החמור ביותר: שיעור הנמצאים ברמות המוכות עצום ועומד על 40% לעומת ממוצע OECD של 30%. כמו במבחני TIMSS, מתברר שברגע שזה מגיע לחשיבה עצמאית, אחוז גדול מדי של הישראלים קורסים.
ניתוח של החוקרים ספי בכר ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר של בנק ישראל מגלה מתאם גבוה מאוד בין הציונים במבחני PISA בשנות ה־90 לציונים של בני אותה שכבת גיל במבחני מיומנויות המבוגרים. משמעות הדבר כי שאת הנפילה של ישראל במבחני TIMSS ירגיש שוק העבודה בעוד שניים־שלושה עשורים.
פערים בין קבוצות, כרגיל
כרגיל נרשמו פערי ענק בין קבוצות האוכלוסייה. הציון של האוכלוסייה היהודית באוריינות קריאה נותר נמוך, אבל דומה לפעם הקודמת. מה שהביא להתרסקות במבחן בקריאה הוא ירידה של 26 נקודות באוכלוסייה הערבית והפער בין שתי האוכלוסיות עומד על 60 נקודות. 70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם.
שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות בקרב היהודים הוא 25% בלבד. באוריינות מתמטית הציון הממוצע של היהודים (256) גבוה ב־41 נקודות מזה של הערבים (215). לפער חשיבות רבה בהתחשב בכך שגברים עם כישורי עבודה וסיכויי השמה מוכים, למשל, הם מועמדים הרבה יותר נוחים לגיוס לפשע המאורגן.
כשמשווים את התוצאות של מגזרים שונים מוצאים פערים גדולים. הציון של האוכלוסייה היהודית באוריינות קריאה נותר נמוך, אבל דומה לפעם הקודמת. מה שהביא להתרסקות במבחן הפעם הוא ירידה של 26 נקודות באוכלוסייה הערבית
הציונים של יהודים חרדים נמוכים משמעותית מאלה של יהודים לא חרדים, בעוד שבמבחן הקודם הם היו דומים. סביר שהדבר נובע דווקא מיציאה של הרבה יותר גברים חרדים לעבודה, שהמיומנויות שלהם נמוכות משל הנשים. הציון הממוצע באוריינות קריאה באוכלוסייה החרדית (251) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261). מענין שלמרות שהגברים לומדים בישיבות, שחלק גדול מתכליתן היא להקנות מיומנויות עמוקות של הבנת הנקרא, הציון הממוצע של נשים חרדיות גבוה ב־12 נקודות משל הגברים. הציון הממוצע באוריינות מתמטית נמוך ב־12 נקודות משל היהודים הלא־חרדים, אבל את כל הפער יוצרים הגברים החרדים.
גם לציונים האלה משמעות בשוק העבודה. מכיוון שהעובדים הישראלים כולם התחילו ממקום נמוך במבחן הקודם, אי אפשר להתנחם בכך שרוב הירידה היא אצל ערבים וגברים חרדים. גם "בניכוי ערבים וחרדים" – המצב של ישראל גרוע מאוד. יתרה מזאת בשל הדמוגרפיה והמאמצים המוצדקים של הממשלה, חלקם של העובדים הערבים והחרדים בשוק העבודה הולך וגדל. לכן גם חשיבות כישורי העבודה שלהם הולכת וגדלה.
המחיר של 15 שרי חינוך ב-30 שנה
זה מתחיל ונגמר בהזנחה
תוצאות במבחנים משקפות עשרות שנים של דיבורים על חשיבות החינוך לצד הזנחה שלו – תקציבית ורעיונית. שותפים למחדל הרבה מאוד שרי חינוך, מכיוון שב־30 השנים האחרונות היו פה 15 שרים כאלה, כלומר שר כל שנתיים בממוצע, כך שקשה להטיל את האחריות על אחד מהם. אם יש מישהו שאחראי זה ראש הממשלה הנצחי, שהחינוך מעניין אותו כקליפת השום, בנימין נתניהו.
אחד מהגורמים העיקריים לתוצאות הם ללא ספק מערכת החינוך המיושנת, שמקנה ידע ולא מלמדת לחשוב. אחד הדברים שמצילים את הכלכלה הישראלית היא שחלק מהמיומנויות שמערכת החינוך כושלת בהקנייתן – לקיחת אחריות, יצירתיות, שיתוף פעולה, הצגת מידע – הצבא מקנה כל כך טוב.
המחדל גדול במיוחד כשמדובר באוכלוסיות הערבית והחרדית. 76 שנים אנחנו מקפידים להזניח את החינוך הערבי. הבעיה של חינוך לשינון ולא לחשיבה חריפה שם פי כמהואיש לא עושה מאמץ לשנות את זה. אי אפשר לנתק את פריחת הפשע המאורגן מכך שלגברים הערבים יש כל כך מעט חלופות. כשמדובר בגברים חרדים זה יותר פשוט. המדינה מאפשרת במודע להנהגה החרדית למנוע מהבנים שלה מיומנויות לשוק העבודה. לכן כשהם בכל זאת יוצאים לשוק, חסרים להם כלים בסיסיים. לזה קורים חינוך לבורות ואנחנו האחראים למחדל.
