מריבית על העו"ש ועד לחצים פוליטיים: האם המפקח על הבנקים ערוך לאתגרים?
מריבית על העו"ש ועד לחצים פוליטיים: האם המפקח על הבנקים ערוך לאתגרים?
דני חחיאשוילי לא יזכה לדקה של חסד עם כניסתו לתפקיד. מהדרישה שהבנקים יציעו ריבית בעו"ש, דרך לחץ פוליטי בכנסת ועד לרגולטורים אחרים שלוטשים עין לכיוון הבנקים. האם אישיותו הנינוחה ערוכה לאתגרים?
בעיתוי רגיש, וכשמולו סדרה של לחצים מצד פוליטיקאים ורגולטורים אחרים, נכנס בסוף השבוע דני חחיאשוילי לתפקיד המפקח על הבנקים ולא יהיה לו אפילו יום אחד של חסד. הוא מגיע היישר לקלחת הריביות בבנקים. בשבוע שעבר קיים נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שיחת נזיפה עם המנכ"לים של הבנקים בנושא הריביות בפיקדונות ובהלוואות, ונתן להם כמה ימים להגיש תוכנית פעולה לפיקוח על הבנקים לשיפור ההצעות שלהם ללקוחותיהם, כאשר הציפייה המרכזית היא שיציעו תשלום ריבית על העו"ש. מי שיצטרך להוביל את המהלך וללחוץ על הבנקים להציג שיפור מהותי בהצעותיהם, שירגיע את השיח הציבורי נגדם, הוא המפקח החדש, שנכח באותה פגישה, בינתיים בלי להיות אקטיבי. זו רק אחת ממשימות רבות שממתינות לו.
חחיאשוילי הוא בשר מבשרו של הפיקוח על הבנקים. הוא החל לעבוד בבנק ישראל לפני יותר מ־20 שנה לאחר לימודיו באוניברסיטה העברית, כאשר לדברי גורמים שעבדו עמו, הוא סומן לתפקיד המפקח על הבנקים עוד בתקופתו כראש המטה של המפקח לשעבר דודו זקן.
אף שמדובר במינוי טבעי, הנגיד ירון לא מיהר לבחור בחחיאשוילי. חודשיים וחצי עברו בין הגשת המועמדות והבחירה לתפקיד. בבנק ישראל ביצעו לא מעט פניות למועמדים חיצוניים - בכירים בעבר ובהווה במערכת הבנקאית, והציעו להם להתמודד על התפקיד, אלא שלא היו קופצים רבים על ההצעה. "זה תפקיד שבו לא משנה מה תעשה וכמה תנסה לקדם מהלכים לשיפור התחרות, בסוף תגיע לכנסת ותקבל יחס מזלזל", אומר גורם שקיבל הצעה כזאת. ניתן ללמוד על אטרקטיביות התפקיד גם מההחלטה של המפקח היוצא יאיר אבידן לעזוב בתום שלוש שנים בלבד בשל מה שנקרא "תחושת מיצוי".
על כך נוסיף גם את אי־הוודאות לגבי זהות הנגיד הבא. בסוף השנה תסתיים הקדנציה של ירון, וההערכות הן שהיא לא תוארך לנוכח התבטאויותיו בנושא ההפיכה המשטרית. החשש הוא שהממשלה הבלתי צפויה תמנה דמות מקורבת לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', מה שייתן פתח לשיקולים פוליטיים ולהתערבות חיצונית בפעילותה. זהותו של הנגיד הבא תשפיע דרמטית על הקדנציה של חחיאשוילי, שכן מפקח על הבנקים לא יוכל לפעול עצמאית ולקבל החלטות מקצועיות ללא גיבוי מלא מהנגיד.
"אין לו אגו"
חחיאשוילי (48) נולד בשכונת נווה יעקב בירושלים, הבכור בין שלושה אחים. אמו הייתה אחות בבית חולים ואביו ז"ל ניהל סניף סופרמרקט של קו־אופ. הוא מתגורר בעיר רוב חייו וגם היום. אף שהוא ממשפחה דתית, ונותר דתי עד היום, הוא למד בתיכון חילוני - בית הספר ליד האוניברסיטה היוקרתית. את שירותו הצבאי עשה בתותחנים, ולאחר מכן למד לתואר ראשון במשפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית, שאותו סיים בהצטיינות.
לאחר הלימודים הגיע לבנק ישראל, והחל את דרכו במחלקה המשפטית שם עשה את ההתמחות של לימודי משפטים. הוא עזב את הבנק המרכזי לכמה חודשים, וחזר ב־2002 לפיקוח על הבנקים ככלכלן. הוא התקדם לניהול יחידה באגף הערכה מוסדית, והיה אחראי על הטיפול בבנק הפועלים, בשיאה של סערת ההדחה של יו"ר הבנק דאז דני דנקנר על יד בנק ישראל. בנוסף, הוא עבד מול הפועלים גם בתקופת התאוששות הבנק מההפסדים ממכירת תיק ה־MBS שלו (ני"ע שגרמו לבנק להפסדים משמעותיים במשבר 2008), והן בעקבות תקלה מחשוב רחבה שהייתה בבנק.
לאחר מכן שימש כראש המטה של זקן, לתקופה של שמונה חודשים, וב־2014 מינתה אותו הנגידה דאז קרנית פלוג לראש המטה שלה, תפקיד שאותו מילא ארבע שנים. כך נחשף חחיאשוילי לנושאים שמעבר לעולם הבנקאות - העולם המוניטרי, ועדת שטרום, היחסים עם הפוליטיקאים ועוד, וראה דברים מעבר לזווית הצרה של הפיקוח על הבנקים.
גורמים במערכת הבנקאית שעבדו מולו מציינים שבתחילת דרכו חחיאשוילי היה שמרן ונוקשה, אולם מאז מונה לראש המטה של פלוג הוא נפתח. בשנת 2018 הציעה לו המפקחת דאז ד"ר חדוה בר לשוב אל הפיקוח ולנהל את אגף החדשנות שרק הוקם. לחחיאשוילי היה אתגר לא פשוט. גם בתוך הבנק הייתה חשדנות כלפי האגף. גם גופים רגולטוריים אחרים, כמו המשטרה, לא כל כך אהבו את המהלכים שהוביל האגף, כמו המעבר לחתימה דיגיטלית, וחששו מהיבטים של הונאה והלבנת הון. "חחיאשוילי היה מסוגל לשבת עשר פעמים לדיון באותו נושא, ולא לעזוב עד שיימצאו פתרונות", אומר גורם שעבד עמו בבנק ישראל. חחיאשוילי היה באותה תקופה גם קרוב למפקחת בר, שהתייעצה איתו גם בנושאים שלא קשורים לתחומי פעילותו הישירים.
מקורות שעבדו עם חחיאשוילי בבנק ישראל ומחוצה לו אמרו עליו בעיקר דברים טובים. "הוא חרוץ, מקשיב, מעמיק ולומד", אומר גורם במערכת הבנקאית. "הוא חכם, קשוב, שולט בחומר ויודע לקבל החלטות", מוסיף גורם נוסף. עוד מציינים לטובה את אופיו הנוח: "אין לו אגו, הוא נגיש, מדבר בגובה העיניים, ואפשר לקיים איתו שיח פתוח וטוב, ולדעת שהוא גם מתכוון למה שהוא אומר לך".
תקופה סוערת שדורשת כישורים מיוחדים
חחיאשוילי הוא מינוי מקצועי ראוי, אולם השאלה היא האם הוא מגיע עם סט הכישורים הנדרש בתקופה הנוכחית, כאשר ממול עומדים פוליטיקאים ורגולטורים אחרים, כמו רשות התחרות ומשרד האוצר, שרוצים כולם לטפל בבנקים ולהתערב בפעילות של הפיקוח על הבנקים. בשנים האחרונות חל פיחות במעמד תפקיד המפקח על הבנקים, וחברי הכנסת הפכו ליותר ויותר תוקפניים כלפי המפקחים, אם בשיח מולם ואם בהצעות חוק שמתערבות בסמכויות הפיקוח.
דוגמה להתערבות כזו, שגם הצליחה, הייתה כאשר שר התקשורת שלמה קרעי קידם עוד בימיו כח"כ יוזמה להסרת המגבלה של רכיב הפריים בלקיחת משכנתא. הכוונה של קרעי הייתה טובה, רכיב הפריים היה הזול ביותר בין מסלולי המשכנתא, וקרעי ביקש להוזיל כך את עלויות המשכנתא ללווים. הוא הפעיל במשך תקופה ארוכה לחצים על בנק ישראל, ובסופו של דבר בקדנציה של אבידן (בתחילת 2021) הסכים הבנק לשחרר את מגבלת הפריים משליש מהמשכנתא לשני שלישים. בדיעבד זו הייתה החלטה בעייתית ביותר - אשתקד הריבית במשק החלה לעלות ובחדות, והסיכון של רכיב הפריים התגלה במלוא עוצמתו: זה המסלול שהתייקר בצורה הכי חדה שכן הוא צמוד לעליית ריבית בנק ישראל. משקי בית רבים משלמים ביוקר על כך שנטלו משכנתא עם רכיב פריים גבוה. ההחלטה הזו התקבלה בעיקר בשל לחץ פוליטי מצד קרעי. אמנם קשה היה להעריך אז שהריבית תעלה ל־4.75% בתקופה קצרה, אולם היה אז ברור שהסיכוי לעלייה כלשהי בריבית גבוה מהסיכוי שהריבית תמשיך ותישאר אפסית.
חחיאשוילי יצטרך מצד אחד לדעת לעמוד על הרגליים האחוריות מול יוזמות פופוליסטיות, גם אם "על הנייר" נראה שהן לטובת הציבור, אבל מצד שני גם להתגמש. אם הוא יהיה שמרן מדי, זה עלול לבוא לו בהפוך על הפוך כשיקדמו יוזמות מעל ראשו, כמו קידום של בנקאות צללים, שעליה לא יוכל לפקח.
גורמים שעבדו עם חחיאשוילי מציינים שהוא מכיר היטב את הלחצים שמופעלים על בנק ישראל הן מתפקידו כראש המטה של הנגידה וגם בתפקידו הנוכחי בפיקוח מול משרד האוצר. גורמים שעבדו עמו מציינים שהוא אחד שלא חושב שכל האמת נמצאת בבנק ישראל, שצריך להיות יותר קשובים לדברים אחרים, וגם אם לא מסכימים עם הגישה של הצד השני, לחתור להגעה להסכמה. חחיאשוילי גם מאמין שאם יגיע עם עמדה מקצועית מבוססת נתונים, הוא יוכל להתמודד עם הלחצים. הדבר נכון אולי בתקופה של שגרה, אבל ברמת הלחץ שמופעל על בנק ישראל בעיקר בנושא הריביות בבנקים, לא בטוח שזה יספיק.
אתגר מרכזי שלו יהיה בטיפול בריביות בפיקדונות ובעו"ש. הנגיד החל לעסוק בסיפור הזה מחשש להתערבות רגולטורית חיצונית בעניין, כך שיש לחחיאשוילי רוח גבית. חחיאשוילי אמנם דבק בגישת הבנק המרכזי, שזו טעות להתערב בתמחור הריביות בבנקים, ושיש לכך אפקטים שליליים של פגיעה בתחרות וביעילות. עם זאת, הוא חושב שנוצר עיוות בשיווי המשקל ברווחיות הבנקים, שנובע מכך שהריבית עלתה בקצב מהיר, כך שנוצר מצב חריג שיש לטפל בו בצעדים חריגים. לכן הוא מתחבר לקו של הנגיד, שלא קובע רשמית לבנקים את המחירים, אך מפעיל לחצים גבוהים ולא סטנדרטים לשפר את התמחור של הריביות. חחיאשוילי גם מתכוון לעסוק בקדנציה שלו בשיפור התחרות במערכת הבנקאית, לא רק בין הבנקים אלא גם מצד גופים חיצוניים, ולבחון דרכים לעשות את קפיצת המדרגה הבאה בשיפור התחרות.
בסופו של דבר אנחנו נשארים עם השאלה האם הלחצים על הבנקים יספיקו כדי להרגיע את הרוחות מצד הכנסת, משרד האוצר ורשות התחרות, שרוצה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. זה האתגר הראשון והדחוף ביותר שממתין לחחיאשוילי.
תחרות מול רגולטורים אחרים ובתוך הבנק
הלחצים שמחכים לחחיאשוילי לא מסתכמים רק בצד הפוליטי, אלא גם מהדרג המקצועי באוצר, שם רוצים לשנות את מבנה הרגולציה הפיננסית. עד כה הם לא הצליחו בכך, אך זה לא אומר שהם מפסיקים לנסות. בחוק ההסדרים האחרון עבר סעיף שמקנה לשר האוצר סמכות להוציא את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מהפיקוח על הבנקים ולהעבירו לרשות ניירות ערך. באוצר חושבים שחברות הכרטיסים לא מצליחות לפרוץ ולהתחרות בבנקים, בין היתר בשל הפיקוח השמרני עליהן.
האיום המשמעותי ביותר הוא שינוי כולל במבנה הרגולציה הפיננסית בישראל. בממשלה הקודמת הוקמה ועדה שבחנה את הסוגיה, אולם חילוקי דעות בין משרד האוצר לבנק ישראל הביאו לפיזור הוועדה ללא מסקנות. אחת האפשרויות שנבחנו הייתה שינוי של מבנה הרוגלציה כך שבמקום פיקוח לפי סוג השחקנים, יהיו שני מפקחים: אחד יעסוק ביציבות (בנק ישראל) והשני בתחרות (רשות ניירות ערך, שתאוחד עם רשות שוק ההון).
גורמים במערכת הבנקאית שעבדו עם חחיאשוילי מציינים שהוא מודע לצורך לבצע שינויים במבנה הרגולציה. חלקם מציינים, שלא יתפלאו אם אולי אפילו יראו אותו יוזם משהו בנושא, ולא מחכה שיגיעו הצעות, שרק מכרסמות בסמכויות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים.
אתגר נוסף שממתין לחחיאושילי הוא גם בפוליטיקה הפנים־ארגונית. הפיקוח על הבנקים ידע בשנים האחרונות ימים לא קלים מול אגפים אחרים בבנק ישראל, כמו למשל אגף מערכות התשלומים בראשות עודד סלומי, שיש מולו תחומי פעילות חופפים, וגם מול לשכת הנגיד, שהגביר מעורבות בעניינים בנקאיים, כאשר הדוגמה הבולטת לכך היא בשבוע שעבר בהתערבותו בנושא הריביות בבנקים. חחיאשוילי יצטרך לחזק את מעמדו של הפיקוח בתוך בנק ישראל. היתרון של חחיאשוילי הוא בהיותו דמות אהודה בבנק המרכזי וביחסיו הטובים עם הנגיד.
האתגר המאיים על חחיאשוילי: יותר לווים שייכנסו לקשיים
כרגע עיקר העיסוק סביב הריבית מתמקד בריביות הנמוכות שמשלמים הבנקים בפיקדונות ובעו"ש. אולם ישנו גם נושא ההלוואות שבקשיים. בינתיים עוד אין עלייה בהיקף ההלוואות שנכנסות לכשל, אך אין ספק שזה עוד יגיע. ללווים רבים התייקרה באופן משמעותי המשכנתא, אך זו רק תמונה חלקית, שכן רבים מהם נטלו הלוואות משלימות נוספות, שגם הן לרוב צמודות לעליית ריבית הפריים.
לא צפויה סכנה יציבותית לבנקים בנושא זה, כך גם עולה מתרחישי קיצון שעשו בבנק ישראל. אולם עשויה להיווצר מחאה חברתית והתגברות העליהום עליהם כאשר יחלו תהליכי גבייה שכוללים עיקולים, ובמקביל לכך רווחי הבנקים יוסיפו להיות גבוהים.
חחיאשוילי יצטרך גם לבחון את הסוגיה הזו, לגלות חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות, ולהחליט האם הוא סומך על שיקול הדעת של הבנקים בטיפול בהלוואות בקשיים, או מחיל פתרון רוחבי כמו הקפאת ההלוואות בקורונה. גם בפתרון שכזה חשוב לשמור על האיזון: מצד אחד לסייע ללווים, אולם מצד שני גם לא להקל יותר מדי, כדי שמוסר התשלומים במדינה לא ייפגע.
