מספר הבנים החרדים הזכאים לבגרות זינק פי 2.7 בארבע שנים
מספר הבנים החרדים הזכאים לבגרות זינק פי 2.7 בארבע שנים
מנתוני משרד החינוך עולה שמספר הנערים החרדים הזכאים לבגרות עלה מ־165 בשנת 2016 ל־445 אשתקד. הסיבה: העלייה במספר תלמידי הישיבות התיכוניות החרדיות. במקביל, מספר תלמידי החינוך הממלכתי חרדי הכפיל עצמו בתוך שנתיים
מספר הבנים החרדים הזכאים לבגרות עלה בתוך ארבע שנים ב־170%, מ־165 בשנה ל-445.
הדבר מבטא את הצמיחה במספר תלמידי הישיבות התיכוניות החרדיות שמכינות לבגרות ואין ספק שמדובר בשלב נוסף בתהליך היווצרות זרם החרדים החדשים. כך עולה מנתונים שהעביר משרד החינוך לבקשת "כלכליסט".
עם זאת, כשמשווים לכלל החינוך החרדי, מדובר בעלייה מ־1.8% מהבנים בשכבת הגיל ל־4%, כלומר הרוב המכריע של החינוך החרדי עדיין לומד בישיבות שאין בהן כל לימודים כלליים.
זינוק גם אצל הבנות
מספר הישיבות התיכוניות החרדיות שמכינות לבגרות זינק פי 6, מ־3 ישיבות בשנת 2000 ל־19 השנה.
מספר התלמידים בישיבות החרדיות התיכוניות המכינות לבגרות זינק מראשית העשור פי יותר מ־3 והגיע ל־2,600 בשנת 2018. זאת על פי נתונים מעודכנים לשנת הלימודים הנוכחית שהעביר ל"כלכליסט" פעיל בכיר בתחום. מדובר בכ־7% מהתלמידים בגילאים הרלבנטיים, אבל על פי סקר שערכה חברת אסקריא עבור מכון ירושלים למחקרי מדיניות, הפוטנציאל גבוה בהרבה — 17%.
ד"ר אסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר שהתלמידים מגיעים בעיקר מציבור החרדים העולים, החרדים החדשים, ילדי חוזרים בתשובה וכן נערים שאינם משתלבים במסגרות החרדיות הרגילות. מכך משתמע שנער נורמטיבי ממשפחה בציבור החרדי המרכזי בדרך כלל לא יגיע לישיבה כזו.
עלייה של 170% מ-2016 עד 2020
מתברר שהעלייה במספר התלמידים מגיעה עכשיו לביטוי גם במספר הזכאים לבגרות. זה עולה מנתונים שהעביר משרד החינוך ל"כלכליסט", מ־165 ב־2016 ל־445 ב־2020, עלייה של 170%. במקביל עלה שיעור הזכאים מבין הלומדים במוסדות שמגישים לבגרות מ־8.5% ל־20%, מה שמעיד על עלייה ברמת התלמידים ובמספר התלמידים שניגשים לבגרות מלאה.
מנהל תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ועורך שנתון החברה החרדית ד"ר גלעד מלאך אומר ש"אחד המאפיינים העיקריים של הישיבות התיכוניות החרדיות הוא לימודי חול ובחינות בגרות. הדבר משתקף גם בשיעורי הזכאות לבגרות". גם אצל הבנות החרדיות נרשמה עלייה מרשימה של 40% מ־1,800 זכאיות ל־2,500. נראה שהדבר נובע מהדרישה הגוברת ללימודים אקדמיים בקרב נשים חרדיות והבנה שזכאות לבגרות חוסכת שנת מכינה.
מי שעומד מאחורי מהפכת הישיבות התיכוניות הוא הרב בצלאל כהן, ראש בית מדרש אנשי חיל המכשיר מנהיגות רבנית חרדית חדשה. לדבריו, השאלה האם הישיבות התיכוניות יתרחבו יותר או לא תלויה מאוד בסיוע של המדינה. על פי מחקרו של מלחי, שכר הלימוד בישיבות האלו נע בין 1,000–3,500 שקל. לדברי כהן, עבור הרוב המוחלט של המשפחות החרדיות זה מחיר בלתי אפשרי. בנוסף, בשל התנכלות המפלגות החרדיות הישיבות האלו גם נתקלות בקשיים בקבלת מבנים מהרשויות המקומיות, מה שמייקר אף הוא את העלות.
עם זאת, שכשבודקים את התופעה יחסית לכלל החינוך החרדי, עדיין מדובר במספרים קטנים. על פי נתוני שנתון החינוך החרדי, ב־2019 היו במחזור חרדי 21 אלף נערים, כלומר סביר שב־2020 היו כבר 22 אלף, מתוכם 11 אלף בנים. זה אומר שהעלייה מ־165 זכאים ל־445, עם כל המהפכה שבה, היא עלייה מ־1.8% מהמחזור החרדי ל־4%. כלומר כמו שינויים רבים אחרים בציבור החרדי היא בשלב זה בשוליים ולא במרכז.
"חשוב להשקיע תקציבים"
אתמול הציג משרד החינוך בוועדת החינוך של הכנסת נתונים על היבט אחר של צמיחת החינוך החרדי שכולל לימודי ליבה. מספר התלמידים בחינוך הממלכתי החרדי (ממ"ח) יותר מהכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות מ־7,400 תלמידים בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) ל־15 אלף תלמידים השנה.
אלא שהנתון הזה עדיין כולל רק 61 בתי ספר ויש ביקורת רבה על רשויות מקומיות שנכנעות ללחצי המפלגות החרדיות ואינן מאפשרות הקמת בתי ספר של הממ"ח. שלשום התחייבה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון בוועדת הכספים של הכנסת שתפעל להקמת כמה שיותר בתי ספר ממלכתיים חרדיים.
מנכ"לית ארגון הציבור החרדי הממלכתי פנינה פויפר אומרת ש"הזינוק בביקוש של התלמידים בממ"חים מוכיח כמה חשוב שממשלת ישראל תשקיע בכך תקציבים ותעביר חוק שייתן מענה ראוי למשפחות שמעוניינות בחינוך זה".
