פרשנותהנגיד הסיר את הכפפות במאבק מול האינפלציה
פרשנות
הנגיד הסיר את הכפפות במאבק מול האינפלציה
החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית ב־0.25% ולא להסתפק בהעלאה של 0.15% כפי שחזה השוק מלמדת על עומק האינפלציה שהיכתה בישראל; אף שהמשכנתאות יתייקרו, הנגיד מסרב לקשור בין ההחלטה לבין צינון שוק הדיור; ובעוד שנה הריבית כבר תגיע ל־1.5%
משנים כיוון: הוועדה המוניטרית העלתה את הריבית ל־0.35%, העלאה של 0.25%. ההחלטה הפתיעה מעט את השוק שחזה העלאת ריבית של 0.15%, לרמה של 0.25%. אך נגיד הבנק אמיר ירון הודה כי להבדל הדק הזה אין חשיבות משמעותית: "האבחנה בין 0.15%, לבין 0.25% היא לא מה שתשנה דברים באופן גדול, אבל חשבנו שהמינון הנכון הוא 0.25%".
הציבור התרגל שהחלטות ריבית הן דבר משעמם למדי אך כעת התמונה השתנתה לחלוטין, או בניסוחו של המשנה לנגיד, אנדרו אביר לפני כשלושה שבועות, "מדיניות מוניטרית לא מושכת הרבה תשומת לב, היא נראית מרתקת בעיקר לכלכלנים בבנק המרכזי ולחזאים פיננסיים. אבל יש זמנים, במיוחד בנקודות של שינוי, שהציבור הרחב והתקשורת מגלים התעניינות רבה. כנראה שנכנסו לאחד הזמנים הנדירים הללו". אין ספק שהוא צדק. הודעת הריבית היתה ללא ספק שיחת היום הכלכלית בשבוע האחרון. גם מסיבת העיתונאים שקיים הנגיד בבנק ישראל משכה כלי תקשורת רבים.
עבור חלק ניכר מהאוכלוסיה הבוגרת, בני ה־35 ומטה לפחות, זו הפעם הראשונה שהם נפגשים באינפלציה כבוגרים, רבים התרגלו לחשוב כי "אין ידיד נאמן מכסף מזומן". אפילו מנהלי תיקים בשוק ההון מתחילים לרענן את זיכרונם בכל המוצרים הפיננסיים המגנים מפני אינפלציה. חוסר ההיכרות עם האינפלציה ניכר גם בשאלות העיתונאים שהביעו חרדה לגבי גורלם של משקי הבית שייאלצו לשלם תשלומי משכנתא גבוהים יותר. נגיד הבנק מצידו ביקש להרגיע את הרוחות ואמר כי "בשלב זה מדובר בהתייקרות של עשרות שקלים בלבד, ובכל מקרה, המגבלות על לקיחת משכנתא בישראל הן שמרניות בהרבה ולוקחות בחשבון גם העלאות ריבית חדות יותר".
עם זאת, הנגיד הזכיר בצדק כי "המחיר של אי העלאת ריבית יכול להיות גבוה יותר הן עבור מי שלוקח משכנתא והיא צמודה למדד, וזאת מבלי לדבר על המחירים שנגרמים בשל אינפלציה גבוהה". התזכורת הזו של הנגיד חשובה מאוד לכל מי ששוקל להלין על ההתייקרות במחירי ההלוואות. התפרצות אינפלציונית היא דבר מפחיד בהרבה, שפוגע במשקי הבית החלשים ובכלכלה כולה.
העלאת ריבית היא הכלי המרכזי למלחמה בעליית מחירים, שכן העלאת הריבית מייקרת את הכסף למשקי הבית ולפירמות, מקטינה את כמות הכסף במשק, ובכך מחזקת את כוח הקנייה של הכסף. בנוסף, משקי הבית והפירמות צריכים להפנות יותר כסף מהכנסתם הפנויה למימון חובות העבר שלהם (אם הם בריבית פריים) ובכך ההכנסה הפנויה קטנה, והביקושים יורדים. אלא שלהשפעות הללו של העלאת הריבית יש גם צד שלילי ומסוכן, מחיר הכסף היקר עשוי להביא לירידה בפעילות הכלכלית, ירידה בצריכה הפרטית, וירידה בהשקעה שמביאים לירידה בייצור ובהתפתחות המשק.
לא אוהבים להודות בטעויות
בבנק ישראל לא אוהבים להודות בטעויות, אך כשאין ברירה עושים את זה באופן עדין. הנגיד הסביר כי בתחילת היציאה ממשבר הקורונה היתה הערכה שעליית המחירים היא זמנית והיא נובעת מעלייה חדה בביקושים וקשיים בצד ההיצע. אך "בסוף התגלה שזה גורם שנמשך זמן רב יותר". במענה לשאלות העיתונאים הדגיש הנגיד כי בתחזית הקודמת הצפי העולמי היה שמחירי האנרגיה יירדו ושרשראות האספקה ישופרו. ולכן לדעתו התנאים הפעם שונים לחלוטין.
גורם נוסף שהנגיד הזכיר הוא האירועים הטראגיים באוקראינה, המלחמה משפיעה על מחירי האנרגיה ועשויה לתרום ללחץ האינפלציוני. עם זאת, הנגיד הודה כי ישראל לא מושפעת באופן דרמטי מהמלחמה בגלל שאין סחר בהיקפים משמעותיים בין המדינות, ובגלל שמחירי הגז הטבעי בישראל מעוגנים בחוזים ארוכי טווח. בכך, אגב, שלח הנגיד מחמאה למתווה הגז ואמר כי "מדובר באלמנט חשוב מאוד".
אך הגורם החשוב ביותר הוא ככל הנראה הגורם שהנגיד הזכיר כמעט בדרך אגב, והוא בניסוחו "בחודשים האחרונים אנו עדים להתרחבות האינפלציה לסעיפים רבים במדד, עובדה זו מעידה כי האינפלציה מושפעת גם מעלייה ברמת הביקושים". ובעברית: האינפלציה איננה רק תוצאה של מחירי אנרגיה ושל מוצרי ייבוא, אלא גם של שירותים. האינפלציה איננה רק מיובאת, אלא יש עליית מחירים פנימית שנובעת מביקושים חזקים בגלל הכלכלה הפורחת של ישראל.
מנגד, החששות מההשפעות השליליות של הריבית הלכו ופחתו. הנגיד לא הסתיר את התלהבותו מכלכלת ישראל, הוא ציין כי ישראל התאוששה "כמעט לחלוטין" ממשבר הקורונה, וכי נתוני הצמיחה המרשימים מלמדים כי בישראל למדו לא רק לחיות לצד הקורונה אלא גם לצמוח לצד הקורונה. המשק הוגדר על ידו כ"משק דינמי עם יכולת התאמה והכלה של מצבים ואתגרים שונים". גם העובדה ששוק העבודה נמצא במצב מעולה, הקלה על הנגיד את ההחלטה.
מה צופן העתיד
על אף העלאות הריבית, התחזית של חטיבת המחקר של בנק ישראל – שהיא חטיבה עצמאית – שבסוף 22' האינפלציה תהיה ברמה של 3.6%. ואילו שנה מהיום האינפלציה תעמוד על 3.1%. רק בסוף 2023 יחזור הבנק המרכזי לעמוד ביעד האינפלציה שהוא מחויב לו, ברמה של 2%. המשמעות היא שצפויות עוד העלאות ריבית. הנגיד חזר שוב ושוב על המילה "תהליך" כדי לסמן שהוא פתוח להעלאות ריבית נוספות. אבל הוא בפירוש בחר בניסוחים עדינים ומעורפלים ולא סימן את תוואי הריבית העתידי באופן ברור. התחזית של חטיבת המחקר היא כי באפריל 2023 הריבית של בנק ישראל תגיע לרמה של 1.5%.
דגש נוסף בדברי הנגיד היה העובדה שהמדיניות המוניטרית היא כלי רוחבי ולא כלי שנועד לטפל בסקטור זה או אחר. הרמיזה שמסתתרת מאחורי דבריו היא שהוא לא מעלה את הריבית כדי להקטין את הביקושים בשוק הדיור. ובמילים ברורות יותר: למרות ההעלאה הנוכחית, החבר'ה במשרד האוצר לא יכולים להסתמך על הנגיד שימשיך להעלות ריבית ולעזור להם להיאבק במחירי הדיור. הנגיד גם העריך שההעלאה הנוכחית של הריבית לא תשפיע באופן משמעותי על לקיחת המשכנתאות ועל מחירי הדיור. תחזית חטיבת המחקר היא כי מחירי הדירות השנה לא יעלו הרבה מעבר לעלייה הכללית במחירים.
ההחלטה של הנגיד להעלות את הריבית לרמה של 0.35% ולא לרמה של 0.25% מביאה לכך שישראל וארה"ב מחזיקות כעת באותה רמת ריבית. וזה גורם לכך כי הביקוש לשקל יגדל, והוא צפוי להמשיך את מגמת הייסוף שלו אל מול הדולר. ולכן רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים, מיהר להוציא הודעה שעל בנק ישראל לשמור על פער ריביות ולמנוע את ייסוף השקל. הנגיד ירון השיב לשאלת "כלכליסט" ואמר כי הוא מעריך שבארה"ב ההעלאות יהיו יותר מהירות וכך ייווצר פער ריביות בין ישראל לבין ארה"ב.
ואי אפשר בלי פוליטיקה
הנגיד התייחס גם ליוקר המחיה, כלומר, רמת המחירים הגבוהה שיש בישראל בעולמות התחבורה, הדיור, והמזון. זאת על אף שקצב עליית המחירים (אינפלציה) היה מתון מאוד בישראל לעומת מדינות אחרות. בהקשר זה הנגיד הפנה את האצבע לכיוון הממשלה, ואמר כי הפתרונות מצויים במגרש שלה ובעיקר בשיפור ההון האנושי והתשתיות. הוא מנה את אי הוודאות הפוליטית והמצב הביטחוני כסיכונים לתחזית האופטימית בנוגע לכלכלת ישראל ואמר כי "ברור לכולנו שכלכלה אוהבת ודאות, לאי הודאות הזו יש נטל כלכלי".
בנוגע לחיכוכים בין בנק ישראל לבין משרד האוצר בשבועות האחרונים שהגיעו לשיא בהתבטאויותיו של שר האוצר אביגדור ליברמן ("שלא יתנו עצות מהטריבונה", ו"אני לא בוחן את הכללים הפיסקליים שלהם ולא מסכים איתם") אמר הנגיד כי יש בינו לבין שר האוצר שיתוף פעולה טוב, וכי השפעת בנק ישראל על הרפורמות בתקציב האחרון היתה דרמטית. עם זאת הנגיד אמר כי בשונה מדברי ליברמן כי ניתן להסתפק בהגדלת ה"מלאי התכנוני" הרי שיש צורך גם בהקצאת תקציב לתשתיות שכבר נמצאות במלאי התכנוני. כמו כן, הנגיד שיגר עקיצה לכיוונו של ליברמן ואמר כי "בראיה כללית, יש חשיבות לכך שגוף עצמאי וא־פוליטי כמו בנק ישראל רואה את המגרש".
