הדיון בעתירות לביטול חוק הנבצרות הוא רק הפרומו
הדיון בעתירות לביטול חוק הנבצרות הוא רק הפרומו
יש להניח שבדיון היום תעלה סמכות בג"ץ להתערב בחוק יסוד, אך זהו רק חימום לקראת הדיון בעתירות לביטול החקיקה בנוגע לעילת הסבירות
הדיון היום בעתירות לביטול חוק הנבצרות (תיקון לחוק יסוד: הממשלה) הוא במידה רבה הפרומו לדבר הגדול - העתירות לביטול חוק היסוד בעניין ביטול עילת הסבירות.
יש להניח שתתלבן בו שוב סמכות בג"ץ להתערב בחוק יסוד, מה שיסייע לשופטים לאוורר ולרענן את עילות ההתערבות (שימוש לרעה במסכות המכוננת ותיקון חוקתי לא חוקתי) לקראת הדיון בספטמבר.
במקרה הנוכחי, עמדת היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה חדה כתער: "במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". היא אף מחריפה וכותבת שהשימוש לרעה נעשה "בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט הנכבד, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות".
כלומר החטא החוקתי הוא משולש: גם שימוש לרעה בסמכות המכוננת, גם שימוש שנועד לצרכיו האישיים של ראש הממשלה, וגם צרכים שנגזרים מענייני טוהר מידות - להימלט מביצוע פסק דין של בית המשפט העליון. אותו פסק הדין שהכשיר את הנאשם להקים ממשלה בתנאי שיציית להסדר ניגוד העניינים שינסח היועץ המשפטי לממשלה.
כיוון שהפרת ההסדר עלולה היתה להניב הכרזת נבצרות בידי היועצת המשפטית, הוציא נתניהו, באמצעות חוק היסוד שחוקק, את הסמכות מידיה של בהרב מיארה והעביר אותה לרוב של 80 חברי כנסת ורוב של 75% בממשלה.
המשמעות היא שנתניהו והפוליטיקאים הפקיעו לעצמם סמכות משפטית מובהקת שהיועצת היא הפרשנית המוסמכת להכריע בה - המבחנים לקיומו של ניגוד עניינים.
עמדת נתניהו היא לא פחות חד משמעית מזו של בהרב מיארה. מבחינתו, אין לבית המשפט לא סמכות ולא עילה להתערב בחוק יסוד. "עצם הכניסה לדיון משפטי אם חוק יסוד מסוים ראוי או בלתי ראוי, הריהו חילול סמכותה המכוננת של הכנסת, עקרון ריבונות העם ועקרון שלטון החוק", כותב בא כוחו של נתניהו עו"ד מרדכי ראבילו.
לגופו של עניין טוען נתניהו שגם ההסדר הקודם בחוק, שפורש למצבי בריאות פיזית או מנטלית, לא איפשר את הוצאתו לנבצרות וזו גם עמדתה העקבית של היועצת שניגודי העניינים שלו אינם עולים כדי נבצרות.
ראוי להזכיר כאן ששתי עתירות הוגשו בעניין הזה: זו שתידון היום לביטול חוק היסוד, וזו שתידון בסוף ספטמבר שמבקשת להכריז על ניגוד העניינים שבו הוא נמצא כמצדיק את הוצאתו לנבצרות ולכך בהרב מיארה מתנגדת בשלב זה. נתניהו מזהיר את בג"ץ שהמחלוקת כאן "הינה סוגיה פוליטית מובהקת, סוגיה פוליטית מובהקת שכזו, מטבעה, אינה שפיטה". בנוסף, הוא טוען שהיועמ"שית אינה מוסמכת להכריז על נבצרות כי המחוקק לא הקנה לה את הסמכות הזו.
מוסד הנבצרות נחת בחיינו בשתי הזדמנויות. הראשונה, כאשר ראש הממשלה אריאל שרון לקה בשבץ מוחי והשנייה, כאשר הנשיא משה קצב הואשם באונס. אלה נסיבות אובייקטיביות ומובהקות.
במקרה שלנו, הסדר הנבצרות שנתפר לנתניהו בחוק יסוד גם צמצם את הנסיבות האובייקטיביות, וגם קבע לגביהן דרישת רוב מסיבי וחריג גם בכנסת וגם בממשלה.
"מתעורר אפוא חשש כבד", כותבת היועמ"שית, "ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה ה'רפורמה המשפטית'".
העותרים הם התנועה לאיכות השלטון באמצעות עוה"ד אליעד שרגא ותומר נאור וגם ח"כ עודד פורר וישראל ביתנו באמצעות עורכי הדין איתן ואורי הברמן. את ראש הממשלה ייצג עו"ד מרדכי ראבילו.
העותרים ביקשו להגדיל את ההרכב ובקשתם תישקל היום, כנראה בחיוב, בידי הנשיאה אסתר חיות, המשנה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.
