ליברמן האריך את הפטור מבלו על הדלק - לפחות עד לסוף נובמבר
ליברמן האריך את הפטור מבלו על הדלק - לפחות עד לסוף נובמבר
הדלק היה אמור להתייקר בשתי פעימות, אולם כעת ההתייקרות צפויה רק בדצמבר. ההצדקה לכך באוצר היא התמודדות עם עליות המחירים והצורך הדחוף למנוע את התפשטות האינפלציה
הפחתת הבלו על הדלק תישאר בתוקף עד סוף נובמבר לפחות, לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן חתם על הארכתו. בתחילת דצמבר צפוי מחיר הדלק לעלות ב־78 אגורות בשל פקיעת הוראת השעה המפחיתה את מחיר הבלו. העלייה היתה אמורה להתבצע בשתי פעימות - הראשונה עכשיו ב-15 בנובמבר בכ־33 אגורות, שעליה יתווסף מע"מ. השנייה בתחילת דצמבר, בעוד 41 אגורות (הבלו יעלה ב־35 אגורות, שעליהם יתווסף מע"מ). עם זאת, העלייה בפועל לחודש דצמבר לא ידועה כעת, שכן מחיר הדלק מושפע גם ממחירי הדלק העולמיים בסוף חודש נובמבר.
במשרד האוצר המשיכו בהפחתת הבלו על הדלק, לאחר שנמצא מקור תקציבי לכך. צריך לחדד: למרות העובדה שתחזית הכנסות המדינה המקורית היתה שגויה בעשרות מיליארדים, מכיוון שעדכון התחזית לא נחשב מבחינת חוק יסודות התקציב כצעד מאזן, עדכון תחזית ההכנסות לבדו לא מאפשר למדינה לוותר על הכנסות ממסים בלי מציאת מקור מקביל.
על אף העובדה שמדובר בממשלת מעבר, וימיו של ליברמן בתפקיד שר האוצר ספורים, ניתן אישור משפטי עקרוני להמשך הפחתת מס הבלו בשל הטענה כי יש צורך דחוף במניעת התייקרות הדלק. הנימוקים הם התמודדות עם עליות המחירים בחודשים האחרונים ומניעת התפשטות האינפלציה לסעיפים נוספים.
מהי המשמעות הכלכלית של הפחתת הבלו על הדלק? לפי כלכלנים, למרות ההקלה הנקודתית לציבור בשל הורדת הבלו על הדלק, הנזק לקופת המדינה גדול, וכך גם הפחתת המס מהווה איתות הפוך לשוק, כשהיא מעודדת צריכה של דלק המזיק לסביבה וגורם לזיהום אוויר קטלני, על פני חלופות דוגמת תחבורה ציבורית. זאת בעוד פתרונות להתמודדות עם האינפלציה הגואה יכולים היו להימצא בזירות אחרות. כך למשל בגרמניה בחרה הממשלה דווקא לסבסד את הנסיעות בתחבורה הציבורית. דרך נוספת היא להקל על רכישה של רכבים חשמליים, אך בישראל דווקא מס הקנייה של אלו עשוי להתייקר בקרוב.
לפי חישוב של פירמת הייעוץ BDO, עלות סבסוד הבנזין על ידי הממשלה באמצעות הפחתת הבלו נאמדת בכ־2.1 מיליארד שקל בשנה, כ־175 מיליון שקל בחודש. מנגד, אם לא תחדש הממשלה את הטבות המס לרכב החשמלי עד סוף השנה, היא תדחף אקטיבית צרכנים חדשים לתעדף רכבים מונעים בנזין, ובכך תפגע בתמריץ הציבורי לעבור לאלטרנטיבות דלות פחמן, למרות ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל בתחום, ותתמרץ דווקא מוצר התורם לזיהום האוויר בישראל, כאשר זיהום אוויר תחבורתי אחראי לכמחצית התמותה מזיהום האוויר בישראל (כ־1,000 בני אדם בשנה). לדברי חן הרצוג, כלכלן שותף ב־BDO, "שיעור החדירה של רכב חשמלי בישראל הוא מחצית מאשר באירופה, 13% בישראל לעומת 25%־30% ברוב מדינות אירופה. ההתנהלות הזו לא מאפשרת לצמצם את הפערים".
בשנה האחרונה, בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מחירי הדלקים מאמירים לגבהים חדשים בעולם כולו, וחברות הנפט נהנות מרווחי שיא. במשרד להגנת הסביבה קיוו לפני כשנה לנצל את השינוי בשווקים כדי לתמרץ מעבר לרכב חשמלי, ודרשו להפחית את מס הקנייה עליו מ־10% ל־5%. אולם כעת עומדים הרכבים החשמליים בפני התייקרות. לפי המשרד, עלות נסיעה לק"מ ברכב חשמלי היא כרבע מהעלות של ק"מ נסיעה ברכב בנזין, כך שהמעבר לרכב חשמלי יכול דווקא לסייע בצמצום יוקר המחיה על פני החלופה של הוזלת הבלו, ללא הפנמה של העלות החיצונית הכרוכה בכך.
בישראל גדל מספר בעלי הרכב הפרטי בהתמדה משנה לשנה. אותו גידול יוצר עומס כבד בכבישים, המיתרגם לזיהום אוויר ולהפסדים כבדים למשק. ב־OECD דווקא המליצו לישראל להתאים את המיסוי על שימוש ברכב פרטי לנזקים הסביבתיים והעלויות החיצוניות שהוא גורר, ולאחרונה אף מתחו ביקורת על ההתנהלות הלא עקבית של ישראל בתחום.
