הבעיה של החרדים: חוק ההשתמטות זקוק לקולות שלהם
הבעיה של החרדים: חוק ההשתמטות זקוק לקולות שלהם
הרבנים יתקשו לתמוך בחוק שמגייס אלפי חרדים בשנה, והמפלגות החרדיות מאיימות בפירוק הממשלה בהנחה שממשלת ימין חדשה אחרי בחירות תיטיב עמן יותר
בשבועות הקרובים יציגו היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור והיועץ המשפטי של מערכת הביטחון איתי אופיר את טיוטת הצעת החוק שגיבשו בחודשים האחרונים בנושא גיוס החרדים. זו תהיה הצעת חוק שתתבסס על המספר של 4,800 חרדים בשנה, שלו התחייבה מערכת הביטחון לבג"ץ. הפרטים עוד לא ברורים, אבל ברור שהיא תהיה לא קלה לעיכול למפלגות החרדיות. גם אם החרדים, שכל כך מיואשים מהשגת פתרונות בקואליציה הזו, היו מוכנים להעלים עין מהעברת חוק כזה, הפעם הקואליציה צריכה את הקולות שלהם.
השאלה הגדולה היא אם הרבנים יסכימו שיצביעו בעד חוק כזה. מבחינתם, המצב שבו בקרוב יישלחו צווים לבחורי ישיבות והם יהפכו לעריקים ועבריינים פליליים הוא בלתי נסבל. ביהדות התורה מדגישים שהסקרים האחרונים, שבהם הליכוד מתאושש, מגדילים בהרבה את האפשרות למשבר. ממשלת ימין אחרי בחירות טובה להם בהרבה מממשלת ימין לפניהן.
ההצטרפות החלקית של סיעת הימין הממלכתי של גדעון סער לקואליציה לא משפיעה מאוד על העברת חוק השתמטות, חוץ אולי מכך שהיא יוצרת מסר מתמיד לשר הביטחון יואב גלנט שאם לא ישתף פעולה — יש לו מחליף. הבעיה של החרדים היא שסער מדגיש בריאיונות שהוא מצטרף למחנה יולי אדלשטיין בנושא חוק ההשתמטות, כלומר דווקא למחנה הגמיש פחות.
אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שהחוק תקוע בוועדה שלו, נחוש להעביר הפעם חוק השתמטות שיגייס לפחות 4,800 חרדים בשנה. זאת, כמו שצה"ל מסר לבג"ץ שהוא מסוגל לגייס ובג"ץ אישר ברמיזה שיחיה עם זה. מאחורי אדלשטיין עומדת קבוצת חברי כנסת מהליכוד, רובם דתיים, והציונות הדתית, שנחושים להעביר חוק שיקל לפחות במידה מסוימת את הנטל על הבוחרים שלהם. לציבור הדתי־לאומי, ששותף הן לנטל המילואים והן לשכול, קשה למכור את ההבל שאי אפשר ללמוד תורה ולשרת גם יחד.
את המצב מסבכת עוד יותר המחלוקת בין הייעוץ המשפטי לממשלה והכנסת. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה סבורה שההליך שנקטה הממשלה, של החלת הרציפות על חוק השתמטות, לא מעודכן מהתקופה שלפני המלחמה, נגוע בפגם היורד לשורשו של הליך והופך את החוק כולו לפסול. לכן לא תגן על החוק בבג"ץ. היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק סבורה שהליך יסודי ורציני בוועדת החוץ והביטחון יכול לרפא את הפגם. מכך נגזרים שני דברים: אחד, שלא ניתן יהיה להעביר הצעת חוק בבליץ, אלא יתקיים דיון ממושך ויסודי בוועדה. השני הוא שלהעברת חוק בנוסח שפרנקל שור תהיה מוכנה להגן עליו בבג"ץ יש משמעות גדולה.
לפני כמה חודשים גלנט חשף בכנסת שעל המספר של 4,800 החרדים דווקא גילו נכונות להתגמש, וגם הסכימו לכך שיגדל ב־5% מדי שנה. זה היה עוד כשבני גנץ היה בממשלה ובניסיון להגיע לחוק שיועבר בהסכמה רחבה. הוויכוח הוא, כרגיל, על הפרטים: האם שירות אזרחי ביטחוני ייכלל בספירה? האם לוח היעדים יועבר בהחלטת ממשלה (ואז מאוד קל לבטלו) או בחקיקה, האם יוטלו סנקציות על הישיבות או גם על תלמידי הישיבות, והאם סנקציות תקציביות משמעותיות או סמליות.
שובר שוויון אפשרי יכולה להיות הדחה של גלנט. בסופו של דבר, אם סער יהיה שר הביטחון, ייתכן שיציע פתרון יצירתי אחר. ועדיין, די ברור שמבחינה משפטית עמדת מערכת הביטחון היא עמדת צה"ל וזו כבר הוצגה הן לבג"ץ והן לוועדת החוץ והביטחון — צה"ל יכול לגייס בשנת הגיוס הנוכחית ובבאה אחריה 4,800 חרדים בכל שנה. קשה לראות איך שר ביטחון אחר יוכל לסגת מההתחייבות הזו, שבג"ץ התפשר עליה בקושי רב ותוך ביקורת רבה.
לחרדים שבאמת מיואשים מהאפשרות להגיע לאיזשהו הישג בקדנציה הזו היה קל יותר להעלים עין מחוק שהקואליציה תעביר בהסכמה שלהם בשתיקה. הבעיה היא שלקואליציה אין רוב בלי 18 הקולות שלהם. כלומר, הם צריכים להצביע בעד חוק שיגייס 4,800 חרדים בשנה ויטיל סנקציות אם לא יעמדו ביעדים. עד היום היה ברור לגמרי שרבנים לא יסכימו לחוק כזה. האם הם מספיק מיואשים הפעם? בכלל לא בטוח.
סקר ערוץ 13 הראה לפני כשבוע שהליכוד עוברת להיות המפלגה הגדולה ביותר עם 25 מנדטים וגוש נתניהו מגיע ל־55. ובמילים אחרות: הכלל ששרר מתחילת המלחמה, שלחרדים אין ממשלה טובה יותר, כבר לא תקף. ממשלת ימין שבה מרכיבים כמו ישראל ביתנו או המחנה הממלכתי, שייתנו לגיטימציה לחוק השתמטות, טובה להם יותר. צריך לזכור שליברמן היה שותף לכמה ממשלות שקידמו חוקי השתמטות. הכלל ששום מפלגה בקואליציה הזו לא תפיל ממשלת ימין עדיין תקף. אבל אם לא יעבור תקציב, היא תיפול מאליה ולכן סביר שיועבר עוד קודם חוק פיזור הכנסת והליכה לבחירות. יכול להגיע רגע שבו גם נתניהו יגיע למסקנה שזה משתלם לו.
באגודת ישראל מסבירים שהסיבה לנחישות של מנהיג המפלגה, האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר, היא שהיועמ"שית הורתה שגל הצווים הבא חייב לכלול תלמידי ישיבות. זה אומר שכל תלמיד ישיבה שיקבל צו ויתעלם ממנו, יהפוך לעריק ועבריין פלילי ויהיה חשוף למעצר. "אדלשטיין מחויב להסכם הקואליציוני. אם לא מתאים לו, הוא צריך ללכת", אומרים בלשכת גולדקנופף.
