דו"ח המבקרהנזק הצפוי לישראל משינויי האקלים ב-2050: יותר מרבע מהתמ"ג
דו"ח המבקר
הנזק הצפוי לישראל משינויי האקלים ב-2050: יותר מרבע מהתמ"ג
לפי המבקר, שום גורם ישראלי לא ביצע הערכה לאומית רשמית על הנזקים הצפויים למשק משינויי האקלים;61 מדינות כבר תמחרו שימוש בפחמן, אבל בישראל מס הפחמן ייכנס לתוקף רק בעוד יותר משנה; רק 4 עובדי מדינה עוסקים בנושא האקלים
הנזקים הצפויים משינויי האקלים באזור המזרח התיכון עד 2050 נעים בין 8.5% ל-27.5% מהתמ"ג. למרות האסון הכלכלי המתקרב אף גורם רשמי בישראל לא ביצע הערכה לאומית בנוגע לנזקים ולהשפעות של נזקי שינויי האקלים על המשק הישראלי. בניגוד ל-61 מדינות שהנהיגו מס פחמן או מסחר בפחמן, בישראל עוד לא סיימו את הליכי החקיקה. גם אם הוא יעבור, המס יחול רק ב-1.1.2023, תוך אובדן זמן יקר. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על ההיערכות לשינויי האקלים המתפרסם היום.
לפי ההערכות הקיימות בעולם שמביא המבקר בדו"ח, המשמעות היא שבמונחי 2020 הנזק היה 380-120 מיליארד שקל. עם זאת המבקר קובע ש"ההערכות חלקיות", ו"הדבר מעלה את החשש כי ההשפעות המצרפיות של שינויי האקלים על הכלכלה יהיו חמורות אף יותר מההערכות".
למרות האסון הכלכלי המתקרב, המבקר קובע ש"אף גוף ממשלתי כלכלי או גורם האמון על תחזיות מקרו-כלכליות בישראל לא ביצע, נכון למועד סיום הביקורת, הערכה לאומית בנוגע לנזקים ולהשפעות של נזקי שינויי האקלים על המשק הישראלי לטווח הארוך. המועצה הלאומית לכלכלה לא פעלה לקידום הנושא בסדר העדיפויות הממשלתי (בתוכנית האסטרטגית) ומשרד האוצר לא נענה לבקשות להקצות משאבים".
גם בקרב משרדי הממשלה שורר חוסר מודעת גורף לבעיה. "כ-60% מהגופים הציבוריים בישראל דיווחו כי לא ביצעו כלל בחינה כלכלית של הסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים, ורק רבע מהגופים דיווחו שקידמו פעולות בנושא. רק שבעה גופים דיווחו על תוכניות מתוקצבות בנושא שינוי אקלים לשנים 2018 ו-2019", כותב המבקר.
61 מדינות בעולם תמחרו כאמור שימוש בפחמן והנהיגו מס פחמן או מסחר בהיתרי פליטת פחמן. בישראל עוד לא אושר מס פחמן. צו שפרסם באוגוסט שר האוצר אביגדור ליברמן עדין טעון אישור ועדת כספים. גם אם יאושר, המס יכנס לתוקף רק ב-1.1.2023. המבקר קובע כי "מדינת ישראל מצויה בעניינים אלו בפיגור בהשוואה למדינות OECD אחרות. לפיכך, ככל שישראל תשתהה במעבר לכלכלה דלת פחמן, עולה החשש כי העלויות למשק הישראלי יהיו גבוהות יותר".
הוא מסביר ש"הנזק הכלכלי משינויי האקלים יהיה גבוה יותר מהעלות למשק של תהליך הפחתת הפליטות". לכן "למדיניות של הפחתת גזי חממה יש תועלות מובהקות, והמשק הישראלי יכול להגיע לירידה ניכרת בפליטות גזי חממה בלי לפגוע ביעדי צמיחה ארוכי טווח".
הסיכונים הפיזיים של משבר האקלים צפויים להביא להפסד מוערך של כ-11% מהתוצר העולמי עד שנת 2050, לעומת 2% במעבר מוסדר לכלכלה דלת פחמן ו-6% במעבר לא מוסדר.
התחום הכלכלי אינו היחיד בו סובלת ישראל מפערי ידע קשים. בהחלטת ממשלה מ-2018 נקבע כי אחד התפקידים של מנהלת ההערכות לשינויי האקלים הוא קידום מחקרים אקדמיים שייעשה בתיאום המועצה להשכלה גבוהה. המבקר: "בביקורת הועלה כי המנהלת לא קידמה מחקרים אקדמיים עם המל"ג והוות"ת", את המבוכה מגדילה העובדה ש-5 מוסדות אקדמיים החלו לקדם מחקרים ולימודים אקדמיים בנושאים אלה ביוזמתם.
אחד הנתונים המדהימים שמביא המבקר הוא שבישראל מועסקים רק 4 עובדי מדינה במשרה מלאה בנושא האקלים והם מהווים 0.005% מעובדי המדינה. נציגים של ממשלת הולנד ציינו כי בשלטון המרכזי עוסקים בכך 1,000-500 עובדים כעיסוק מרכזי, מתוך כ-120,000 עובדי מדינה (0.4%-0.8% מכלל עובדי המדינה). נציגי דנמרק העריכו כי מספר העובדים העוסקים באקלים מסתכם אצלם בכ-1,000 עובדי ציבור.
