הירידה במשרות הפנויות ממתנת את המשבר הכלכלי
הירידה במשרות הפנויות ממתנת את המשבר הכלכלי
מחקר שהזמין משרד העבודה מגלה שהסיבה לעלייה במספר המשרות הפנויות היא השינויים בביקוש לעובדים, שיצרו חוסר התאמה בין משרות לכישורים. התייצבות רמת ההתאמה מונעת גידול באבטלה
הסיבה לשיאי המשרות הפנויות שנשברו במשק בשנתיים האחרונות היא חוסר ההתאמה שלנוצר לאחר הקורונה בין דרישות שוק העבודה לכישורי העובדים. הגורם לחוסר ההתאמה הזה הוא עליות גדולות בביקוש לעובדים בענפי ההייטק, הבריאות והרווחה, וירידות גדולות בתחומי הבידור הפנאי והמלונאות. חוסר ההתאמה הזה מיתן את הצמיחה הגדולה במשק לאחר משבר הקורונה. ככל שעובר הזמן ההתאמה חוזרת לרמתה הרגילה ומספר המשרות הפנויות יורד, וכעת הדבר ממתן את המשבר במשק.
את הממצאים הללו מעלה ממחקר שהוכן עבור משרד העבודה ע"י ארנון ברק, חוקר בקבוצת פארטו, בליווי הדס פוקס, כלכלנית בכירה במשרד. ב־2022 מספר המשרות הפנויות במשק עבר את ה־150 אלף, כ־50% יותר ממספרן לפני משבר הקורונה והכמות הגדולה ביותר מאז תחילת המדידות ב־2009. שיעור המשרות הפנויות עלה מרמה של 3.5% מכלל המשרות במשק לשיא של כ־5% בתחילת 2022. למרות המשרות הפנויות הרבות, האבטלה נותרה ברמה נמוכה של 3%–4%, ושיעור התעסוקה המשיך לעלות. המחקר של משרד העבודה נועד לבדוק מה גרם לתהליך החריג הזה, שאפשר לכנותו פרדוקס המשרות הפנויות.
מתברר שעלייה במספר משרות הפנויות נרשמה לאחר משבר הקורונה גם במדינות אחרות. בארה"ב שיעורן הגיע בראשית 2022 אף ל־7%. באיחוד האירופי נרשמה עליה מתונה בהרבה לרמה של 3%. את הפער בין ארצות וישראל לאירופה אפשר לדברי החוקרים להסביר בכך שבאירופה מדינות רבות השתמשו בתקופת הקורונה במודל הגרמני של שימור עובדים אצל המעסיק בעוד בארצות הברית וישראל בחרו בתמיכה במובטלים, שיטה שמעודדת מעברי עובדים בין מקומות עבודה וענפים.
ברק ופוקס מסבירים את העלייה התלולה במספר המשרות הפנויות בישראל ובארצות הברית בירידה ביעילות ההתאמה - מונח שמתאר את המהירות שבה מחפשי עבודה מוצאים משרות פנויות. זה יכול לנבוע מהבדלים בכישורים או ממרחקים גיאוגרפיים גדולים. ירידה ביעילות ההתאמה שכיחה לאחר משברים שגורמים לשינויים כלכליים. בארצות הברית נרשמה ירידה כזו גם לאחר המשבר ב־2008. על פי מחקרים, בארצות הברית יעילות ההתאמה ירדה לאחר הקורונה ב־10%–20%. על פי המחקר של ברק ופוקס, יעילות ההתאמה בישראל ירדה ב־10% מרמתה לפני הקורונה ל־2021.
גרם לכך תהליך של הקצאה מחדש, כלומר, שינוי בחלק שתופסים ענפים שונים בשוק העבודה. התהליך הזה מלווה בתקופה של משרות פנויות רבות בשל הקושי של מובטלים להתאים עצמם לענפים אחרים. הביקוש למשרות בענף המידע והתקשורת (שהוא מרכיב חשוב בהייטק) היה גבוה ב־7% יותר מהצמיחה במשרות בכלל המשק ובתחומי הבריאות והרווחה ב־5%. לעומת זאת, הביקוש לעובדים בתחומי הבידור הפנאי והאירוח היה נמוך ב־2%–3% מהממוצע. עם זאת, החוקרים קובעים שמדובר בזעזוע זמני בלבד, ועם התייצבות שוק העבודה החלה ירידה במספר המשרות הפנויות לכיוון הרמה שלפני הקורונה.
הן העלייה והן הירידה שמתרחשת עכשיו במספר המשרות הפנויות לא לוו בשינויים באבטלה, שנשארה על רמה נמוכה של 3%–4%. יתרה מכך, במקביל לעלייה במספר המשרות הפנויות וגם במקביל לירידה נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה, שהוא שיעור האנשים העובדים כמלל הבוגרים במשק. ברק מסביר זאת בכך שהמצב של הירידה ביעילות ההתאמה מיתן את הצמיחה והעלייה ביעילות ממתנת עכשיו את המשבר.
