"אנחנו כבר במצב של מיתון"
"אנחנו כבר במצב של מיתון"
רצף האירועים הגלובליים אשר פוגע בכלכלה עולמית מעורר חשש גדול ממיתון, מהמשך עליית המחירים, ומעסקים שיגיעו לכשל עסקי כתוצאה מהפסדים כספיים משמעותיים. בהמשך לפורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום חדלות הפירעון, מתייחסים עו"ד גונן קסטנבאום ועו"ד שי גליקמן, מבכירי עורכי הדין בענף חדלות הפירעון, לכמה מהסוגיות המרכזיות המלוות את עולם חדלות הפירעון בשנת 2022
על רקע החששות ממיתון, העלאת הריבית, ועלייה בפתיחת השנה במספר העסקים שהגיעו לכישלון עסקי, נערך החודש פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום חדלות הפירעון.
אחד החששות המרכזיים שעלו בכנס הינו גל פשיטות רגל אשר עשוי לפקוד את עולם העסקים הישראלי במחצית השניה של שנת 2022, ובשנת 2023. אורי ולרשטיין, מנכ״ל רשות האכיפה והגבייה אמר כי ״חדלות פירעון הוא תהליך שהוא ״אפטר שוק״, יכול להיות שנראה גידול בחודשים הקרובים". גם הנתונים הראשוניים של שנת 2022 מציגים מגמה מדאיגה, "בחודשים ינואר-פברואר השנה הוגשו 3,613 בקשות לפתיחת הליכים על ידי יחידים. במקביל, חלה עליה גם בבקשות שהגישו נושים לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חייבים, ובחודשים ינואר-פברואר 2021 הוגשו 73 בקשות של נושים נגד חייבים לפתיחה בהליך פשיטת רגל. היקף הליכי חדלות פירעון של חברות בקשיים גדל גם הוא בחודשיים הראשונים של 2022 לעומת התקופה המקבילה אשתקד כאשר בחודשיים הראשונים של שנת 2021 הגישו 135 חברות בקשות למתן צו פתיחת הליכים לעומת 224 חברות שהגישו בקשות כאלה ב-2022", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, "על רקע עליות הריבית והחששות ברחבי העולם וגם בישראל מכניסה למיתון, אומדן חדש, השני השנה, של הלמ"ס מצביע על החמרה בירידה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון ב-1.9%. ובקשר ישיר, אנו רואים בחודשיים האחרונים שינוי מגמה בענף ההייטק הכולל אף פיטורים בחלק מהחברות. ככל שהקשיים הכלכליים יימשכו - עליית האינפלציה, העלאות הריבית - נראה כי תעשיית ההייטק תתקשה להתחמק מהמשבר".
במקביל, דו"ח חדש של חברת דן אנד ברדסטריט העולמית שסקר עשרות שווקים בכל רחבי העולם מתריע גם הוא על החשש מפני עליה גלובלית חדה בעסקים שיגיעו לחדלות פירעון בחצי השני של שנת 2022 וזאת בעקבות הפסקת התמיכה הממשלתית בעסקים שנפגעו בתקופת הקורונה ובסלנות פחותה מצד נותני האשראי. הדו"ח מצביע גם על המלחמה של רוסיה באוקראינה ואת משבר האנרגיה שהוא יוצר כקטליזטור מרכזי לפגיעה בכלכלה העולמית.
רצף האירועים הגלובלי של השנתיים האחרונות גורם לאינפלציה דוהרת, העלאת ריבית אשר מייקרת הלוואות ואשראי, המשך הפגיעה בשרשרת האספקה, צפי לירידה בצריכה, מיתון ועוד. לפי הדו"ח, תקופת הקורונה הביאה את המדינות המפותחות להיקפי חובות עולמיים שמזכירים את התקופה של אחרי מלחמת העולם השניה ביחס לחוב הציבורי באחוזים מהתמ"ג.
מצב זה נותן לגיטימציה לאנשים שאמונים על יציבות הכלכלה בארצותיהם ובכל רחבי העולם לעבור לגישה אקטיבית יותר לניהול סיכוני אשראי, מה שיכול לגרום לאפקט דומינו שיפיל עוד ועוד חברות. אז נכון, אירופה חשופה יותר למשבר האנרגיה, וישראל נמצאת במקום טוב יחסית מבחינת עליית אינפלציה מדודה, תלות אנרגטית ופרמטרים נוספים - אשר גורמים לחוסר יציבות כלכלית ניכרת בהרבה מהמדינות המפותחות באירופה וגם באמריקה. אך ניסיון עבר כבר הראה שברגע ששותפות הסחר המרכזיות של ישראל והכלכלות הגדולות נפגעות, גם השוק הישראלי נפגע.
אם כך, לאן מודעות פני שוק חדלות הפירעון בחלק השני של שנת 2022? באילו ענפים מורגשת מצוקה גדולה יותר וחשש להגעה לחדלות פירעון? האם אנחנו כבר בתוך המיתון? ואילו פעולות על המדינה לבצע כדי למנוע מעסקים שנפגעו מהמלחמה של רוסיה באוקראינה להגיע לכשל עסקי וחדלות פירעון?
עו"ד שי גליקמן, שותף, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום כלכלי, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ועו"ד גונן קסטנבאום, שותף מייסד ב 'ג. קסטנבאום ושות' עורכי דין', מבכירי עורכי הדין בענף חדלות הפירעון, מפרטים בראיון מה קורה בעולם העסקים בישראל עם פתיחת החצי השני של שנת 2022.
האם אתם שותפים להערכות הפסימיות כי לאור השינויים המקומיים והגלובליים בשווקים, כולל הלחימה באוקראינה על השלכותיה הנרחבות והפחתת צינור החמצן הממשלתי לעסקים שנפגעו ממגפת הקורונה, אנו צפויים לראות עליה ניכרת במספר העסקים המגיעים לחדלות פירעון במחצית השנייה של שנת 2022?
עו"ד שי גליקמן, שותף, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום כלכלי, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות': "לצערי, לא ניתן לטמון ראשנו בחול ולהתעלם ממגמות, הן בינלאומית והן מקומיות, אשר בעקבותיהן כבר קיימת עלייה במספר העסקים הנקלעים להליכי חדלות פירעון, בין אם באופן יזום ובין אם בעקבות בקשות שהוגשו על ידי נושים. ניתן כמובן לייחס זאת להשפעה ארוכת הטווח של מגפת הקורונה, הקושי בעמידה בהחזרי הלוואות שניתנו בתקופת הקורונה, הקיטון בהכנסות, ההשפעה ברמה הגלובאלית וכן גם להשפעה של הלחימה באוקראינה".
עו"ד גונן קסטנבאום, שותף מייסד ב 'ג. קסטנבאום ושות' עורכי דין': "יש כיום יותר מדי גורמים שחברו יחדיו ופועלים נגד השווקים. אנו עדים להצטברות אירועים שמעולם לא אירוע: גם מלחמה באוקראינה, גם אינפלציה, גם שאריות של קורונה שפוגעות בשרשראות האספקה, ולכן התמשכות המצב הקיים צפוי להוביל לעליה ניכרת במספר עסקים המגיעים לחדלות פירעון. בארה"ב, ששם הכל מהיר ואלים יותר, יש כבר מבול של חברות שנכנסו להליך חדלות פירעון או בדרכן".
באילו ענפים אתם פוגשים מצוקה גדולה יותר של בעלי עסקים בעת הנוכחית?
עו"ד שי גליקמן: " ניתן להצביע על מספר ענפים שחווים פגיעה בעקבות הקורונה גם בעת הנוכחית, ובכללם אולמות האירועים והמסעדות. בענף זה נמחקו עסקים רבים לנוכח היעדר סיוע הולם לצרכים של ענפים אלה בתקופת הקורונה, בפרט תזמון הסיוע. לצד זאת ניתן להיווכח גם במצוקה הקיימת בתחום רכבי הליסינג, שראשיתו בקורונה והמשכו במחסור בשבבים והשפעת הלחימה באוקראינה.
כמו כן, ענף נוסף שיש בו מצוקה גדולה, הוא קבלנות ביצוע על תתי הענפים שבו (תשתיות, בניה, עבודות עפר וכיוצ"ב). ענף זה נחשב ל"שחקן חוזר" בתחום חדלות הפירעון ונפגע מתנודות בשוק הגלובאלי והמקומי. לאחר שנים של יציבות מסוימת ישנה מגמה של מצוקה אמיתית בענף זה וחברות רבות מוצאות עצמן בהליכי חדלות פירעון, בפרט לנוכח העלייה העקבית במדד תשומות הבנייה. ניתן להיווכח כי מרבית העסקים שנוקטים בתיקון 4 לחוק חדלות פירעון ופונים לבקש עיכוב הליכים על מנת להגיע להסדר עם נושי החברה, הם מתחום קבלנות הביצוע והתעשייה. מדובר בהליך משפטי שמאזן בין הצורך במתן עיכוב הליכים לחברה לבין הצורך בגיבוש הסדר נושים כפתרון למצבה ויציאתה לדרך חדשה".
סימני המיתון ניכרים על אף שהם בולטים יותר ברבים מהשווקים הבינלאומיים מאשר בישראל. ובכל זאת, עליית האינפלציה, העלאת הריבית, הירידות בשוק ההון, ואפילו פיטורי עובדים בהייטק, מעלים תהיות לגבי הכיוון אליו פונה המשק ולגבי המצב בו אנו נמצאים כעת. כעורכי דין בתחום חדלות הפירעון אשר עדים למה שבאמת קורה בשטח, האם אנחנו בדרך למיתון, או אולי כבר בתוכו, או שמא מצבו הטוב של המשק הישראלי והגמישות המאפיינת אותו יסייעו לחמוק מהמיתון המאיים?
עו"ד גונן קסטנבאום: "מדד המחירים לצרכן השלים עליה של 4.1% השנה והריבית במגמת עליה חדה אולם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות שבהן קצב האינפלציה ועלית הריבית כפול מישראל (לדוגמא ארה"ב) העליה בישראל עדיין נחשבת למתונה. יחד עם זאת, קצב הצמיחה של כלכלת ישראל הואט בחודשים האחרונים, ומתחזק החשש מסטגפלציה, מצב שבו האינפלציה נשארת גבוהה, ובגלל שהריבית עולה הכלכלה נכנסת למיתון".
עו"ד שי גליקמן: "לנוכח המגמות השונות, הבולטות בהן העלאת ריבית ופיטורי עובדים בהייטק, אני סבור כי יש להתייחס למצב כאל מיתון קיים ובהתאם לכך יש למצוא את הפתרונות בענפים שעליהם הצבעתי קודם לכן, ובפרט ענף קבלנות הביצוע. ככל שבעלי חברות יידעו להסתכל פנימה, לזהות בעיתוי הנכון שנטילת אשראי או הלוואה רק תעמיק את הבעיה שלהם, לצד היוועצות בבעלי מקצוע מתאימים, לא רק שהם יעמדו בהוראות החוק ביחס לחובותיהם כנושאי משרה בחברה, אלא יאפשרו לגורם אובייקטיבי לסייע להם לצלוח את המשבר. הפתרון לא נמצא דווקא בצד של המאקרו, קרי בחינת מצבו של המשק הישראלי, אלא גם ובעיקר במיקרו אצל כל בעל עסק שאמור להבחין שהחברה בבעלותו מצויה במשבר".
אילו פעולות סיוע - אם בכלל - צריכה המדינה לעשות כדי לסייע לעסקים שנפגעים באופן משמעותי מהלחימה של רוסיה באוקראינה, בעקבות הפגיעה במסחר עם המדינות הללו והסנקציות שהושתו על רוסיה?
עו"ד גונן קסטנבאום: "מתן אפשרות לתקן דוחות מס (שנתיים אחורה לדוגמא) הכוללים רווח ששולם בגינו מס בדרך של קיזוז ההפסד שנוצר בתקופת הפגיעה במסחר עם המדינות הללו. במצב זה עסק ששילם מס בשנים הקודמות ללחימה שפגעה במסחר ובעסקו יוכל לקזז את ההפסד שנוצר בתקופה קשה זו עם רווחים מהעבר ובכך למעשה לקבל החזר מס ששילם בעבר שיסיע לו בתקופה הקשה".
עו"ד שי גליקמן: "על המדינה לפעול כבר בעת הזאת, ולא בדיעבד, לסייע לעסקים המושפעים כתוצאה מהלחימה באוקראינה. מדובר בעיקר בענפי המסחר, הבנייה והתעשייה, והסיוע אמור לכלול בין היתר הסרת חסמים רגולטוריים ומתן הקלות נקודתיות לצורך גישור על פערים תזרימיים וקיטון בהכנסות אל מול שנים קודמות".
