פרשנותקיש בוחן את תוכנית צמצום הפערים בחינוך, ומעלה חשש לעוד פגיעה בערבים
פרשנות
קיש בוחן את תוכנית צמצום הפערים בחינוך, ומעלה חשש לעוד פגיעה בערבים
שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים הודיע שר החינוך יואב קיש על בחינה מחדש של אחת מתוכניות הדגל לתעדוף אוכלוסיות מוחלשות. הנפגעים המיידים עלולים להיות בתי הספר ערביים. השר והמשרד סירבו להגיב על החלופות שנשקלות, והחשש הוא שהתקציב יזלוג לחינוך פרטי
שר החינוך יואב קיש חשף אתמול כי משרד החינוך עורך בדיקה מחדש של אחת מתוכניות הדגל של המשרד לצמצום פערים. קיש חשף את הדברים בישיבת ועדת החינוך של הכנסת בנושא ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים החדשה. הוא לא מסר פרטים על הבדיקה ומטרותיה, אך אמר שנבדקו גם תוכניות נוספות.
מדובר בתוכנית התקצוב הדיפרנציאלי במסגרתה צומצמו בעשור האחרון הפערים בתקצוב בין החינוך ביישובים חזקים וחלשים ובין החינוך היהודי והערבי. אלא שהתברר שלמרות צמצום הפער התקציבי, פערי ההישגים בישראל נשארו הגדולים ב־OECD. הבדיקה מדוע תוספת של 1.1 מיליארד שקל לא הניבה הישגים היא כמובן רעיון ראוי, אלא ששורת אישי חינוך מביעה חששות גדולים ממטרותיה ותוצאותיה.
הנפגעים העיקריים מפגיעה אפשרית בתקצוב הדיפרנציאלי יהיו כמובן בתי הספר הערביים. יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ד"ר שרף חסאן אמר ש"אם יש תוכנית לפגוע בתקצוב הדיפרנציאלי, זה חמור מאוד. גם עם התקצוב הדיפרנציאלי הפערים רחבים. פגיעה תרחיב את הפערים בצורה אדירה. כבר יש הכרזה על שביתה של החינוך הערבי בתחילת שנת הלימודים, אז אם יבטלו את התקצוב הדיפרנציאלי תהיה עוד סיבה להרחיב את המחאה". חסאן גם מדגיש שהחלטת הממשלה על תוכנית החינוך הדיפרנציאלי התייחסה לבתי ספר במצב סוציו־אקונומי חלש מכל המגזרים ולא לחברה הערבית בלבד: "ברור שבנושא הסוציו־אקונומי הערבים בתחתית, אבל אם ינסו להגיד שזה כסף לערבים זה חמור מאוד".
ב־2014, בתקופת שר החינוך שי פירון מיש עתיד, הונהגה תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי כדי לקדם תלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש ולגשר על הפער שיוצר התקצוב העודף של רשויות חזקות. הונהג סל טיפוח של שעות לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים שהוגדל משנה לשנה.
למרות ההשקעה, במבחני PISA האחרונים שנערכו ב־2018, ישראל יצאה אלופת העולם הבלתי מעורערת בפערים. פיזור הציונים (הפער בין אחוזון 5, החלש ביותר, לבין אחוזון 95, החזק ביותר) בישראל הוא הגדול ביותר ב־OECD ובין כלל המדינות הנבחנות בכל שלושת המקצועות - קריאה, מתמטיקה ומדעים.
תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי נועדה במידה רבה לקדם את הישגי התלמידים מהחברה הערבית, אלא שבמבחני PISA הציונים של המגזר היהודי כמעט לא השתנו. דווקא במגזר הערבי שאליו הופנו תוספות תקציב גדולות היו ירידות משמעותיות. הציונים שלו היו ממקמים אותו בעשירייה האחרונה בכל שלושת המקצועות מבין 78 המדינות הנבחנות.
אחת הסיבות היא שתוספות התקציב היו מוגבלות. דו"ח המבקר המדינה שפורסם המאי השנה העלה שבשנת 2022 עמד תקציב שעות הטיפוח המיועדות לתקצוב הדיפרנציאלי בחינוך היסודי על 1.09 מיליארד שקל שהם 10% בלבד מתקציב השעות הכללי. תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי הגדילה את היתרון התקציבי לטובת חמישון הטיפוח החלש רק ב־25% (כ־1,600 שקל פר תלמיד). המבקר קובע ש"ספק אם די בכך כדי להביא לצמצום מהותי בפערים החינוכיים". אחד הגורמים לכך הוא משרד החינוך עצמו שהעביר 7% משעות הטיפוח המיועדות לצמצום פערים לרפורמת השילוב בחינוך המיוחד.
יוזם תוכנית החינוך הדיפרנציאלי, שר החינוך לשעבר שי פירון, אמר ל"כלכליסט" כי אף אחד מהמשרד לא דיבר או התייעץ איתו. פירון הביע חשש שהבדיקה מחדש תנוצל לקידום תוכניות ההפרטה של פורום קהלת. "אני מפחד שזה רק ייצא יותר גרוע". אחד הגורמים בעלי העניין בבדיקה הוא כמובן משרד האוצר, שגילה מעורבות רבה בתוכנית התקצוב הדיפרנציאלי. אלא ששם, ככל הידוע, לא מודעים לבדיקה מחדש וחושבים שזה רעיון רע מאוד.
מנהל משמר החינוך הממלכתי איתמר קרמר מזהיר מהאפשרות שהבדיקה תסתיים בפיילוט של תוכנית ואוצ'רים במערכת החינוך בפריפריה. מדובר בתוכנית הפרטה ברוח פורום קהלת שתאפשר להורים להעביר את הילדים שלהם עם התקציב (ואוצ'ר) לחינוך פרטי. "זה שהתקצוב הדיפרנציאלי לא השיג את המטרה זה נכון", הוא אומר, "זה שבוחנים מחדש אין בעיה. אבל אני חושש שזה יסתיים בוואוצ'רים".
פירון אומר שאחרי שהוא עזב "המהלך לא הושלם". זאת כיוון שהרפורמה עסקה רק בסל השעות ולא בכל סלי התקציבים התוספתיים. לדבריו, "אני לא הספקתי לעשות את זה ואחריי לא המשיכו". הוא גם אומר שתנאי חשוב להצלחת הרפורמה היה "לייצר מנגנוני בקרה והערכה וגם את זה לא עשו. לא בדקו איך יישמו את הרפורמה ומה עשו עם השעות".
בעיה נוספת נחשפה בתחקיר "כלכליסט" ו"שומרים" שעל פיו השקעה של הרשויות המקומיות מגבירה את אי־השוויון ומקטינה מאוד את השפעת התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך. ממצאי התחקיר אושרו בדו"ח המבקר, שממנו עולה שההוצאה הממוצעת לתלמיד ממקורות עצמיים ברשויות המקומיות באשכולות 8-7 החזקים גדולה פי 4.6 מאשר באשכולות 2-1 החלשים. התקצוב הדיפרנציאלי "לא הצליח לסגור פערי תקצוב ופערי הישגים לימודיים".
קיש העלה בישיבות ועדת החינוך בעיה אסטרטגית נוספת של מערכת החינוך: הזינוק העצום במספר תלמידי החינוך המיוחד ובתקציב הנדרש להם. הוא גילה שחל גידול חד ובלתי צפוי בחינוך המיוחד, אף מעבר לעלייה הגדולה הרגילה ובין היתר עלייה של 25% ברישום של הילדים האוטיסטים. התוצאה היתה שנדרשה תוספת של 350 מיליון שקל מעבר לתוספת שנצפתה מראש. "אלה מספרים שלמערכת מאוד קשה להתמודד איתם", אמר.
על פי נתונים שהעביר משרד החינוך ל"כלכליסט", תקציב החינוך המיוחד עלה מ־12.8 מיליארד שקל ב־2020, ל־13.6 מיליארד שקל ב־2021, 14.8 מיליארד שקל ב־2022 ו־16.1 מיליארד שקל ב־2023. כלומר, אם ב־2021 התוספת היתה 800 מיליון שקל, השנה היא היתה 1.3 מיליארד שקל. זה נתון לא סופי כיוון שהוא לא כולל את תוספת התלמידים הבלתי צפויה השנה, כך שסביר שתקציב החינוך המיוחד יגיע ל־16.2 מיליארד שקל. על פי נתונים שמסר מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני לוועדת החינוך, מספר תלמידי החינוך המיוחד גדל בחמש השנים האחרונות מ־137 אלף ב־2019 ל־227 אלף בשנת הלימודים הקרובה, עלייה של 66%. באותה תקופה מספר התלמידים במערכת החינוך כולה עלה ב־9%, מ־2.31 מיליון ל־2.54 מיליון. כלומר, מספר תלמידי החינוך המיוחד עלה ב־5 השנים האחרונות פי שבע יותר מהר ממספר התלמידים בחינוך הרגיל.
וכך למרות העלייה העצומה בתקציב משרד החינוך בגלל תוספות השכר למורים והתקציבים לחינוך החרדי ולישיבות, חלקו של תקציב החינוך המיוחד בתקציב החינוך גדל מ־18.5% ב־2019 ל־20.5% ב־2023. התקציב הענק הזה ובייחוד העלייה המהירה שלו הולכים והופכים לסוגיה תקציבית אסטרטגית שבינתיים רק הולכת ומחריפה, ללא שלממשלת ישראל תהיה שום תשובה.
במצב שבו רוב הדיון הציבורי עוסק בקושי לספק את השירותים המינימליים הדרושים לילדי החינוך המיוחד, אין כמעט דיון בשתי שאלות חשובות לא פחות. האחת היא מה עושים כדי שפחות ילדים יזדקקו לחינוך המיוחד. ישראל, למשל, מקדישה מעט מאוד כספי מחקר למטרות אלה. כך, למשל, יש מקום לבדיקה האם טיפולי פוריות בגילאים מאוחרים, שרווחים כאן כל כך, מגדילים את הסיכויים לאוטיזם. השאלה שנייה היא מה עושים כדי שמי שנמצאים במערכת החינוך המיוחד ייצאו ממנה כשהם בעלי יכולת התפקוד הטובה ביותר בחברה. אבחון מוקדם יכול לשפר את העצמאות ויכולת התפקוד של בוגרי החינוך המיוחד בצורה דרמטית ולחסוך למדינה מיליארדים, אבל התורים לאבחון כל כך ארוכים. משרד החינוך והשר לא הגיבו לשאלות על היקף הבדיקה מחדש והחלופות שנשקלות.
