גישור בעולם של אי ודאות וחדלות פרעון
גישור בעולם של אי ודאות וחדלות פרעון
המשפט: "אתה יודע איך אתה נכנס לבית המשפט, אך אתה לא יודע איך אתה יוצא" הוא משפט שחוק, אך יחד עם זאת הוא משפט נכון בדרך כלל. ההכרעה בבית המשפט תלויה בהמון משתנים, שלא כולם צפויים. נדגיש כי בעולם העסקי ודאות ויציבות הם אינטרסים חשובים במיוחד.
במצב הכלכלי השורר בימים אלה, בהם חברות מגיעות להליכי חדלות פרעון, בעקבות הקורונה, המלחמה באוקרינה, השלכות הרפורמה המשפטית, עליית הריבית ומשבר האקלים, התערערה הודאות באופן מיוחד. בנסיבות אלו, יש מקום לחזק את הודאות, היציבות והאפשרות לשלוט ככל האפשר בתוצאות. ראיית הנולד צריכה לקבל חיזוק ככל האפשר. לכן, כשחברות נכנסות לקשיים, יש מקום לשקול הליך אלטרנטיבי של גישור. גישור שבו נציגי החברה הנמצאת בקשיים, נציגי קבוצות הנושים השונות ונציגי העובדים ישבו בישיבות משותפות ו/או נפרדות עם מגשר ויבחנו את הדרך להגיע למצב אופטימלי. למעשה זו מעין רפואה מונעת. במקום להגיע ישר לבית המשפט בבקשה לפי חוק חדלות פרעון, יש מקום לבחון קודם כל הליך גישור בהסכמה. במסגרת זו ניתן יהיה לבחון לעומק את הדרך להיטיב עם כלל המעורבים. תמיד ניתן אם לא הושג הסדר לפנות לבית המשפט בבקשה לפי חוק חדלות פרעון, אבל בית המשפט צריך להיות המוצא האחרון. נזכור שגם בבית המשפט נבחנים כל מיני דרכים להיטיב עם כלל המעורבים בכלל זה האפשרות לשיקום כלכלי של החברה ומקסום שיעור החוב שיפרע לנושים. אך מן הסתם לבית המשפט יש זמן שיפוטי מוגבל. בנוסף, ההגעה לבית המשפט נעשית כאשר כבר אין ברירה ולכן מצב החברה או העסק הוא חמור יותר. בגישור, נבחנים באופן עמוק האינטרסים של כל המעורבים. מעבר לכך, הכח נותר בידי הצדדים עצמם ובאי כוחם. בידיהם נותרת השליטה בתהליך והכוח לא מועבר לבית המשפט. לעובדה זו יש משמעות עצומה בהגעה להסדרים שבאמת נכונים מבחינה עסקית/כלכלית לכלל הצדדים. המוקד בגישור יהא כמובן באינטרסים הכלכליים של כלל הצדדים. וככלל הצדדים ירתמו הרבה יותר להסכמים שנעשו מתוך נפש חפצה והסכמה. בבית המשפט באופן טבעי יש התמקדות במתן אפשרות וכלים לשופט להכריע. יש מקרים רבים שהצדדים מעלים טענות במישור סדרי דין ובאופן טבעי נותרים פחות משאבים לדון באינטרסים של הצדדים ובמחלוקות לגופן. מדובר בהבדל משמעותי מאוד. אם לא די בכך, הרי פניה לבית המשפט היא מהלך פומבי שפוגע אוטומטית במוניטין של העסק ומקטין למעשה את ה"עוגה" של כלל המעורבים. לעומת זאת הליך הגישור הוא חסוי ושומר בדיסקרטיות על האינטרסים של כלל המעורבים.
כמובן שבחינת האפשרות לפנות לגישור טרם פניה להליך של חדלות פרעון, רלוונטית גם באופן כללי, כאשר יש סכסוכים בין גורמים עסקיים שונים. כלומר, במהלך העסקים הרגיל. עדיף ככלל בעולם העסקי למצוא פתרונות עסקיים הטובים לכל הצדדים טרם שהסכסוך מתעצם. ככלל, כשהסכסוך מתעצם ויוצא משליטה, מושקעות בו הרבה יותר שעות עבודה של נציגי העסקים לצד תשומות נוספות. מתמטיקה נכונה של ניהול סכסוך מלמדת שסכסוך שואב את הצדדים עצמם לצריכת המשאב המוגבל הקרוי זמן. זמן שבמקום להיות מושקע בעסק מושקע בסכסוך. במקום באפיק ההכנסות, מושקע באפיק של הוצאה. הוצאה שבדרך כלל לא חוזרת או לא חוזרת במלואה, בהליכים משפטיים. זאת גם אם הסכסוך נפתר בדרך הקרובה לזוית הראיה של אותו צד שמכתיר את התוצאה כהצלחה עבורו.
כמובן שגם אם נפתח הליך של חדלות פרעון בבית המשפט וכל צד טען במסגרת כתבי הטענות וביקש את סעדיו, יש מקום לבחון, לפני שמתקדמים בהליך המשפטי, פניה להליך גישור. בשלב זה שהוא עדיין שלב ראשוני, כל צד מבין כבר בצורה יותר ברורה, בפני מה הוא יצטרך להתמודד בהליך המשפטי מתוך קריאת עמדת שאר הצדדים. בשלב זה נכון לפנות לגישור בפני מגשר נטרלי, שבמסגרת הגישור יביא את הצדדים לכדי הסדר. גם כאן, הכח נשאר בידי הצדדים עצמם ובגישור נבחנים האינטרסים האמיתיים של הצדדים וכל צד מבין בתהליך עם איזה פתרון הוא יכול לחיות. במצבי אי ודאות חשוב מאוד לשמוע ככל המוקדם, עמדה של גורם נטרלי המובאת על ידי המגשר. כמובן שלאחר הפניה לבית המשפט, יהיה צורך ככלל לערב את הנאמנים ו/או המפרקים ו/או הכונס הרשמי כדי שישתתפו בתהליך ו/או יביעו את עמדתם ביחס לכל הסדר אליו הגיעו הצדדים או מבקשים להגיע במסגרת הגישור, טרם חתימתו ו/או טרם הגשתו לבית המשפט.
לסיכום: כחלק מהתרבות העסקית, הרי בעולם שבו אי הודאות גוברת הליך הגישור המבקש ליצור ודאות ושמירת הכח בידי הצדדים והתמקדות באינטרסים האמיתיים של הצדדים, הוא הליך מתבקש שיש מקום לבחון את שימושו בשלב מוקדם ככל האפשר. שלב שבו השליטה עדיין בידי הצדדים ומאפשרת עדיין פתרונות בונים, פתרונות עסקיים יצירתיים ומיטביים.
מאת יואב ביין, עו"ד ומגשר, שותף מייסד משרד פרופ' ביין ושות' – עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
