בלעדיקק”ל שוב חוגגת: מחלקת מאות מיליוני שקלים
בלעדי
קק”ל שוב חוגגת: מחלקת מאות מיליוני שקלים
רווח של 3.6 מיליארד שקל ב־2021 לקרן משיווק קרקעות והיא רוצה להרחיק אותו מהאוצר; הסיעות יחלקו ביניהן באופן לא תקין 345 מיליון שקל לפיתוח ברשויות מקומיות, לתנועת בית”ר ולהרחבת האסי
סיעות ההסתדרות הציונית המיוצגות בקק”ל, הגיעו להסכמות על חלוקת תקציבים קואליציוניים בהיקף של 345 מיליון שקל בתקציב השנה. זאת, בעקבות רווחי שיא של 3.6 מיליארד ששולמו לקק”ל על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) משיווק קרקעות ב־2021, והצפי לרווחים דומים ב־2022.
תקציב קק”ל ל־2022 עוד לא אושר, והכוונה היא להגדיל את המסגרת שאושרה ב־2021 ב־400 מיליון שקל מ־1.6 מיליארד שקל ל־2 מיליארד שקל. כמו כן, יש כוונה להעביר 3 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה של עובדי וגמלאי קק”ל כדי למנוע השתלטות של האוצר עליהן. במקביל, מתנהל משא ומתן עם האוצר על הסכם בן חמש שנים שבו תממן קק”ל פרויקטים לאומיים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
בניגוד למיתוס הרווח, התרומות מהוות כבר שנים רבות רק חלק קטן מתקציב קק”ל. רוב התקציב מבוסס על רווחי שיווק קרקעות של הקרן שמבצעת רמ”י, כאמור 3.6 מיליארד שקל ב־2021. רווחים גדולים כאלה מהווים לא רק ברכה לקק”ל, אלא גם סכנה. ב־2016-2015 נאלצה קק”ל להעביר סכום של 2.1 מיליארד שקל לתקציב המדינה בשל העודפים שהיו לה.
הסכמות על חלוקת השלל
בניגוד למינהל התקין ובאופן חסר תקדים לפחות בשנים האחרונות, תקציב קק”ל ל־2022 עוד לא אושר. אושרה רק מסגרת של 1.1 מיליארד שקל תקציב שוטף ועוד 500 מיליון שקל תקציב פיתוח (תב”ר) ובסך הכל מסגרת של 1.6 מיליארד שקל. כשאושרה המסגרת, ההמלצה של גורמי המקצוע היתה לאשר תקציבי פיתוח בהיקף של 200 מיליון שקל בלבד. אלא שיו”ר ועדת הכספים בקק”ל יעקב בכר, שמייצג את העבודה, העביר החלטה לאשר 500 מיליון שקל. מנכ”ל קק”ל אמנון בן עמי ביקר בחריפות את ההחלטה בישיבה.
נראה שהסיבה לדחייה באישור התקציב היא הצורך להגיע להסכמות על חלוקת השלל. מחר עומדת ועדת הכספים של קק”ל לאשר את התקציב, ובסוף החודש הוא יובא לאישור הדירקטוריון. תקציב הפיתוח יגדל ממסגרת של 500 מיליון שקל ל־766 מיליון שקל, כולל 125 מיליון שקל לרכישת קרקעות בנגב ובגליל. התקציב השוטף יגדל ממסגרת של 1.1 מיליארד שקל ל־1.235 מיליארד שקל. כלומר, אף שהמסגרת אושרה רק לאחרונה, התקציב חורג ממנה ב־400 מיליון שקל ויגיע ל־2 מיליארד שקל. תקציבי פיתוח בעבר היו של פחות מ־200 מיליון שקל ותקציב כה גדול אושר רק ב-2021 על ידי אותו דירקטוריון.
קבוצת הסיעות ששולטת בדירקטוריון, כוללת את סיעת הליכוד וכן קואליציה של סיעות שבה מפלגות הקואליציה הממשלתית והתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. היא אינה כוללת את היו”ר אברהם דובדבני שמקור כוחו בתנועת המזרחי העולמית.
מסמך שהגיע לידי “כלכליסט” מגלה הסכמות בין הליכוד וקבוצת סיעות הקואליציה (המכונה במסמך “חברים”) על הקצבות בהיקף ענק של 345 מיליון שקל. ההסכמות עוקפות את אנשי המקצוע וכן מייעדות תקציבים לארגונים ספציפיים. זאת, בניגוד לכללי מינהל תקין המחייבים קריטריונים שווים. אם החלוקה תבוצע, הדבר יחזיר את הקרן הקיימת לימים שבהם חולקו כספים ללא הבחנה, ואשר הובילו לדו”ח חמור ביותר של מבקר המדינה.
הסכום הגדול ביותר בהסכמות הוא 100 מיליון שקל שביקש הליכוד ומיועד לפיתוח שטחי ציבור ביישובים. בקק”ל חוששים שמדובר ברשימת יישובים סגורה של ראשי רשויות מהליכוד. סכום של 50 מיליון שקל, שלא מצוין מי ביקש אותו, מיועד למרכז האקלים של קק”ל לקידום שימוש באנרגיות מתחדשות. קואליציית הסיעות ביקשה גם 10 מיליון שקל למטרה קצת מוזרה לקק”ל: פיתוח גינות קהילתיות בבתי כנסת בתפוצות. עוד 40 מיליון שקל יופנו לפרויקט הרחבת נחל האסי, מה שאולי ישים קץ לסכסוך שם.
לא מעט הקצבות מיועדות מראש, בניגוד לכללי המינהל התקין, לגופים ספציפיים. בין היתר, 2.5 מיליון שקל לאירועי 100 שנה לתנועת בית”ר של הליכוד, 2.5 מיליון שקל לפיתוח סביבתי בקריית החינוך החרדית מגדל אור, ו־3 מיליון שקל לבינוי ופיתוח במכינות הקדם צבאיות של התנועה הרפורמית.
1.5 מיליארד שקל תמיכה בפרויקטים
בשל עודפי התקציב הגדולים הסכימה קק”ל בשנים 2016-2015 להעביר 2.1 מיליארד שקל לקופת האוצר. משא ומתן נוסף התפוצץ, ובראשית 2018 אישרה הכנסת חוק למיסוי רווחי קק”ל מקרקעות. בעקבותיו הגיעה הקרן להסכם עם רשות המסים שלפיו תשלם 7% מרווחי הקרקעות שלה. אלא שבדיונים על חוק ההסדרים האחרון שב האוצר והעלה דרישה להעברות תקציב מהקרן. מתברר שבעקבות הדרישה הזו נפתח משא ומתן ומסתמן פתרון, שלפיו הקרן תממן בחמש השנים הקרובות פרויקטים לאומיים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
מקק”ל נמסר בתגובה כי ”בהתאם להחלטת הדירקטוריון, תקציב קק”ל לשנת 2022 צפוי להגיע לאישור ב־30.1.2022. תוספות התקציב מיועדות לפרויקטים שהם חלק מהאסטרטגיה של קק”ל”. לטענת הקרן, “כל הפרויקטים יבוצעו בהתאם לנוהלי קק״ל. הדבר כולל הפקת לקחים מדו״ח מבקר המדינה מלפני כמה שנים”.
לגבי העברת 3 מיליארד שקל לקרן הפנסיה של העובדים נמסר כי ”הדירקטוריון החליט על כך על מנת להגן בצורה מרבית על הפנסיה התקציבית של עובדי וגמלאי קק״ל ולהפחית את החוב האקטוארי של הקרן”. בקק”ל מציינים ש”בניגוד לפנסיה התקציבית במדינה, הפנסיה בקק”ל משולמת מתקציב הקרן השוטף, ומובטחת עד היום אך ורק בשעבוד צף על נכסי החברה־הבת של קק”ל, הימנותא”.
עוד אומרים בקק”ל ש”הטענה בדבר מניעת כסף מהאוצר מופרכת. קק״ל במשא ומתן מתקדם מול משרד האוצר על טיוטת הסכם לחמש שנים שבה מדובר, בין היתר, על תמיכה בפרויקטים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. זאת, בנוסף למסים שמשלמת קק”ל”.
יו”ר ועדת הכספים של קק”ל יעקב בכר אומר כי ”אני מעדיף לא להגיב, נאשר את התקציב בוועדת הכספים ביום רביעי”. חבר הדירקטוריון מהליכוד חיים מנחם אמר ש”יש גורמי מקצוע שמביאים תקציב. אני לא ראיתי מסמך של הקצבות שסוכמו בין הסיעות”.
