גפני תקף את האוצר: מקדמים את תיקון חוק מילצ'ן ברגע האחרון
גפני תקף את האוצר: מקדמים את תיקון חוק מילצ'ן ברגע האחרון
ועדת הכספים דנה בתיקונים לחוק מילצ'ן, שהבולט בהם הוא ביטול הפטור מדיווח לרשויות המס לעולים חדשים ותושבים חוזרים במטרה למנוע כניסה של ישראל ל"רשימה השחורה" של האיחוד האירופי. יו"ר הוועדה נזף בנציגי האוצר שקידמו תיקונים כה קריטיים ברגע האחרון, ובתגובה ראש רשות המסים לקח אחריות: "זו אכן טעות, אני לא מאשים אחרים". לא נרשמה התנגדות לתיקונים מצד חברי הכנסת
ועדת הכספים דנה היום (ג') בשלושה תיקונים בחוקי המס, שמטרתם למנוע כניסה של ישראל ל"רשימה השחורה" של האיחוד האירופי, שבה נמצאות מדינות שלא עומדות בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים למלחמה בהלבנת הון. הבולט שבהם הוא ביטול "חוק מילצ'ן", הפוטר עולים חדשים ותושבים חוזרים מחובת דיווח לרשויות המס. מעבר לכך, השינוי המוצע גם ייצור בהירות בנוגע לנהנה הסופי בנאמנויות ובחברות ויאפשר להעביר מידע שמצוי בידי הבנקים לרשויות מס זרות.
בישיבה נכחו מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' והכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, שהסבירו את הדחיפות והצורך להעביר את התיקונים הללו במהירות כדי שישראל לא תיכנס לרשימה השחורה. עוד הדגישו כי לכניסה לרשימה השחורה צפויות להיות משמעויות כלכליות דרמטיות, והודו כי החקיקה נחקקת "בדקה ה-90".
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, שהיו כאלו שניסו להציגו כאילו הוא מונע את קידום החוק, היה להוט לקדם את החקיקה הזו מתוך הבנה כי ההשלכות של אי קידומה עשויות להיות הרסניות. גפני ויועמ"שית הוועדה תקפו את נציגי האוצר על כך שחקיקה שלדעתם כה קריטית לכלכלת ישראל מתבצעת רק ברגע האחרון, מה שלא מאפשר לוועדה לקיים דיון רציני בחוק. אהרונוביץ' השיב כי "זו אכן טעות. אני ראש הרשות בחודשים האחרונים, אני לא מאשים אחרים, אני לוקח את זה על עצמי". גפני אמר: "אנחנו קובלים על כך, זה לא בסדר וזה לא מגיע לנו".
גם יתר חברי הכנסת לא הביעו התנגדות לביטול הפטור מחובת הדיווח. חברי כנסת אחדים ועורכי דין ניסו לברר אם אכן אין מדינות אחרות בהן נוהג פטור כזה מדיווח, זאת בעקבות תדרוכים של מספר עורכי דין כי פטורים דומים קיימים בשווייץ וקפריסין. אנשי רשות המסים השיבו כי מבירור ב-OECD עלה כי רק באנגליה קיים פטור כזה, ויתר המדינות בהן קיים פטור כזה נמצאות ברשימה השחורה.
הקלות היחסית שבה התקבל צעד זה בכנסת ובמשרד הקליטה התאפשרה בשל שלושה צעדים משלימים: הצעד הראשון הוא קביעה בחוק של הוראות פשוטות יחסית לדיווח על ההכנסות הללו, כך שמי שמדווח למדינה אחרת יוכל לשלוח את אותו דיווח לרשות המס הישראלית ותינתן אפשרות לדווח בכל שפה; הצעד השני הוא הצהרה חוזרת ונשנית כי בשלב זה אין כוונה לבטל את עצם הפטור מתשלום מס לישראל על הכנסות מחו"ל (זאת על אף שמדובר בהטבת מס חדשה יחסית שהתועלות הכלכליות ממנה נמוכות); הצעד השלישי הוא הבטחה למשרד הקליטה כי יינתנו בתמורה "הטבות אחרות" לעולים. ההטבה הבולטת ביותר שנדונה כעת היא "הקלה במס רכישה" של דירה בישראל. במשרד הקליטה אמרו שהם מקיימים משא ומתן עם אגף תקציבים ועם רשות המסים על יצירת הטבה במס הרכישה לעולים חדשים. יש לציין כי קשה למצוא הצדקה כלכלית להטבת מס כזו דווקא לעולים חדשים, ולפי אופי הדיון בוועדה נראה כי אין צורך באתנן פוליטי מעין זה למשרד הקליטה.
בחוות דעת שכתב הכלכלן הראשי שמואל אברמזון לקראת הדיון, הוא הזהיר מסכנות מידיות למשק אם החקיקה לא תעבור: "כלל הנזקים הפוטנציאליים למשק הישראלי כתוצאה מהכללת ישראל ברשימה השחורה יגיעו לכדי מיליארדי שקלים בשנה, אשר יתבטאו בירידה בתוצר וירידה בהכנסות ממסים. אלה צפויים להביא גם לפגיעה בתעסוקה וברמת החיים".
"היקף המידע שנדרש מאוד רחב"
למרות תמימות הדעים ביחס לצורך להחיל על תושבים חוזרים חובת דיווח לרשויות המס, מחלוקת נרשמה ביחס לתיקון שיאפשר להעביר מידע לרשויות מס זרות. עד היום, מידע זה היה רק בידי הרשות לאיסור הלבנת הון והועבר רק אחרי צו שופט. נציגת בנק ישראל בדיון, קרן גבאי, אמרה כי הבנק חש "חוסר נוחות" לגבי השמירה על הפרטיות של הלקוחות וכי מקריאת החוק נראה לבנק ישראל כי "היקף המידע שנדרש הוא מאוד רחב".
אמנם מידע קונקרטי וממשי על החשבון ניתן להעביר לרשויות מס זרות גם כיום, אך החוק הנוכחי מבקש לאפשר העברת מידע אישי יותר, ובכלל זה מידע על הזיקה של הלקוח לישראל, מקור הכסף ומטרת החשבון. בבנק ישראל טענו שלהבנתם את החוק רשות מס זרה תוכל לדרוש מידע על קבוצה של אנשים (למשל "כל העולים מצרפת שעוסקים במסעדנות"), ולכן ביקשו מרשות המסים לדייק את החוק ולהגדיר איזה מידע יועבר בדיוק. ברשות המסים דחו בחריפות את הטענות ואמרו: "בנק ישראל לא מבין, המומחיות היא שלנו. פרטי המידע הנדרשים נובעים מההסכם הבינלאומי". למרות השפה החריפה, נדמה כי הסכמה בין הצדדים תושג בקלות.
נציג רשות המסים הוסיף כי הם בוחנים את האפשרות לקבוע כי על אף שככלל חובת הדיווח לא תחול בדיעבד, יהיה ניתן לעשות זאת במקרים פרטניים בהתאם לדרישה של רשות מס זרה. נציג הרשות אמר כי אם יוכנס סעיף כזה, זה יאפשר משא ומתן מול ה-OECD לדחות את כניסת התיקונים לתוקף. הצעה זו נדחתה בחריפות על ידי יועמשי"ת הוועדה, עו"ד שלומית ארליך.
