מי גורף את הרווחים ממיליארדי השקלים שהוקצו למערך הבדיקות
מי גורף את הרווחים ממיליארדי השקלים שהוקצו למערך הבדיקות
הממשלה הקציבה 6.5 מיליארד שקל למערך בדיקות ה־PCR והאנטיגן לגילוי קורונה, ושלל גופים פרטיים רוצים נתח מהעוגה. מד"א רושם הכנסות שיכולות להגיע עד פי 10 מעלות הרכישה על בדיקות אנטיגן. בשיבא נהנים מרווח של פי 9 על בדיקת PCR מהירה. חברות המעבדה נהנות מהכנסות של מאות מיליוני שקלים. והיבואנים ורשתות הפארם הזניקו לשיא את מכירות הבדיקות הביתיות
עמידה של שעות ארוכות בתורים האינסופיים לבדיקת אנטיגן מהירה ומפוקחת מעניקה הרבה זמן למחשבה והרהורים בשאלה מי מרוויח מכל הבדיקות האלו. אכן נוצרה בשנתיים האחרונות כלכלת קורונה: מיליארדי שקלים עבור בדיקות PCR, ולאחרונה גם בדיקות אנטיגן, חלקן מפוקחות (זה חייב להיעשות על ידי גורם מוסמך שכן ממשלת ישראל הפסיקה להאמין באזרחיה) – סכומים אדירים שמגיעים לידיים פרטיות. לפי מספרים שמסר הממונה על התקציבים יוגב גרדוס למנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, ממשלת ישראל תקצבה 6 מיליארד שקל עבור בדיקות PCR ועד חצי מיליארד שקל על בדיקות אנטיגן. מדובר על תקצוב ולא על ביצוע. ואכן מדובר בסכומי עתק. לפי נתוני משרד הבריאות (מטה קורונה), רק שלשום (הנתון המעודכן ביותר) התבצעו כ־226 אלף בדיקות – כ־144 אלף בדיקות PCR וכ־82 אלף בדיקות אנטיגן – מספר שלא נרשם מאז אוגוסט וזאת על רקע שינוי המדיניות והתפרצות האומיקרון.
הדבר המעניין במיוחד הוא שולי הרווח העצומים ומי גוזר אותם. אותן ערכות אנטיגן נרכשו בתחילת הדרך סביב 17 שקל לערכה, אך גורמים בתעשייה מסרו ל"כלכליסט" כי היום הן נמכרות גם במחיר של 5-4.7 שקלים פלוס מע"מ (המטוש, החומר הראקטיבי ובודק). מי שמבצע את הבדיקות הללו הוא מד"א שקיבל אישור ממשרד הבריאות לגבות עבור בדיקה זו 42 שקל כאשר הקופה היא הגורם המממן (סל הבריאות) ו־52 שקל כאשר האזרח הוא הגורם המממן. מדובר בהכנסות שיכולות להגיע לפי עשרה מעלות הערכות. למד"א יש אמנם גם גם עלויות של כוח אדם, הקמת תחנות ולוגיסטיקה, אבל עדיין מדובר בהכנסות עתק. לכן נשאלת השאלה מדוע המדינה חייבת להמשיך להעניק למד"א סובסידיה של 140 מיליון שקל לשנה, כאשר היא מאפשרת לו במקביל ליהנות מהכנסות כאלו.
עד הבית? תשלמו פי 16
גם שיבא, בית החולים הגדול במדינה, יודע לעשות כסף מהקורונה. לפי רשימת המחירים המפורסמת באתר שלהם, אף שבדיקת PCR עולה כ־50 שקל, מי שרוצה לעשות בדיקה ולקבל את התשובה באנגלית יצטרך להיפרד מ־150 שקל. אם הצרכן ממש לחוץ ורוצה את התשובה בתוך שש שעות, אז המחיר הוא פי תשעה מהעלות: 450 שקל. ויש מסלול עד הבית אשר מחירו מטפס ל־800 שקל. במקביל, שיבא הקימה חברה בשם שיבא טרגט, בהנהלת מירי סיני, שמבצעת עבור משרדי הבריאות והביטחון בדיקות.
גם איכילוב הבין את הפוטנציאל הכלכלי של הקורונה והקים את איכילוב וול, אבל לא ממהר לחשוף מספרים. משם נמסר כי "החברה מספקת בדיקות אנטיגן למחוסנים שנחשפו לחולה קורונה ולילדים בני 12-3 עבור תו ירוק, לאחר שזכתה במכרז של משרד הבריאות. החברה אינה מוסמכת למסור מידע על כמות הבדיקות והעלויות".
גם יבואניות הבדיקות יודעות לעשות כסף והתעשרו מאוד בתקופה האחרונה, לרבות חברת רניום של איש העסקים דרור ישראלי, אשר מכר השנה מחצית מהחברה לקרן פורטיסימו של יובל כהן תמורת 275 מיליון שקל. גם חברת אילקס של איש העסקים משה בן שאול עשתה קופה נאה. היות שהחברה היא ציבורית, הדו"חות הכספיים מאפשרים הצצה להיקפי הפעילות של המתמחות בעולם הדיאגנוסטיקה שהצליחו לקבל נתח מהתקציבים הממשלתיים. ב־21 בנובמבר 2021 התקשרה החברה בעסקת בדיקות בהיקף 119 מיליון שקל מול משרדי הבריאות והביטחון, כאשר נכון לסוף 2021, 91% מהיקף ההזמנות סופקו. כלומר, בתוך כחודש וחצי סיפקה החברה בדיקות לממשלה (לציבור) בהיקף של יותר מ־108 מיליון שקל. מדובר רק על חברה אחת ורק על 48 יום. גם מעבדות חי התקשרה עם משרד הבריאות ללא מכרז, בהיקף של כ־10 מיליון שקל.
אף שהשוק פתוח ותחרותי וכל חברה רשאית להגיש מועמדות, בסופו של יום מדובר בשוק עם מעט מאוד שחקנים שכן יש כאן יתרונות מובהקים לגודל ומחסומי הכניסה לשוק הזה הם עצומים. מי שמהווה צינור לכספים האלו (כאשר מדובר בבדיקות PCR) הן קופות החולים, אך הן סירבו למסור מידע על ההסכמים עם הספקים. רק קופת חולים מאוחדת נקטה בשקיפות ומסרה כי נכון לשנת 2021, היא הוציאה על בדיקות כ־183 מיליון שקל.
לכן בכל פעם ששומעים כי משרד הבריאות שינה את המדיניות ובמקום בדיקת PCR מספיקה בדיקת אנטיגן או במקום בדיקת אנטיגן ביתית נדרשת אנטיגן מפוקחת, יש להבין כי עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים זזים מספק אחד לשני. כעת חוזר הדיון האם מדובר בסכום כסף מספיק. מאז פרוץ משבר הקורונה מתווכחים משרדי הבריאות והאוצר על ההקצאה המתאימה למאבק בקורונה ומדובר בוויכוח שמעולם לא נגמר, בתלות במספר החולים, המאושפזים והלחץ של הממשלה. מטבע הדברים, עם הגעתו של גל האומיקרון, הוויכוח נעשה קולני יותר.
"תשואה כפולה ומכופלת עבור המשק"
הממונה על אגף התקציבים יוגב גרדוס כתב ביום חמישי למנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס, ששימש בעברו גם כסגן הממונה על התקציבים האחראי על תקציב מערכת הבריאות, כי "האוצר השקיע סכומים חסרי תקדים על מנת להכין את מערכת הבריאות להתפרצות תחלואת קורונה, ועושה זאת גם בעת הנוכחית עם התפשטות וריאנט האומיקרון... דרישות תקציביות של מערכת הבריאות בנושאים שוטפים ידונו בדיוני התקציב ובדיונים שוטפים בין המשרדים כפי שהיה נהוג עד היום". כלומר, גרדוס מבקש לעצור את מעבר הכספים לבריאות. אלא שפינס לא נשאר חייב והשיב לו כי "ההוצאות התקציביות אותן פירטת נושאות תשואה כפולה ומכופלת עבור המשק הישראלי ואזרחיו... כל שקל שיוצא היום עבור שמירה על בריאות הציבור והפעילות המשקית, מייצר תשואה בריבית דריבית למשק ואף לקופת המדינה. אין חולק כי מערכת האשפוז נדרשת לחיזוק".
ממד"א לא התקבלה תגובה. משיבא נמסר כי "מערך הדיגום שיבא טרגט פועל בפריסה רחבה וביצע ביממה האחרונה כ־80 אלף דגימות PCR. מדובר במערך דיגום שמפעיל שיבא וכל ההתקשרויות הן בינו לבין משרד הבריאות וזאת בהמשך להליך מכרזי בו זכה שיבא ובכך הוזיל את המחיר לדגימה בעשרות אחוזים אל מול האחרים". ממשרד הבריאות נמסר כי "הגופים הדוגמים מטעם המשרד הם פמי, טרם, שיבא/ טרגט. מעבדות שמשרתות את האופרציה של המשרד הן אומגה, איילקס, מיי הריטג', אלקטרה, AID. המשרד התקשר עם הספק מעבדות חי בפטור ממכרז לרכש ריאגנטים בהיקף 10.3 מיליון שקל לצורך זיהוי האומיקרון".
