הבנקים קיבלו דחייה בהיערכות לסיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים
הבנקים קיבלו דחייה בהיערכות לסיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים
הבנקים טענו כי הם "מתמודדים עם מחסור במשאבים והאטת תהליכים בעקבות המלחמה״, והמפקח הסכים לדחות את יישום ההוראה בשנה נוספת. זאת, למרות העלייה בסיכון האשראי ללווים מזהמים
הבנקים לא ממהרים להיערך לניהול סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים. בדומה לתהליך המתרחש במדינות המפותחות, לפני כשנה הורה המפקח על הבנקים כי בתוך כשנתיים (עד יוני 2025), יחלו הבנקים לנהל את סיכוני האקלים בדומה לסיכונים נוספים בפעילותם. אף שלבנקים ניתן פרק זמן ממושך להיערכות, השבוע הודיע המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי כי הוא דוחה את מועד היישום בשנה נוספת, לבקשת איגוד הבנקים. הסיבה: "הבנקים מתמודדים עם מחסור במשאבים והאטת תהליכים בעקבות המלחמה״.
שינויי האקלים מציבים את הבנקים בפני סיכונים שונים. ראשית, סיכונים פיזיים הנגרמים בשל אירועים קיצוניים דוגמת שריפות או הצפות, אירועים שיכולים לפגוע בערך הנכסים וההתחייבויות הפיננסיות שלהם. שנית, סיכוני מעבר. עסקים מזהמים שיעמדו בפני סגירה בשל מעבר לכלכלה מופחתת פחמן. לפי הפיקוח על הבנקים, הסיכונים הללו ישפיעו על הביטחון והחוסן של התאגידים הבנקאיים, ועלולים לייצר השלכות רחבות שיפגעו ביציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית.
דוגמה לסיכוני המעבר היא האשראי הניתן לחברות בעלות פליטות פחמן גבוהות. לפי ניתוח שפרסם בנק ישראל בשנת 2022, יתרת סיכון האשראי הכולל ברוטו ללווים גדולים עם היקפי פליטות פחמן גבוהות (לווים מזהמים) היתה 19.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2020. מדובר בעלייה של 57% בהשוואה ל־2019. סכום זה מהווה כ־6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאות, שיעור גבוה בהשוואה לשנתיים שקדמו לה שבהן עמד שיעור זה על כ־3.8% בממוצע. לאחר שייכנס לתוקף מס הפחמן שהציגה הממשלה בשנת 2021 (ומצוי כעת על שולחן ועדת הכספים בנוסח שונה), היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יהיה כ־7 מיליארד שקל, שמהווים כ־37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.
בעולם כבר נערכים להתמודד עם סיכוני האקלים השונים. לפי סקר של NGFS (רשת יירוּק המערכת הבנקאית), כ־40% מהבנקים המרכזיים בעולם מביאים בחשבון שיקולי אקלים במסגרת המדיניות המוניטרית השוטפת שלהם. ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים וכמעט כלל המערכות מאופיינות בסחבת בנושא זה. מבקר המדינה מתח על כך ביקורת בשני דו"חות שפרסם בשנים האחרונות, כאשר אחד הגופים היחידים אשר זכו למחמאות בנושא הוא הפיקוח על הבנקים,. המבקר ציין כי קיימים פערים ברמת מערכת הבנקאות, למשל בנוגע לביצוע מבחני קיצון אקלימיים כדי לבחון את יכולת התמודדותם של הבנקים בישראל במקרה של התממשות סיכוני אקלים וסביבה.
"מדובר בהתנהלות לא ראויה", אמר ל"כלכליסט" גורם במערכת הבנקאית. "ללא רגולציה ואכיפה, הבנקים לא ינהלו את הסיכונים האלו, אף שבסוף הסיכון הפיננסי ידפוק על הדלתות שלנו. אין היום מובילות במערכת הבנקאית ובפיקוח בנושא הזה, ומשבר האקלים לא מחכה לאף אחד. הכי קל לא לעשות כלום בחסות המלחמה. קיימת חשיבות רבה להאיץ התהליכים ולא לעכבם, שעה שהעולם לא ממתין לישראל ומתקדם בנושא. זה רלבנטי מאוד לתעשייה, בוודאי זו שמקיימת יחסים עם מדינות בעולם, יחסי יבוא, יצוא, מימון או בעלויות״.
