המדינה לבג"ץ: נמנה את הנציב הבא כפי שמינו את המכהן; העותרים: "התחכמות"
המדינה לבג"ץ: נמנה את הנציב הבא כפי שמינו את המכהן; העותרים: "התחכמות"
הממשלה הודיעה לבית המשפט שתתקן את החלטתה בעניין אופן מינוי נציב שירות המדינה הבא, ובמקום באמצעות החלטה אישית של רה"מ - הדבר ייעשה ב"וועדת מינויים מיוחדת" כפי שקרה במינויו של אריה הרשקוביץ; מגישי העתירות סבורים כי יש לבצע זאת בנוהל שיבטיח את עצמאותו של הנציב, והיועמ"שית גורסת כי יש לעשות זאת בוועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס
הממשלה הגישה היום (ב') את תשובתה לבג"ץ בעניין מינוי נציב שירות המדינה, שבועיים בדיוק לאחר הדיון בנושא. בתשובה נכתב כי "ממשלת ישראל קשובה להערות בית המשפט" וכי בישיבת הממשלה שהתקיימה היום הוחלט לתקן את החלטתה כך שהנציב הבא יתמנה ב"וועדת מינויים מיוחדת" הזהה במתכונתה לוועדה שמינתה את הנציב המכהן פרופ' דניאל הרשקוביץ. המשמעות היא שתוקם ועדה בראשות שופט שתמנה הממשלה, וחבריה יהיו נציגי הציבור של ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. ההחלטה אינה מכתיבה כיצד ימונה הנציב בפעמים הבאות. היועמ"שית גלי בהרב מיארה גורסת מאידך כי יש לבצע את המינוי באמצעות ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס.
בתגובה לתשובת המדינה, הגיבו יוזמי העתירה מרכז מנור ומכון ברנדייס וטענו כי "הצעת הממשלה להקים ועדת מינויים מיוחדת במתכונת זהה לאופן שבו מונה נציב שירות המדינה הקודם, אינה עולה עם החלטת הממשלה מ-2018 ולא עם התחייבות המדינה לבג"ץ בעת ההיא. הממשלה התחייבה לפני שש שנים לאמץ נוהל שונה וקבוע, שיבטיח את עצמאותו, מקצועיותו, ואי תלותו של נציב שירות המדינה. אנו סבורים כי הנוהל החדש-ישן שאימצה הממשלה היום אינו כדין, ויביא למינוי אד-הוק ולא ראוי. על כן הצעת הממשלה אינה יכולה לעמוד. החלטת הממשלה הנוכחית היא ניסיון להתחכם להחלטת בית המשפט מיום 15.10."
לפני שבועיים התקיים דיון בבג"ץ בנוגע לעתירות שהוגשו נגד כוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את נציב שירות המדינה הבא באופן אישי וללא צורך בתנאי סף מקצועיים, אלא רק באמצעות ועדת המינויים שבוחנת עמידה בטוהר המידות, וזאת כנגד עמדת היועמ"שיתבהרה מיארה, ולפיה: "החלטת הממשלה יוצרת מצב חדש שלפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
העתירה הוגשה על ידי מכון ברנדייס במכללה למינהל, התנועה למען איכות השלטון וההסתדרות. השופטים שדנו בעתירה הם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
כהונת נציב שירות המדינה הנוכחי הרשקוביץ הייתה אמורה להסתיים בספטמבר, אלא שאי־ההסכמה על אופן מינוי הנציב הבא הובילה לכך שבממשלה אישרו את הארכת כהונתו בשלושה חודשים נוספים, עד לדצמבר. הרשקוביץ נחשב למינוי נוח יחסית לנתניהו, משלא הביע התנגדות משמעותית לניסינות הממשלה להשתלטות פוליטית על תפקידים בשירות המדינה.
