קיש יביא היום לוועד החינוך את תקנות תוספות השכר למורים החרדיים
קיש יביא היום לוועד החינוך את תקנות תוספות השכר למורים החרדיים
ההתייעצות עם ועד החינוך היא שלב הכרחי בדרך לתוספות של רפורמת אופק חדש שישולמו רטרואקטיבית מספטמבר. התקנות מחייבות לימודי ליבה אך כללי הפיקוח רופפים. בהמשך תתאפשר החלה הדרגתית על מוסדות חינוך חרדיים נוספים, כולל גני ילדים. תנועת נאמני תורה ועבודה: "חוששים מתקדים שיביא להפרטה של מערכת החינוך כולה"
ועד החינוך צפוי לדון היום בתיקון לתקנות חינוך ממלכתי שיאפשר החלת תוספות השכר של רפורמת אופק חדש ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות. הוועד הוא גוף מייעץ של מומחים ואנשי מקצוע לשר החינוך שפועל מכוח חוק החינוך הממלכתי (אין מדובר בוועדת החינוך של הכנסת). על פי התקנות, מוסד שירצה להצטרף לרפורמה יידרש ללמד את תוכנית הליבה במלואה. עם זאת, כללי הפיקוח בתקנות מאוד רופפים ומטילים חובת דיווח על הרשתות ולא על מנהלי בתי הספר. התקנות גם מצמידות את המורים ברשתות החינוך החרדיות להסכמי שכר עתידיים של המורים, למרות שמדובר בחינוך פרטי.
למרות המלחמה, שוריינו בכספים הקואליציוניים של תקציב 2024 600 מיליון ש"ח לתוספות שכר למורים החרדיים במסגרת מה שמוצג כהחלת רפורמת השכר אופק חדש ברשתות. חוק חינוך ממלכתי מקים גוף מייעץ לשר החינוך בשם ועד החינוך, ומחייב את שר החינוך להתייעץ איתו לפני חתימה על תקנות החוק. הישיבה בעניין זה תתקיים היום אחר הצהריים. לקראת הישיבה שלחה סמנכ"לית עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון העותרת נגד מתן התוספות למורים החרדיים, עו"ד יפעת סולל, מכתב לשר החינוך שבו דרשה לרשום פרוטוקול כדי שניתן יהיה להעמיד את מהלך הישיבה למבחן משפטי.
על פי התקנות תחול על המוסדות שיצטרפו לתוכנית חובה ללמד את תוכנית היסוד במלואה. עם זאת, התוכנית מטילה את חובות הדיווח על הרשת ולא על מנהלי המוסדות, ובכך היא מאפשרת להן לשחק בדיווחים ולהעביר תקציבים בין מוסדות. כן יאפשרו התקנות החלה הדרגתית על מוסדות חינוך חרדיים נוספים בעתיד כולל גני ילדים.
סמנכ"לית חדו"ש עו"ד יפעת סולל אמרה ש"מדובר ביחסי ציבור ולא בפתרונות. טיוטת התקנות של השר קיש אינה נותנת מענה לסוגיות שהעלינו בעתירה לבג"צ. אין מנגנון שידע לבדוק אם הם ילמדו ליבה בעתיד. אין התייחסות לסוגיית ההשכלה של המורים, אין דרישה להשתתפות במבחני מיצ"ב. יש אמירה עמומה לגבי פיקוח, גם היום יש פיקוח, התקנות לא קובעות איך זה ייעשה אחרת. מדובר ביחסי ציבור ולא בפתרונות".
ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה, ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, לשעבר סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך, אמרה ש"התקנות מהוות ריסוק שיטתי של מערכת החינוך הממלכתית. התיקון מייצר שוויון בין תקציבי החינוך הפרטי והציבורי, ללא שוויון בתנאים ובחובות. מה שנראה כצעד נכון של השוואת שכר המורים בחינוך החרדי, מחביא מאחוריו מדיניות של מימון ציבורי למערכת חינוך פרטית, שתלך ותתרחב עם השנים. מערכת החינוך שאחרי התקנות תרחיב פערים, תרחיק את הפריפריה והאוכלוסיות החלשות ותקרע את החברה הישראלית לקבוצות ולמחנות".
תנועת נאמני תורה ועבודה קוראת לשר החינוך "אל תפרק את החינוך הציבורי בישראל". לטענת התנועה, "התקנות החדשות מפרות את החוזה הבסיסי של המדינה עם אזרחי מדינת ישראל. הן מאפשרות לחינוך פרטי, ממיין ולא מפוקח לקבל תוספות תקציב, בשעה שהחינוך הציבורי עובר קיצוץ. אין אוכלוסייה שלא תיפגע מכך והדבר יכניס את כלל הורים למציאות של ג'ונגל חסר אחריות". התנועה חוששת מהתקדים שיצרו התקציבים החדשים לתהליך ההפרטה של מערכת החינוך כולה.
