בפעם ה-3: ועדת הפנים הכשירה את הפנסיות הלא חוקיות ברשויות המקומיות
בפעם ה-3: ועדת הפנים הכשירה את הפנסיות הלא חוקיות ברשויות המקומיות
הוועדה דנה פעם נוספת בשאלת "כשרות" הפנסיות הרטרואקטיביות והלא חוקיות שמקבלים נבחרי הרשויות המקומיות - והחליטה להותיר את הדברים על כנם. חברים בוועדה תקפו את בג"ץ, שמחזיר אליהם את הנושא שוב ושוב; בדיון התברר: ראש רשות נוסף צפוי להצטרף לנהנים
ברוב של 4 נגד 1 החליטה ועדת הפנים של הכנסת פעם נוספת - השלישית במספר - שלא לבטל את החלטתה להכשיר את הפנסיות הרטרואקטיביות והלא חוקיות לנבחרי רשויות מקומיות. כרגיל, לדיון הגיעו בעיקר ח"כים שתומכים בהמשך התשלום. משמעות ההחלטה היא שהנושא חוזר לבג"ץ, שיצטרך להחליט האם לבטל את הכשרת הפנסיות. בדיון נשמעה ביקורת חריפה על בג"ץ, שהחזיר את הנושא שוב ושוב לוועדה במקום לקבל החלטה.
בינואר 2017 חשף כלכליסט את העובדה שמשרד הפנים משלם מזה 18 שנה (היום כבר מדובר ב-22 שנה) פנסיות בניגוד לחוק לשישה נבחרי רשויות מקומיות לשעבר, ומבקש מוועדת הפנים של הכנסת להכשיר אותן. מדובר בראשי רשויות או סגנים שסיימו את כהונתם ב-1998 כשהיו בני פחות מ-40, בעוד שהכללים אפשרו מתן פנסיה רק למי שעבר גיל זה.
בין הנהנים: ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי מהליכוד, מ"מ ראש עיריית ירושלים צבי כהן, יו"ר ועדת הפנים לשעבר אמנון כהן וחבר מועצת עיריית אור יהודה עוזי אהרון, שלושתם מש"ס. הליכוד וש"ס מובילים את המאמצים להכשיר את ההטבה.
הטעות התגלתה ב-2005. למרות זאת, התשלום לא הופסק. משרד הפנים פנה מספר פעמים לכנסת בניסיון להכשיר את התשלומים ונכשל. בכיר באוצר אמר בדיון בכנסת ב-2012 ש"מדובר בתקלה חמורה ביותר, טעות נוראה". העלות האקטוארית של התשלום מוערכת ב-3 מיליון שקל לאיש, כלומר 18 מיליון לכל 6 הנבחרים. אתמול בוועדה נחשפה העובדה שיש ראש רשות נוסף שזכאי להטבה אם בג"ץ יאשר אותה, מה שצפוי להעמיד את העלות על 21 מיליון שקל.
ב-2017 פנה שר הפנים דאז, אריה דרעי, לוועדת הפנים שבראשה עמד אז ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, וזו אישרה את הפנסיות הבלתי חוקיות. נגד ההחלטה הוגשו שתי עתירות לבג"ץ. ב-2019 בג"ץ הורה לוועדת הפנים של הכנסת לדון בנושא מחדש, וזו היתה הפעם הראשונה שבג"ץ הורה לוועדה של הכנסת לקיים דיון בעניין. אלא, שבגלל מערכות הבחירות החוזרות ונישנות הדבר קרה רק בספטמבר 2020. אז החליטה ועדת הפנים ברוב קולות ש"ס והליכוד שלא להפסיק את תשלום הפנסיות.
הכנסת הודיעה לבג"ץ שזו החלטה סופית והיא מחכה לפסק דין. למרות זאת, לבקשת היועץ המפשטי לממשלה, החליט בג"ץ ביולי האחרון לדחות את הדיון הבא כדי לאפשר לוועדת הפנים החדשה לקיים דיון, שנערך היום.
לדיןון הגיע סגן השר אביר קארה מימינה, שאמר ש"הציבור הישראלי לא אמור לשאת בתשלומים שלא כדין ולא כחוק. מממנים את זה הרבה אנשים עובדים. ועדת הכנסת לא אמורה לעשות חישובים של עזרה למישהו והגיע הזמן לעצור את זה". ח"כ שרון רופא אופיר, מישראל ביתנו, אמרה ש"לא ייתכן שאנשים ימשיכו לקבל כסף ולעבוד במקביל. מה שקיבלו עד היום - שלהם. אבל מעכשיו, הכסף צריך לחזור לאזרחי מדינת ישראל". שגרירת ישראל בצרפת יעל גרמן, עתרה נגד ההחלטה לבג"ץ כשהיתה חברת כנסת. היא אמרה ש"אם נפסיק לתת את התוספת הלא חוקית אבל לא נדרוש את מה שניתן עד היום, אנחנו עדיין הולכים לקראת המקבלים".
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, אמר שעמדת היעוץ המשפטי של הכנסת היא שצריך להפסיק בהדרגה את התשלום, אבל שגם ההחלטה להכשיר את הפנסיות סבירה ויש להגן עליה בבג"ץ. נציג היועמ"ש עו"ד שי סומך, אמר שהיועץ המשפטי לממשלה סבור שמדובר בהחלטה לא סבירה שיש לבטל אותה. זאת משום שמדובר ב"החלטה רטרואקטיבית, פרסונלית וחריגה. זה מאוד חריג לתת לאדם זכויות אחרי שפרש". עדו גילה שמלבד נבחרי הרשויות המדוברים יש רק אדם אחד נוסף בישראל שקיבל פנסיה תקציבית לפני גיל 40.
ח"כ איתן גינזבורג, מכחול לבן, אמר שבדיון הקודם תמך בהפסקת הפנסיות, אבל הפעם הוא מתנגד לדון בכך מחדש, אחרי שהוועדה קיבלה החלטה. ח"כ משה ארבל מש"ס אמא ש"שבית המשפט אומר לוועדה שקיבלה החלטה פעמיים תתכנסי פעם שלישית, כאילו זה פורום שופינג לפי הרכב הוועדה. אם בית המשפט רוצה, שיפעיל ביקורת שיפוטית". יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא מרע"מ, אמר ש"יש לי הרגשה שמישהו שהיה צריך לקבל החלטה לא רוצה ומפיל על מישהו אחר. אם ההחלטה לא סבירה, בית המשפט היה צריך לפסול". בהצבעה על השאלה האם להותיר על כנה את ההחלטה מ-2017 הצביעו בעד טאהא, גינזבורג וחברי הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה ובני בגין מהליכוד. ח"כ רופא אופיר הצביעה נגד.
