ניתוחהניצחון של המשרד להגנת הסביבה על קצא"א עלול עדיין לסכן את מפרץ אילת
ניתוח
הניצחון של המשרד להגנת הסביבה על קצא"א עלול עדיין לסכן את מפרץ אילת
המשרד להגנת הסביבה חסם הצעה שקידם ראש הממשלה להתיר לקצא"א לשנע דלקים ללא מגבלה במפרץ אילת הרגיש. בתמורה המשרד יחויב לבחון כל בקשה של קצא״א להגדלת כמות הנפט בתוך חודשיים בלבד. כעת עולה חשש כי המשרד יתקשה הרבה יותר לדחות את בקשות קצא״א
לאחר חודשים ארוכים של מאבק ציבורי ודיונים ממשלתיים, הצליח המשרד להגנת הסביבה להסיר לעת עתה מהפרק את הצעת המחליטים שדרש לקדם משרד ראש הממשלה, בכדי לאפשר לחברת הנפט קצא״א לשנע דלקים ללא מגבלה במפרץ אילת, למרות הסיכונים הגלומים בכך. מדובר בהצעת מחליטים חסרת תקדים, כאשר משרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד האוצר והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, דרש להשתלט על הסמכות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה, לבטל את עמדת אנשי המקצוע שלו — ולבטל את המדיניות הסביבתית לטובת הגדלת שינוע הנפט המותרת לקצא״א במפרץ. במקום לעסוק בהגנה על הסביבה, כבר כשנה שהמשרד להגנת הסביבה עוסק בהגנה על הסביבה מפני נתניהו ושותפיו.
לעת עתה לפחות, הצעת המחליטים ירדה מהפרק, לאחר דיון שנערך ביום שלישי בערב בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהשתתפות השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שר האנרגיה אלי כהן, והשר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם. אולם מהותה של ההצעה לא התפוגגה לחלוטין. הממשלה אמנם לא תכפה זאת בצעד תקדימי על המשרד להגנת הסביבה ותיטול את סמכויותיו, אך כעת המשרד מחויב לבחון בקשה שתגיש קצא״א להגדלת כמות הנפט המשונעת במפרץ, בתוך חודשיים בלבד. בנוסף, המשרד יחויב לבחון מחדש את סקר הסיכונים של החברה אשר יוגש בעוד כחצי שנה.
קצא״א, ככל חברה במשק, מחויבת לפעול תחת היתר רעלים שמנפיק לה המשרד להגנת הסביבה. ההיתר מגדיר את התנאים לאחזקה ואחסנה של החומרים בהם עוסקת החברה, הכמויות המותרות, ואף בוחן את הסיכונים הכרוכים באחזקתם וההיערכות למניעתם. בשנת 2021, דרשה קצא״א להגדיל את כמות הדלקים המשונעים במפרץ אילת מ־2 מיליון טון לכ־20 מיליון טון, בכדי לממש עסקה שחתמה עם חברת מד־רד האמירתית, אשר תכליתה הפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט. החברה האמירתית תכננה להחזיק בישראל כמויות גדולות של נפט במכלי קצא״א, ולשנעם לשווקים בעולם, ובכך להגדיל את רווחיותה בשל קיצור הדרך לשווקים השונים.
המשרד להגנת הסביבה בחן את בקשת קצא״א וסירב לה. כדי להגן על אילת מפני זיהומי נפט שיכולים לחסל את שונית האלמוגים הרגישה ואת כלכלת העיר הנסמכת על תיירות, הוחלט לקבוע מדיניות של ״אפס תוספת סיכון״, שמשמעותה הגבלת הסיכונים הנוספים למפרץ. זאת גם משום שהמשרד להגנת הסביבה לא ערוך להתמודד עם הגדלת הכמות. אין ברשותו ציוד ואין צוותים באילת כדי להגן על הים במקרה של שפך.
קצא״א יצאה למאבק ארוך במטרה לכופף את החלטת המשרד. בתקופת ממשלת השינוי החברה לא מצאה אוזן קשבת, והממשלה קבעה כי המשרד להגנת הסביבה סוברני לקבוע את התנאים הסביבתיים במפרץ. אולם בשנה האחרונה, פעל משרד ראש הממשלה לטובת קצא״א, ולבסוף לאחר שהמשרד להגנת הסביבה דבק בעמדתו — הוחלט לכפות עליו הצעת מחליטים ממשלתית שקובעת כי מדיניותו תבוטל.
"הדרך ארוכה כדי למנוע את הסיכון"
לאחר מחאה ציבורית רמה, בשבוע שעבר הוחלט בישיבת ממשלה כי נתניהו יערוך דיון בלשכתו בנושא עם חבר שרים מצומצם, וכך היה, כאמור, ביום שלישי בערב. הצעת המחליטים ירדה מהפרק — אולם לפי לשכת ראש הממשלה, ״סוכם כי השרה להגנת הסביבה תבחן כל בקשה של קצא"א להגדלת כמויות ייבוא נפט גולמי, ותשיב לכל בקשה כזו תוך 60 יום. בנוסף, סוכם כי קצא"א תציג סקר סיכונים עדכני תוך שישה חודשים. סוכם כי צרכי המשק לעניין כמויות ייבוא נפט גולמי יכללו גם את הצורך להמשך תפעולו של נמל אילת״.
קצא"א ניצחו במובן שמתאפשרת להם רגל בדלת. הם הוכיחו שהם יכולים לגרום לממשלה לרקוד סביב האינטרסים שלהם, לגבור על הרגולטור וגם על האינטרס הסביבתי
במילים אחרות, ההחלטה גם מחשקת את המשרד להגנת הסביבה עצמו. הממונה אמנם נדרש לבחון כל בקשה המוגשת לו, אך בשנת 2022 הבהיר לקצא״א לאחר שפסל סקר סיכונים לוקה בחסר שהגישה, כי אינו ממליץ לה להגיש שוב סקר סיכונים מתוקן — שכן לאור מסמך מדיניות ״אפס תוספת סיכון״, סביר כי לא יתקבל. ההחלטה שהתקבלה בלשכת ראש הממשלה אמנם מנוסחת באופן עמום ומשאירה גם למשרד להגנת הסביבה מרחב תמרון — אך הליך ההגנה על מדיניותו כעת, יהיה מורכב משמעותית. מאידך, אותה עמימות גם יכולה לשרת את קצא״א, שתוכל לפנות שוב לערכאות ממשלתיות, ולפי הסיכומים אף לחזור עם אי־שביעות רצונה ללשכת ראש הממשלה — ואולי אף להחיות מחדש את הצעת המחליטים הדורסנית. גם אם במשרד להגנת הסביבה לא הפסידו לחלוטין, קצא"א ניצחו לפחות ברמה שמאפשרת להם רגל בדלת. הם הוכיחו שהם יכולים לגרום לממשלה כולה לרקוד סביב האינטרסים שלהם, ולגבור על הרגולטור, וכך גם על האינטרס הסביבתי.
גלית כהן, לשעבר מנכ״לית המשרד להגנת הסביבה, אשר תחת הנהגתה התקבלה המדיניות המגבילה את קצא״א, מסבירה את המורכבות. ״הדבר הטוב שקרה — מדיניות המשרד לא בוטלה, לא דרסו את הסמכויות של המשרד. זה הישג מאוד גדול. החלטת הממשלה, במהות שלה, היתה דריסה של המשרד להגנת הסביבה. יכולנו להיות עכשיו במצב יותר גרוע״.
אולם, מסבירה כהן, מסמך המדיניות של המשרד לא יספיק. ״המשרד יצטרך לבחון או לגבש, לעשות עבודה מאוד מעמיקה, של מה רף הסיכון הקביל במפרץ אילת לאור הערכים המיוחדים שלו, ואולי לקבוע רף לסיכון בלתי קביל בשל הרגישות במפרץ. כך שיש עוד דרך לעבור כדי למנוע או לבטל את הסיכון הזה״.
שיקול סביבתי מול שיקול של פעילות המשק
במשרד להגנת הסביבה היתה אתמול תחושת הקלה גדולה. אולם גם שם מכירים בכך שהמעורבות הממשלתית החריגה — גם ללא הצעת מחליטים דורסנית - הובילה אותם לסיטואציה שיכולה להסתיים כמלכודת. ״ברור שיש דברים שנצטרך להתמודד איתם ולהבין איך נערכים לעניין הזה״, אמרה אתמול עו"ד איריס שליט, היועצת משפטית של המשרד בפועל בשיחה עם ארגוני סביבה. הממונה במשרד תצטרך כעת לקחת בחשבון לא רק שיקולי ליבה סביבתיים ובריאותיים, אלא שיקולים נוספים הקשורים לפעילות המשק.
גורם במשרד אף הודה כי מדובר בסיטואציה לא פשוטה, אולם היא עדיפה על האלטרנטיבות שעמדו על הפרק. כעת, יצטרכו אנשי המקצוע במשרד לבחון כיצד ניגשים לבחינה המחודשת, ויאלצו להתמודד עם לוח זמנים חריג מאוד ודוחק — מענה לכל בקשה של קצא״א בתוך 60 יום - שגם הם עצמם מודעים לכך שלא מאפשר לשקול החלטות ולקבלן בהליך מספק.
ברקע, נותרו כמה שאלות פתוחות. ראשית, מדוע מצאה הממשלה לנכון להלך אימים באופן חסר תקדים על משרד המבצע את עבודתו המקצועית, ובוחן כל החלטה על ידי אנשי מקצוע להם מומחיות בתחומים כמו איכות אוויר, אקולוגיה, השפעת רעלים על הסביבה ועוד — לכל אלו אין שום מקבילות במשרדי הממשלה האחרים. המשרד להגנת הסביבה אוגף מכל הכיוונים ונאלץ להגן על נכסים ציבוריים מפני אינטרסים כלכליים. שנית, האם באמת הגדלת כמויות השינוע נדרשות למשק?
משרד האנרגיה תחת אלי כהן, לא העביר חוות דעת הנוגעת לנושא וגם במשרד האנרגיה טענו כי לעסקה אין קשר למשק המקומי. גם אילו היתה נדרשת הגדלה של כמות הנפט למשק המקומי — מדוע לא תצומצם הכמות המוחזקת על ידי קצא״א לצרכי יצוא ותשמר מדיניות ההגנה על המפרץ? כך או כך, כיצד ניתן יהיה להבטיח שאותם מלאים אכן ישארו במכלי קצא״א בשעת חירום, ולא ימכרו לשווקים בעולם רגע לפני שתתחיל המלחמה הבאה? שלישית, מדוע הבהילות של משרד ראש הממשלה לעסוק בנושא בזמן מלחמה, כשנמל אילת שומם בשל איום החות׳ים, ומכליות נפט החולפות באזור מתמודדות עם סיכונים גדולים משמעותית בהשוואה לימי השגרה.
בקצא״א סירבו להתייחס לדברים. משרד האוצר האמון על קצא"א לא מסר תגובה.
