עשרות מנכ"לי משרדים כלכליים לשעבר: "המהפכה המשפטית תפגע במשק"
עשרות מנכ"לי משרדים כלכליים לשעבר: "המהפכה המשפטית תפגע במשק"
בין החתומים על המכתב: החשב הכללי לשעבר אלי יונס, הממונים לשעבר על רשות ההגבלים רונית קן ודוד תדמור, ומנכ"ל האוצר לשעבר דוד ברודט; לדבריהם, "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה באיכות החיים של תושבי ישראל"
המחאה נגד ההפיכה המשטרית מתרחבת: קבוצה של כ־50 מנכ"לים ומנכ"ליות לשעבר במשרדים ממשלתיים לצד רגולטורים שונים לשעבר חתמה על קריאה תחת הכותרת "מנכ"לים בהתרעת חירום" במחאה על המהלכים שמקדמים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין.
הם מזהירים במכתב כי "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
לדברי החותמים, "מחקרים מראים כי פגיעה באיכות מוסדות השלטון כמעט בלתי הפיכה. שיווי משקל מוסדי תומך צמיחה עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח את עצמם לאורך עשורים רבים".
בין החותמים על המכתב ותפקידם בעבר: אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה; ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד הכלכלה; ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל; ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר; דוד בועז, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר; ד"ר ארנה ברי, מדענית ראשית, משרד התעשייה והמסחר; פרופ' דיויד גילה, הממונה על התחרות (הגבלים עסקיים); דן הראל, מנכ"ל משרד התחבורה ומשרד הביטחון; ד"ר שלומית וגמן, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; כרמל ורניה, מדען ראשי במשרד התעשייה והמסחר; רוני חזקיהו חשב כללי והמפקח על הבנקים; קרן טרנר, מנכ"לית משרד התחבורה ומשרד האוצר; אלי יונס, החשב הכללי; שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה; דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; אהרן פוגל, מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף תקציבים; עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; דוד תדמור וד"ר רונית קן, הממונים על התחרות (הגבלים עסקיים); ויוני קפלן, נציב מס הכנסה.
"הכלכלה לא שייכת לממשלה ספציפית"
"אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו – לומר מצד אחד שיש לנו כלכלה מפוארת, ומצד שני להגיד שיש משפטיזציה שבולמת את הכלכלה", כך אומר ל"כלכליסט" אחד החותמים על העצומה, דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בנק לאומי.
לדבריו, "אני לא שולל שאפשר לעשות תיקונים במה שנקרא המשפטיזציה, ובדרך כלל הכוונה לרגולציה, אבל למה בבהילות ובעוצמה כזו", תוהה ברודט. "יש שינויים שצריך לעשות אותם בניסוי וטעייה, באופן הדרגתי, כדי לראות אם הניסוי הצליח ואם כדאי להמשיך בו. אבל עוצמות כאלה של שינויים, שהם ברמה של שינוי משטר, טומנים בחובם סיכון גדול. אם רוצים לעשות שינוי, צריך לעשות אותו לא בחטף ולא בעוצמה כזו, אלא בקונצנזוס רחב. הכלכלה היא של כולנו ולא של ממשלה ספציפית".
הוא הוסיף כי "הייתי יו"ר של שני בנקים (לאומי ומזרחי - ע”א). זה תפקיד שבו אתה עוסק בניהול סיכונים – סיכונים צריך לנהל באופן מבוקר, כדי לא להתמודד עם תוצאות קשות. אני וחבריי שחתמנו על המכתב, רואים בשינוי המוצע פוטנציאל לסיכון גדול מאוד, שלא היינו רוצים שיתממש".
לדבריו, "ההצעות בגרסה הנוכחית הקיצונית שלהן, זה סיכון למערכת הכלכלית. זה סיכון שאם יתממש, יהיה גרוע לכלכלה. אנחנו דמוקרטיה שמה שמאפיין אותה זה הפרדת רשויות, והפרדת הרשויות הזו גם כן אינה מושלמת – הדומיננטיות של הרשות המבצעת אל מול המחוקקת מביאה לכך שמי שעושה בקרה זה הרשות השופטת. הרשות השופטת עושה גם בקרה על הכלכלה וכללי המשחק.
"ההצעות שמוצעות צפויות להביא לכך שהרשות המבצעת תהיה דומיננטית על השופטת, ותביא לכך שהרשות השופטת לא תהיה עצמאית ובלתי תלויה. רשות שופטת עצמאית היא חלק מההגנה על הכלכלה – על התחרות, על מניעת שחיתות, מניעת נפוטיזם, מניעת פוליטיזציה. כל אלה הם בסיכונים להתממש, ואם זה יקרה, זה יפגע במערכת הכלכלית גם פנימה וגם החוצה. משקיעים יגיעו לכאן פחות, שכן הם לא אוהבים מדינות שהן סמי־דמוקרטיות".
"היועצים שמרו עלינו"
אורי יוגב, לשעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות ואחד החותמים על המכתב, אמר ל"כלכליסט": "עם המהלך הזה, שבו פוליטיקאים ממנים את השופטים וממנים את היועצים המשפטיים במשרות אמון - ייגרם נזק קשה מאוד".
לדבריו, "אמנם יש בעיה של 'משפטולוגיה' - עבדתי בעבר עם יועצים משפטיים ולדעתי יש לשפר את איכות השירות שכן חלקם שוכחים לעתים שתפקידם לייעץ ולא לנהל; אבל הפתרון לכך נמצא בכל מיני מערכות של איזונים ובלמים ולא באמצעות החלפת כל המערכות במקורבים למפלגת השלטון.
"בתחילת מהלכיו של נתניהו הייתי משוכנע שפניו להביא את הנושא לקצה, ולאחר מכן לסיים אותו במשהו מאוזן יותר. אני מקווה שכך יקרה, אם כי לכלכלה הישראלית כבר נגרם נזק. מדובר בפגיעה תדמיתית שכבר נוצרה".
חתומה נוספת על העצומה, הממונה לשעבר על התחרות מיכל הלפרין, אומרת כי "כל המנכ"לים לשעבר בשירות הציבורי יסכימו שיש מה לשפר במערכת המשפט ובשירות הציבורי. אפשר להיות פחות בירוקרטים ויותר יעילים. אבל תיקון אמת לא יושג באמצעות הריסת מערכת המשפט או דיכוי השירות המשפטי הציבורי. הדבר היחיד שיושג הוא הרס לדורות".
בין החותמים גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות לשעבר ובעברו המנכ"ל הראשון של מרכז הפיתוח של אפל בישראל. הוא סבור שהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הם פונקציה חשובה ביותר וחייבים להיות אובייקטיביים. אהרון אמר ל"כלכליסט" כי "במשרד הכלכלה היתה יועצת שאהבנו מאוד לעבוד איתה אף על פי שעצרה לנו הרבה פרויקטים. כל היועצים שעבדנו עמם במשרדים השונים שמרו עלינו אף על פי שלא תמיד אהבנו את מה שאמרו. פעמים רבות הם מנעו מאיתנו לחטוא בדברים שאפילו לא ידעתי עליהם".
לדבריו, ללא הסכמה כוללת אי אפשר להעביר רפורמה מקיפה כזו. "תיקון משמעותי דורש הסכמה רחבה. יש הבדל של 30 אלף קולות בלבד בין שני הצדדים".
הוא הוסיף כי "אני משוכנע שיש אנשים בליכוד, שאיתם עבדתי בעבר, שחלקם בטוח לא מסכימים עם מה שקורה אבל מצביעים כבלוק. רק הרשות השופטת מאזנת את הרשויות וכיום רוצים להכפיף את הרשות השופטת לממשלה". אהרון, שהוא ממוצא ספרדי, משתומם על כך שחלק משמעותי בוויכוח הוא על רקע עדתי. "חשבתי שזה יעבור מהעולם לאחר 75 שנות עצמאות".
