ניתוחללא חקיקה ובעזרת תעלולים פוליטיים: ממשלת נתניהו משתלטת על הפקידות המקצועית
ניתוח
ללא חקיקה ובעזרת תעלולים פוליטיים: ממשלת נתניהו משתלטת על הפקידות המקצועית
כל ממשלה מתחה את גבולות המינוי הסביר, אבל הממשלה הזו עושה זאת מהמקפצה: עובדים שכיהנו בממשלה הקודמת מפוטרים או מודרים מקבלת החלטות, ותנאי הסף למשנים למנכ"לי המשרדים נעקפים דרך מינוי ממלאי מקום
עזיבת עובדי ציבור בכירים, הקפאת מכרזים כתגובה להקפאת מינוי פוליטי ועקיפת ועדת המינויים ע"י מילוי ממלאי מקום - אלו רק חלק מהמהלכים בתחום הג'ובים והמינויים שקידמה הממשלה בחודשיים וחצי הראשונים לקיומה.
החיבור בין פוליטיקאים למינויים הוא עתיק כמו ההיסטוריה עצמה, ואין ממשלה בתולדות ישראל שלא עברה בצורה כזו או אחרת את גבול הטעם הטוב בכל הקשור למינויים פוליטיים. בממשלה הקודמת הדוגמא המובהקת ביותר הייתה מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית למרות התנגדות ועדת המינויים. אך בממשלה הזו ניכר כי כל הגבולות נפרצו כבר מזמן, וזאת במסווה של אג'נדת "משילות" שבזה לפקידות המקצועית של שירות המדינה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש למנות את מקורבו ומנכ"ל משרדו לסטטיסטיקן הלאומי ואז חזר בו, אך החזרה התגלתה כ"נסיגה טקטית" והשבוע פורסם כי משרד רה"מ דורש לעצור את כל המינויים והמכרזים בלמ"ס עד למינוי של מנהל חדש לגוף הנתונים החשוב ביותר בישראל. לפי פרסומים אחרים, בסביבת רה"מ ביקשו רשימה רוחבית של עובדים שמונו בממשלה הקודמת וניתן לפטר, ועובדים שכיהנו גם בתקופת הממשלה הקודמת ממודרים ומורחקים ממוקדי קבלת ההחלטות.
אך ראש הממשלה לא לבד, וגם שרי הממשלה בוחשים בקלחת המינויים. בדומה לנתניהו, גם שרת התחבורה רגב דרשה לדעת את מי ניתן לפטר במשרד. דרישה זו לא הסתיימה בבדיקה בלבד: השבוע הועזב מספר 2 במשרד, ראש מינהל התשתיות שי קדם, ועזיבתו מצטרפת לגל עזיבות ופיטורים שתוקף את המשרד מאז שנכנסה השרה רגב לתפקידה.
עניין נוסף הוא עקיפת תנאי הסף למינויים על ידי מינוי לממלאי מקום: במשרד התחבורה ניסתה רגב למנות את ראש המטה שלה לשעבר משה בן זקן למנכ"ל, אך בסופו של דבר מינתה אותו לממלא מקום המשנה למנכ"ל. בדומה לכך, שר התקשורת שלמה קרעי ביקש למנות את איש הליכוד ומנכ"ל ארגון "האינטרס שלנו" אלעד מלכא לתפקיד מנכ"ל משרדו, אך מינוי זה נבלם וגם הוא מונה למ"מ המשנה למנכ"ל המשרד. שר התיירות חיים כץ גם ביקש למנות את דוברו לשעבר אילן מרסיאנו לתפקיד משנה למנכ"ל משרד התיירות, ובסוף מינה אותו לממלא מקום למשנה.
כמו כן, סבב המינויים הנוכחי מבטא הנמכת קריטריונים תקדימית לגבי הכשרתם של המנכ"לים: בין השאר, שלומי הייזלר הוא מנכ"ל האוצר הראשון שהוא לא כלכלן, מנכ"ל משרד המשפטים הוא איתמר דוננפלד יועצו הפוליטי לשעבר של יריב לוין, ולמנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל יש רק ניסיון צבאי בחיל האוויר.
לכל הדברים הללו יש להוסיף ניסיונות למנות אנשים פוליטיים כמו אוסנת מארק לתפקיד מנכ"לית משרד המדע והחדשנות או אחיינים של יעקב ברדוגו ליועמ"ש חברת נתיבי ישראל ולסמנכ"לית במשרד רה"מ.
מי שאמור לשמש כבלם לכל היוזמות הללו הוא נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ. הרשקוביץ, פרופ' אמריטוס למתמטיקה בהשכלתו, היה יו"ר מפלגת הבית היהודי ושר המדע והטכנולוגיה בממשלה שנתניהו הרכיב עם חזרתו לשלטון ב־2009. ב־2018 הוא מונה לנציב שירות המדינה.
מתוקף תפקידו, הרשקוביץ עומד בראש הוועדה למינויי בכירים בשירות המדינה, והוועדה בראשותו כן הציבה גבול לממשלה בכך שהבהירה שבן זקן, מלכא ומרסיאנו לא עומדים בתנאי הסף לכהן בתפקידים שאליהם הם יועדו.
אך הגבול שהרשקוביץ הציב התגלה כגמיש במיוחד, כאשר הנציבות אישרה לכל אלה להיכנס בדלת האחורית על תקן ממלאי מקום למשנה למנכ"ל. יש להדגיש כי אין הבדל בסמכויות ובתנאים בין ממלאי מקום למינויים קבועים, וגם ממלא מקום משנה למנכ"ל זוכה למשכורת של כ־33 אלף שקל כמו מינוי קבוע. בתגובה לפניית "כלכליסט" לגבי נושא זה, ענו בנציבות כי "מכיוון שמדובר על מילוי מקום זמני ולא על מינוי קבוע אין הכרח שהמועמד יעמוד בתנאי הסף הנדרשים במקרה של מינוי קבוע" וכי "כל מקרה נבחן לגופו".
תפקיד המשנה למנכ"ל כפי שהוא קיים היום גובש בשנת 2017 על בסיס הצעה של איילת שקד ויריב לוין, וכבר אז הצעה זו זכתה לביקורת ונטען כי מדובר בפוליטיזציה של שירות המדינה.
הוועדה כביכול הקשיחה את תנאי הסף לתפקיד המשנה למנכ"ל שמתמנה ללא מכרז וללא ועדת איתור, וקבעה כי זה ימונה על ידי המנכ"ל ולא השר, ושתפקיד זה ידרוש נסיון בתחום הרלוונטי של שש או שבע שנים לפחות כאשר חמש שנים לפחות מתוכן חייבות להיות בתפקיד ניהולי. בסופו של דבר, מה שנותר מהחלטת הוועדה הוא הפטור ממכרז ומוועדת איתור. בפועל השרים עדיין ממנים את המשנים למנכ"לים ותנאי הסף למשרה לא נאכפים, או נעקפים על ידי מינוי ממלאי מקום.
נציבות שירות המדינה גם לא הביעה את דעתה בכל הנוגע לפיטורי עובדים שמונו בממשלה הקודמת. בכל הקשור להארכת תקופת הניסיון של עובדים לטובת השארתם "על תנאי" כדי שיהיה ניתן לפטר אותם, טוענים בנציבות כי זה הנוהל הקיים ולא מדובר בשום דבר חדש. לפי הנוהל שגובש בשנת 2013, תקופת ניסיון של עובד ציבור היא חצי שנה במקרה והוא מגיע מתוך שירות המדינה, ושנתיים שלמות אם הוא מגיע מבחוץ לשירות המדינה. בשני המקרים ניתן להאריך את תקופת הניסיון בלפחות חצי שנה.
החשש העיקרי הוא שהמדיניות המקלה לכאורה של הרשקוביץ תפתח פתח למינויים גבוליים נוספים, וזאת עד לפוליטיזציה מוחלטת של השירות הציבורי שנמצא תחת התקפה מתמדת מצד הפוליטיקאים.
תגובת נציבות שירות המדינה: "אין כל שינוי בכללי הכניסה לשירות המדינה. עד כה לא נתקבלה בנציבות שום תלונה מעובד/ת על כך שהליך עזיבתו לא תקין". בנוגע להקפאת המכרזים בלמ"ס ענו "לא התקבלה כל בקשה להקפאה".
