פרשנותעילת הסבירות בדרך לבג"ץ, וכולם רוצים להיות ידידי בית המשפט
פרשנות
עילת הסבירות בדרך לבג"ץ, וכולם רוצים להיות ידידי בית המשפט
רשימת העותרים נגד ביטול עילת הסבירות נסגרה, אך המעוניינים להצטרף עדיין יכולים לבקש לעשות זאת כ"ידידי בית המשפט", אם בית המשפט יחשוב שיכולה להיות להם תרומה לדיון
1. לקראת הדיון בעתירות להותרת עילת הסבירות על כנה, ממשיכה החברה הישראלית להציף את בג"ץ בתרחישי אימה שצפויים לחברה ולמדינה כתוצאה משחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות באמצעות שלילת ביקורת הסבירות מארגז הכלים של בג"ץ.
לאחר שנסגרה רשימת העותרים, שעומדת כעת על שמונה, נפתח מסלול נוסף של בקשות להצטרף והפעם כ"ידיד בית משפט". ה"ידידים" מציעים את מומחיותם המיוחדת שתסייע ל־15 שופטי בג"ץ להגיע לתוצאה הנכונה באירוע המשפטי, אולי הדרמטי ביותר מקום המדינה. הקריטריון לבחינת קבלת הידידות הוא "מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבוקש אל מול החשש שצירוף כאמור יפגע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם". עד כה אישר בג"ץ את מעמד ה"ידיד" לאדם טבע ודין שתטען בשם הגנת הסביבה ולאגודה לזכויות האזרח ביחד עם עוד 37 ארגוני זכויות אדם נוספים. בנוסף הוגשו עוד ארבע בקשות: פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הארגון הבינלאומי של עורכי דין וכן משפטנים יהודים ו-91 אנשי מדע ורוח ובהם 8 זוכי פרס נובל. כולם מהצד המתנגד לביטול. מהצד התומך הציעה את ידידותה תנועת אם תרצו לתקן את הפגמים שנפלו בהליך החקיקה.
2. הטיעון הסביבתי המרכזי של אט"ד (אדם טבע ודין) הוא שעילת הסבירות היא כלי חשוב של בית המשפט במניעת פגיעה קשה של הממשלה ושריה באינטרסים סביבתיים, שבדרך הטבע נדחקים בישראל לדרגת עדיפות נמוכה. עדות לכך קיבלנו רק לאחרונה מהמבוכה שגרמה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בפורום של האו"ם, שבו אמורה היתה ישראל להציג התקדמות והישגים שמן הסתם לא הושגו ולא הוצגו.
אט"ד, לעומת זאת, מציגה מספר דוגמאות בהן בג"ץ, באמצעות הסבירות, הסביר פניו לסביבה. למשל, החלטת בג"ץ להותיר חלק סביר של חופי הרחצה פתוחים ללא תשלום לציבור הרחב או ההחלטה אם ניתן להוציא לפועל את תמ"א 22 תוכנית ליער וייעור באופן ישיר ומיידי בידי הרשויות או אך ורק באמצעות תוכניות מפורטות שתתקבלנה בידי הרשויות המוסמכות. בית המשפט קבע כי אם תתקבל עמדת המדינה, "זוהי תוצאה בלתי סבירה, הנוגדת מושכלות יסוד של דיני התכנון והבנייה". לטענת אט"ד, באמצעות עוה"ד אלי בן ארי ובר רוזוב, התוצאות של ביטול עילת הסבירות "יכולות להגיע לכדי פגיעה ישירה ואנושה בזכויות אדם סביבתיות, עקב סיכול חלקי לפחות של יכולת הביקורת השיפוטית על מעשי ומחדלי רשויות השלטון בתחום הסביבתי". ארגוני זכויות האדם באמצעות עוה"ד גיל גן מור ועודד פלר סוקרים בהרחבה את הפגיעה שתיגרם להיקף ההגנה על זכויות האדם כתוצאה מביטול עילת הסבירות. חשוב לזכור שנקודת החיכוך הגדולה של בית המשפט עם הממשלה ושריה נוגעת לזכויות אדם. והאדם הזה יכול להיות מוחלש כמו מנותקי חשמל ומים בגלל חוב או ילדים אוטיסטים או לא-יהודים כמהגרי עבודה או המיעוט הערבי שלגביהם חייב בג"ץ "נאמנות מוגברת" בגלל היותו המושיע היחיד שלהם.
הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, באמצעות עוה"ד יוסי אשכנזי ורועי שיינדורף מהרצוג־פוקס-נאמן, טוען לפגיעה אנושה הן בצביונה היהודי של מדינת ישראל והן באופייה הדמוקרטי. וגם — "ביטול עילת הסבירות פוגע גם בזיקה בין מדינת ישראל לבין העם היהודי ועלול לשמש כלי בידי מבקשי רעתו של העם היהודי לשם הגברת האנטישמיות". העתירה מצטטת בין היתר את פרופ' יהודה באואר בראיון ל"כלכליסט" שבו הסביר כי המצב בישראל "מעודד אנטישמיות ויותר ויותר קבוצות של לא־יהודים מותחות ביקורת על מה שקורה בישראל ונוטות להתחבר לשנאת יהודים, זה נכון באירופה ונכון בארצות הברית". הארגון טוען לפגיעה חוקתית אפשרית בחוק השבות, בגלל שבג"ץ ינוטרל מביקורת על "החלטותיו של שר הפנים לשלול זכאותו של יהודי לעלייה ישראל, קרי לשלול את זכותו החוקתית של כל יהודי ויהודי".
הצעת נוספת לידידות היא מטעם פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה באמצעות ד״ר רונית לוין־שנור. הפורום פועל במסגרת עמותת בשער, ארגון א־פוליטי שמאגד כ־2,000 חברות וחברי סגל אקדמי מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, ביניהם כלות וחתני פרס נובל ופרס ישראל. הפורום מציע "חידושים מקוריים" שיוכלו לסייע לשופטי בג"ץ. למשל, "הצורך להכיר בקיומו של מבחן שונה, ומחמיר יותר, עבור הליך חקיקתם של חוקי יסוד". מומחי הפורום שהם גם מומחי המשפט הציבורי המובילים בישראל, מצביעים על כך ש"השימוש בחולשותיו של ההליך החוקתי בישראל כדי לחזק את מעמדה של הרשות המבצעת על חשבון רשויות אחרות ולמנוע בתוך כך ביקורת והגבלה של פעולותיה הוא שימוש לרעה בסמכות המכוננת". והשימוש לרעה הזה הוא עילה להתערבות גם בחוק יסוד. ההתערבות אינה בהכרח ביטול וניתן לחשוב על פתרונות ביניים כמו "פרשנות מצמצמת, בטלות יחסית והחזרה למחוקק על מנת לתקן את הפגמים שנפלו בהליך החקיקה".
ידידים מגיעים לא רק משמאל. מטעם הימין הוגשה בקשה של תנועת אם תרצו באמצעות עוה"ד ערן בן־ארי, אסף תכלת ואיתן מרנס. הטענה המרכזית מהדהדת את עמדת הממשלה: "לבית משפט נכבד זה אין בנמצא סמכות חוקית בדין להתערב בתוכנם של חוקי יסוד. שיטת המשפט הישראלית מבוססת מאז ומעולם על עיקרון 'הכנסת הכול יכולה'... קביעה שלפיה בית משפט נכבד זה מוסמך לדון בתוכנם של חוקי יסוד, לצמצמם ואף לבטלם, כמוה כביטול המאפיין הדמוקרטי בשיטת המשטר הישראלית, שתנאי בלעדיו אין לקיומו הוא שלציבור אזרחי ישראל הזכות והכוח לבחור את מי שמפעיל כלפיהם סמכות שלטונית".
3. הידידים, כמו העותרים, מתחלקים לשתי קטגוריות. יש בהם התוקפים את עצם התיקון עצמו כפגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ויש המצביעים על נזקים קונקרטיים. למשל, פגיעה באיכות הסביבה (אדם טבע ודין), פגיעה במאבק בנזקי עישון (עתירת המיזם הרב מגזרי למיגור העישון) וכמובן הסכנה לפגיעה בחיילי צה"ל (עתירת פלוני).
לעתירה זו צורף השבוע תצהיר של ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, חברת ועדת חוקה חוק ומשפט. התצהיר עוסק בהשלכות ביטול עילת הסבירות על קציני וחיילי צה״ל וכל לוחמי מערכות הביטחון, בעבר, בהווה ובעתיד, בהקשר של חשיפתם להליכים פליליים בבית המשפט הבינלאומי בהאג ובמדינות שמממשות את סמכות השיפוט האוניברסלית, כמו ספרד, בלגיה ובריטניה. לאחר הדיון החסוי בוועדה שבו נחשפו הח"כים לסכנות האלה כותבת מלינובסקי: "לאחר אותו דיון חסוי שלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ובו שאלתי שאלה פשוטה: האם התקיים בממשלה דיון על השלכות החקיקה המשפטית על חיילי צבא הגנה לישראל לדורותיהם? התשובה שקיבלתי מלשכתה של היועצת היא כי יש להפנות את השאלה אל מזכיר הממשלה. העברתי את המכתב אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס בתחילת חודש מאי (8.5.23). רק בסוף חודש יוני (28.6.23) קיבלתי ממנו מענה. תשובתו נוסחה בצורה מזלזלת וחצופה כפי שלא ראיתי מעודי כחברת כנסת בישראל אבל מדאיגה עוד יותר היתה מהות הדברים שהסתמנו מתוכן דבריו: כי לא התקיים ולו דיון אחד בממשלה על השלכות ההפיכה על אנשי מערכת הביטחון שלנו! הזלזול באנשים שתרמו ותורמים למדינה הוא מזעזע".
4. ונסיים בבקשת ב"כ הממשלה, עו"ד אילן בומבך, לדחות את הדיון מהמועד שנקבע לו, ב־12 לספטמבר. סביר שהבקשה תידחה וסביר שלא בהכרח משני הנימוקים שנכתבים כאן עכשיו. הראשון, מה אכפת בכלל לממשלה? היא ממילא לא העבירה את החוק הזה כהצעת חוק ממשלתית, אלא כהצעה פרטית של שמחה רוטמן שרקח את חוק היסוד באמצעות הרוב האוטומטי של הקואליציה בוועדת חוקה. הממשלה ממילא השתמטה מדרך המלך לחקיקת "רפורמה" - כהצעת חוק ממשלתית שבוחנת ברצינות את השלכות הרוחב של החוק והשפעותיו. לכן, מספיק שרוטמן, הוועדה והכנסת יגנו בבג"ץ על החוק. שנית, בומבך כותב בבקשת הדחיה: "צריך לערוך מחקר השוואתי מקיף מה קורה במדינות אחרות". רגע, אתה רוצה להגיד שלא נעשה מחקר השוואתי מקיף לפני שחוקקו את החוק? שככה חוקקו חוק יסוד, בלי לדעת מה קורה במדינות אחרות?
שופטי בג"ץ בעתירות לביטול עילת הסבירות שחררו הבוקר (ג') שתי החלטות. הראשונה, לדחות כל בקשות ההצטרפות למעמד "ידיד בית המשפט", ולהסתפק בשתיים שכבר אושרו: של אדם טבע ודין ושל ארגוני זכויות אדם. השנייה, לדחות את בקשת בא כח הממשלה עו"ד אילן בומבך לדחיית הדיון. אבל, הוסיפו השופטים: "ככל שהדבר יידרש נשקול לאפשר השלמת טיעון בכתב לאחר הדיון". כלומר, יינתן מקצה שיפורים, למקרה שבומבך יזדקק להשלמת פערים בגלל הזמן שלא עמד לרשותו להתכונן כראוי.
