פרשנותהנגיד שומר על זהירות מול חוסר האחריות של הממשלה
פרשנות
הנגיד שומר על זהירות מול חוסר האחריות של הממשלה
בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה, והרכב הגירעון המעמיק שהגיע כבר ל־6.2% מוכיח שהזינוק בהוצאות הממשלה אינו קשור רק למלחמה. בנק ישראל מעלה את תחזית האינפלציה ומזניק את תחזית הגירעון והחוב, והממשלה לא טורחת לשתף את הנגיד בדיוניה הכלכליים
מידת ההפתעה בנוגע להחלטת בנק ישראל שלא להפחית את הריבית ולהמתין בסוגיה גם בחודש אפריל, תלויה במועד שבו נשאלה השאלה: עד לפני שבוע נראה היה כי נגיד בנק ישראל וחבריו לוועדה המוניטרית נטו להפחית את הריבית מ־4.5% ל־4.25%. אלא שבימים האחרונים הדיווחים על מתקפה אפשרית של איראן, שגרמו לפיחות חד של השקל ולעלייה ב־CDS (תעודות הביטוח לחדלות פירעון של אג"ח ממשלתיות המהוות מדד טוב לפרמיית הסיכון של המשק), טרפו את הקלפים והובילו להחלטה ההפוכה.
אם לא היה די בכך, הודעת משרד האוצר על זינוק חד נוסף בגירעון הממשלתי לרמה של 6.2% תמ"ג – התקרבות מסוכנת לתקרה של 6.6% תמ"ג עוד ברבעון הראשון של 2024, הכריעו את הכף. הנגיד הסביר את הרציונל העומד מאחורי ההחלטה באופן פשוט: משנה זהירות. בתקופה שאיש אינו זהיר וקברניטי הכלכלה נטשו את השיקולים הכלכליים והוציאו אותם כמעט לגמרי מכל משוואה אפשרית בתהליך קבלת ההחלטות, חשוב שיש איש אחד שעוד נזהר ומתחשב באותם שיקולים.
בהקשר זה המצב חמור בהרבה ממה שהיה נראה והוא התגלה בשאלה תמימה אחת שהנגיד נשאל ואינה קשורה באופן ישיר לכלכלה גרידא: האם ראש הממשלה ושר האוצר משתפים אותו בתקופה האחרונה בהחלטות הנוגעות למצב האומה. הנגיד נכנס למגננה וניכר שהיה במבוכה גדולה. אחרי שניסה להתחמק ללא הצלחה, הוא הודה שאינו חלק מדיוני הקבינט. הובהר לו שהכוונה היא לאו דווקא לדיוני קבינט, אלא לדיונים בכל מסגרת אפשרית הקשורה למתרחש בימים אלו במדינה. הוא הודה שלא.
אין ציפייה שהנגיד יוזמן כחבר קבע לדיוני מטכ"ל וגם לא שהוא זה שיכריע האם יש להיכנס לרפיח או לא. אבל בכל זאת מדובר ביועץ הכלכלי של הממשלה ובאחת התקופות המאתגרות ביותר שראתה כלכלת ישראל, יש עדיין אנשים בעולם הסבורים כי שיקולים כלכליים הם בעלי חשיבות כלשהי. אבל הנגיד נותר בחוץ וניכר כי הכלי הבודד שנותר בארגזו הוא הריבית. הנגיד גם חזר באופן ברור על דרישתו להקים ועדה "בהקדם" שתבחן את תקציב הביטחון העתידי - דבר שלא קורה. גם ממה שהוא כן המליץ עליו באופן ברור ומובלט – ממשיכים להתעלם.
כדי להבין את ההחלטה שהתקבלה כדאי להתחיל בניתוח של התחזית המעודכנת שניפקה חטיבת המחקר של בנק ישראל המספקת שתי כותרות עיקריות, שלא רק מסבירות את מה שקרה היום אלא גם שופכות אור על מה שיקרה בעתיד הקרוב. הראשונה, עדכון תחזית האינפלציה כלפי מעלה: האינפלציה לפי בנק ישראל צפויה להיות 2.7% השנה (ולא 2.4%) אך גם בשנה הבאה היא צפויה להיות גבוהה יחסית – 2.3% ולא 2% כפי שסברו בינואר האחרון.
הנגיד הרבה לדבר על סיכונים חדשים לאינפלציה המגיעים מכיוונים שונים: "התפתחות המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק, פיחות בשקל, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, ההתפתחויות הפיסקליות (גירעון) ומחירי הנפט בעולם", הסביר. ירון גם הדגיש כי הוא רואה תזוזה לא מבורכת בציפיות לאינפלציה כלפי מעלה. המנדט העיקרי של בנק ישראל לפי החוק הוא לשמור על אינפלציה נמוכה. הכותרת השנייה שעולה מדו"ח התחזיות, וקשורה קשר הדוק לראשונה, היא עדכון חד בתחזית הגירעון הממשלתי. במצטבר - בנק ישראל צופה כי הגירעון יהיה גבוה יותר ממה שחשבו בינואר בכ־32 מיליארד שקל נוספים (1.7% נקודות תוצר). המשמעות הטכנית היא עדכון מ־6% ל־6.6% תמ"ג וחמור מכך, מ־3.8% ל־4.6% תמ"ג בשנה הבאה - אז, לפי תרחיש הבסיס של בנק ישראל, כבר לא תהיה מלחמה.
אלו שיעורי גירעון עצומים למדינה שהשווקים כבר מתמחרים אותה כ־BBB, שממשלתה סובלת מחוסר אמון קשה וחסר תקדים ולא נהנית מתמיכה ציבורית. כאשר ירון נשאל האם הוא אכן סבור שהממשלה תעמוד ביעד שקבעה לעצמה 6.6% תמ"ג לסוף 2024, כאשר הגירעון כבר זינק ל־6.2% תמ"ג ברבעון הראשון השנה (הפער הוא של 7.6 מיליארד שקל), הוא החל לנסות ולספק הסברים רבים שנדמו יותר ל"הסתייגויות": אם תרחישי הבסיס לגבי המלחמה לא ישתנו, אם הממשלה תעמוד בכל הקיצוצים, אם הממשלה תקים ועדה לנושאי ביטחון, אם הממשלה לא תוסיף הוצאות בלתי צפויות (היא תוסיף, בעיקר בביטחון, שם יש דרישות של עוד 222 מיליארד שקל).
ויש עוד כותרת משנה, די צפויה וטבעית, לבשורה על הגירעון: בנק ישראל סבור כי בשנה הבאה החוב ימריא ל־67% מהתמ"ג – ולא ל־66% תוצר. זה נראה מעט אבל מדובר בכ־20 מיליארד שקל ובתקופה של חוב גבוה מאוד, ריביות גבוהות מאוד ואמון השווקים שהולך וקטן - זה הרבה.
"תוואי הריבית ימשיך להיקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית", הדגיש הנגיד ירון. חשוב להבהיר: שלושה הם יעדי בנק ישראל לפי חוק והמדיניות הפיסקאלית איננה אחד מהם. לא בכדי הוא ציין והוסיף אותה בסוף. הגופים הבינלאומיים חוזרים ומדגישים כי "המדיניות הפיסקלית (הממשלה) נותרה המחסום העיקרי להקלה מוניטרית משמעותית יותר, הן בשל הדחף להגדלת הביקושים המקומיים השנה והן בשל ההשפעה על רמת המחירים בעקבות העלאת מסים עקיפים הצפויה בשנה הבאה", כתבו בגי' פי מורגן לפני כמה שבועות.
פרסום נתוני הגירעון ומימונו על ידי החשב הכללי די מאששים את התובנה הזו. זה לא רק היקף הגירעון, אלא גם הרכבו: הזינוק בהוצאות עמד על מעל 38% אבל הדבר המטריד באמת הוא כי שיעור הזינוק בנטרול הוצאות המלחמה (ללא קרן הפיצויים) עמד על יותר מ־12% (רבעון ראשון 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד). הגבול המותר שרשום בתקציב המדינה הוא 4.9%. יתרה מזו, שיעור הזינוק החודשי בהוצאות הממשלה שאינן קשורות למלחמה עומד על בין 14%–16%. עוד הוכחה חותכת שהטיעונים הנבובים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי "הכל בגלל המלחמה" הם חסרי בסיס אמפירי. יש הוצאות ביטחון עצומות, אבל לצד זה, יש הפקרות פיסקלית שזועקת לשמיים: היא לא גזרת גורל, היא לא מוצדקת, היא כבר מתומחרת בשווקים והיא תעלה לנו הרבה מאוד כסף שאין לנו.
הערה בנוגע לקרן הפיצויים: מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", קרן הפיצויים שילמה ברבעון הראשון של 2024 כ־8.15 מיליארד שקלים כאשר בסוף 2023 נותרו שם כ־13 מיליארד שקל, כך שהיתרה עומדת על פחות מ־5 מיליארד שקלים בלבד. האוצר התחיל למלא את הקרן בחזרה אחרי הפסקה של כמעט שש שנים (הממשלה הפרישה ב־2021 כ־3.2 מיליארד שקלים). הוא הפריש כ־600 מיליון שקל (לפי ההודעה המקור היה מהכנסות ממסים ישירים) אך לא בטוח שלא יהיה צורך מתישהו בגיוס חוב, בעיקר אם תהיה חזית מול איראן.
ונקודה אחרונה בנוגע לגירעון: רבים חגגו את העלייה (0.6% ריאלית) בהכנסות המדינה ממסים בחודש מרץ (ברבעון הראשון של 2024 נרשמה ירידה). זו התפתחות חיובית בהכרח אך היא מבשרת על אינפלציה - וזה רע לבנק ישראל: העלייה נבעה רובה ככולה מהמיסים העקיפים (מסי רכישה וקנייה) כאשר נרשם גם זינוק חד ביבוא מוצרי חשמל – יבוא מכוניות וסיגריות ירד אך בגלל שינויים במיסוי.
ההערכות הן כי המדיניות התקציבית המאוד מרחיבה והזינוק בהוצאה הממשלתית, שחלקה בא לידי ביטוי בצורה של זינוק בקצבאות, לרבות אצל החרדים, תמכה בהתרחבות הצריכה הפרטית שאנו עדים לה. הרחבה תקציבית שמנותבת בעיקר לצריכה ופחות להשקעות בתשתיות עלולה להתברר בדיעבד כאירוע אינפלציוני, קל וחומר בזמן שכפי שציין פרופ' ירון בעצמו, "התרחבות ההיצע המצרפי במשק איטית יותר מההתפתחות בביקושים. התפתחות זו עלולה להביא ללחצים אינפלציוניים". אסור לשכוח כי שילוב של אינפלציה וגירעון עמוק הוא רע לבריאות המשק, בעיקר כי הם עלולים ליצור או להחריף אי ודאות וחוסר יציבות. וזה הדבר האחרון שהמשק צריך כעת.
הנגיד הודה בתשובה לשאלה שאינו חלק מהדיונים הכלכליים של הממשלה. איך ייתכן שהיועץ הכלכלי של הממשלה אינו משותף באחת התקופות המאתגרות ביותר שידעה ישראל?
עד לפני שבוע נראה היה כי נגיד בנק ישראל וחבריו לוועדה המוניטרית נטו להפחית את הריבית ל־4.25%. אך הדיווחים על מתקפה אפשרית של איראן טרפו את הקלפים
12%
הזינוק בהוצאות הממשלה בנטרול המלחמה ברבעון הראשון של 2024 לעומת התקופה המקבילה
