יועמ"ש המשטרה: "כשלנו, לא בדקנו איך הרוגלות עובדות"
יועמ"ש המשטרה: "כשלנו, לא בדקנו איך הרוגלות עובדות"
בדיון שנערך היום בוועדת חוקה של הכנסת הודה יועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא, על הכשל של הארגון, כשנה וחצי לאחר תחקיר כלכליסט: "לא הלכנו לחברה הטכנולוגית וישבנו לראות איך זה עובד. אני מרכין את הראש, זה לא עבד ככה"
"כשלנו במערכות הפנימיות של הייעוץ המשפטי למשטרה. לא היינו בציר שבין הרכש של הכלים, לציר הנהלים ולמתודולוגיה. לא הלכנו לחברה הטכנולוגית וישבנו לראות איך זה עובד. אני מרכין את הראש, זה לא עבד ככה". כך אמר היום (ד') היועץ המשפטי למשטרה, תנ"צ אלעזר כהנא, בדיון שנערך בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בממצאי צוות מררי שהוקם בעקבות תחקיר "כלכליסט".
עוד התברר בדיון, כי המשטרה לא החזירה לפעילות את הרוגלות, כגון פגסוס של NSO, מאז שהשימוש בהן הוקפא לפני כשנה וחצי בעקבות התחקיר אשר חשף את השימוש הלא חוקי, החשאי וללא מנגנוני פיקוח ובקרה שעשתה בכלים אלה חטיבת המודיעין הטכנולוגי (סייבר-סיגינט) במשטרה.
"אני מוטרד מזה שהכלים לא חזרו", אמר בפתח הדיון ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה לשעבר שכיהן בממשלה הקודמת כסגן השר לביטחון פנים. "צריך לתת למשטרה את הכלים, אין שאלה משפטית לדעתי", הוסיף סגלוביץ' שחבר בוועדת המשנה החסויה שהקימה הוועדה לעניין השימוש ברגולות, בה נחשפו פרטים בנושא מהמשטרה. "אין בעיה להפעיל את הכלים אם עושים תיקונים ומיישמים את מסקנות צוות מררי. אף אחד לא אוהב ביקורת קשה, גם אני לא אהבתי ביקורת במשטרה, אבל זו האחריות שלנו".
בדיון היום הגיעו לכנסת נציגי המשטרה כדי לענות על שאלות נוספות שנותרו פתוחות גם לאחר דו"ח מררי. כפי שעלה מהדו"ח, המשטרה הפעילה את הרוגלות, מאז נכנסו לשימוש ב־2015, ב־1,086 מקרים. בכל פעם שההדבקה בסוס הטרויאני הצליחה, נשאבו ממכשיר הטלפון המודבק מידע ששמור עליו, כגון הודעות, אנשי קשר, אפליקציות פתקים ועוד. מדובר בפעולות לא חוקיות, כך אישרה מררי, משום שהיא מהווה חיפוש סמוי. בסוגיה המרכזית, שעלתה מתחקיר "כלכליסט", לפיה בסיגינט השתמשו במידע שנשאב לצורכי מודיעין, כתבה מררי כי היא לא הגיעה לממצאים חד משמעיים, וזאת בעקבות 25 בדיקות מדגמיות שביצעה.
"ללא ועדת בדיקה עם סמכויות חקירה, של גורם עצמאי, לעולם לא ירד החשש משימוש במידע העודף שנשאב על ידי המשטרה", אמר יו"ר הוועדה, שמחה רוטמן. הוא הודיעה שלאחר גיבוש נוסח מקובל על כל החברים, הוועדה תצביע באחת מהישיבות הבאות על קריאה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט. נציין כי לוועדה אין סמכות להקים ועדה כזאת בעצמה, הסמכות נתונה לממשלה, ולכן ההחלטה היא קריאת כיוון ולא הקמה בפועל.
"המשטרה לא התנגדה בשום מצב לבדיקה", אמר תנ"צ כהנא. "המפכ"ל רצה ועדת בדיקה אבל הוקם צוות מררי. הבדיקה הזאת הייתה טובה לדעתנו — לא במה שהתגלה אלא מבחינת הבדיקה. שמו לנו מראה, ונתקן מה שצריך לתקן".
ח"כ גלעד קריב הוסיף: "אמרתי מהיום הראשון — אנחנו צריכים לנוע לוועדת חקירה בראשות שופט אבל עברה שנה, ואנחנו במצב לא טוב. אני מעריך את עבדות מררי, צעדנו כברת דרך, אבל יש עוד דרך לעשות. נצטרך למצוא דרך לבדוק, אבל גם להחזיר את הכלים. הכשל הוא לא רק בשורות המשטרה, הוא גם בגופי הביקורת עליה. אם יש כשל במנגנוני הפיקוח, הם לא יימצו את הבדיקה. הייתי רוצה לחכות למבקר המדינה. אבל לצערי עד שלא תהיה ועדת בדיקה בראשות שופט — לא נוכל להתמודד גם עם המניפולציות הפוליטיות.
עו"ד גיל שפירא, מנהל מחלקת ייצוג אסירים מהסנגוריה הציבורית במשרד המשפטים שהגישה נייר עמדה חריף לוועדה, חזר על עמדתם שיש להורות לא להשיב לשימוש את הכלים עד אשר תהיה הסמכה מפורשת בחוק בנושא. כזאת שתגדיר את גבולות המותר והאסור ואת הנהלים.
"יש כאן שאלה משפטית עמוקה על שאלת הסמכות המשפטית", אמר שפירא. "להישען על תקנות עזר (להפעלת הכלים, ת.ג) מלפני 30 זה לא פשוט. עמדתנו שחייבים הסמכה מפורשת בחוק, איך מתקפים ואיך מפעילם. הדבר השני הוא להבין מה קרה בתיקים אחרים, חייבת להיות בדיקה מקיפה, אולי יש ראיות שמגיעות לנאשמים וצריך לידע אותם. צריך לחשוב על היום של אחרי, צריך לתת למשטרה כלים, אבל אם יש פגיעה בזכויות חוקתיות — לא פוגעים בהן בלי סמכות מפורשת בחוק. עמדתנו שאסור להפעיל את הרוגלות צעד אשר אין הסמכה מפורשת בחוק. עמדתנו שאסור להפעיל את הרוגלות צעד אשר אין הסמכה מפורשת בחוק".
ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, התייחס בדיון לדרישה להקמת ועדת חקירה. "כל החשיפות של מקרים בכל התיקים וכל הבומים הגדולים (הכוונה לרשימה של 13 השמות בתיקים 3,000, 4,000, חדרה, טלגראס ותיק עבירות מס וסחיטה, ת.ג), זה אחרי בדיקות שאנחנו עושים מול המשטרה. תהליך הבקרה שאנחנו עושים באירוע הוא לא תהליך סימפטי ונעים. אנחנו לא במסיבת חתולים ששומרים על השמנת, ואנחנו מאוד מחויבים. אם נגלה שימוש במידע עודף לחקירות, אם יש מחשבה שהפרקליטות לא רוצה לגלות דבר כזה, אני דוחה זאת מכל וכול. הבדיקות נמשכות. אם נגלה שנעשה שימוש במידע עודף ועל בסיסו חקרו, ננקוט צעדים, לא נחכה לסנגוריה ובוודאי לא לבימ"ש. אנחנו מחויבים לכך עמוקות".