פרשנותכל עוד רבים על הגיוס, יש ממשלה
פרשנות
כל עוד רבים על הגיוס, יש ממשלה
בניגוד לטענות הליכוד, אין אצל החרדים שום שינוי אמיתי בהתנגדות ליעדי גיוס מחייבים וסנקציות; במצב הזה קשה לראות הסכמה בקואליציה על נוסח של חוק השתמטות, אבל כל עוד הממשלה מתווכחת בנושא, היא יכולה לשרוד עוד קצת
הפסיקה המתונה של בג"ץ בנושא הגיוס הקנתה לקואליציה אפשרות לשאת ולתת על חוק ההשתמטות עד סוף כנס הקיץ של הכנסת בסוף יולי. המשמעות היא שהיא יכולה בעצם לשרוד עד תחילת כנס החורף באוקטובר, כי ממשלות לא נופלות בפגרה. אבל ספק גדול אם יש בסיס להסכמה על חוק השתמטות שיהיה מקובל גם על החרדים וגם על הליכוד.
בניגוד לדברי חברי כנסת מהליכוד, אין אצל החרדים כל הפנמה שהמציאות תשתנה. החרדים לא חיים את המלחמה, הצעירים שלהם לא נהרגים ולא העבירו את השנה האחרונה במילואים. המלחמה היחידה שלהם היא על עולם התורה, כלומר עתיד ההשתמטות. לכל היותר יש אצל החרדים הסכמה לשקרים יותר יפים שייכתבו בחוק, אבל אין הסכמה לגיוס של בחור ישיבה אחד או לכל התחייבות לכמות המגויסים. במצב כזה, כששר החינוך יואב קיש אומר שאפשר להגיע להסכמות עם החרדים ולעמוד בכל מה שכתבו שופטי בג"ץ, עולה השאלה, האם הוא מדבר עם החרדים הנכונים?
על השגת ההסכמה תקשה עוד יותר העובדה שהחרדים לא צריכים רק להסכים הפעם לחוק שהציבור המשרת יעביר עבורם. הם צריכים גם להצביע בעצמם בעד חוק שישלח בחורים חרדים לארץ גזרה נוראה של שירות צבאי. הרבנים שלהם צריכים לתת להם את ההוראה לעשות את זה, וספק גדול אם הם מסוגלים.
מבחינת המפלגה החסידית אגודת ישראל הבעיה העיקרית היא לא היעדים אלא אמצעי אכיפתם, דהיינו, הסנקציות. החרדים סבורים שגם הסנקציות הסמליות בחוק - קנסות קלים על ישיבות שתלמידיהן לא יתגייסו - מופרזות. אבל בוועדת החוץ והביטחון רוצים לשלב בחוק סנקציות אמיתיות. השר עמיחי שיקלי מהליכוד אמר ש"סנקציות צריכות להיות אישיות על מי שמחויב גיוס ובחר לא להתגייס, לא על ישיבות". לעמדה זו הצטרף שר החינוך לשעבר שי פירון. לדבריו, "אף אחד לא היה קונס את הישיבה של הבן שלי אם הוא לא היה מתגייס. היו באים אליו הביתה. כל אזרח שלא מתגייס, יש שורה של סנקציות שחלות עליו".
עדיין לא ברור בדיוק איך צה"ל אמור לגייס 4,800 חרדים
"החברה החרדית יכולה לחיות עם כל מספר לא כפוי", אומרים באגודת ישראל. "אבל החובה להגיע למספר והסנקציות – זה לא יעבור בחיים. לי אין בעיה שתגיעו ל־7,000 מתגייסים חרדים, אבל אני לא מוכן להיות הגוף שיגייס או ילשין. תאסוף אותם מהרחובות וממסדרונות הכנסת. אם לא הגעת ל־6,000, אל תבוא אלי בטענות". יש פה רמה גדולה של היתממות, שאומרת בעצם שהצבא ינסה לגייס אותם, והם ימשיכו לקבל מסתור בערי מקלט.
"אני לא רואה חוק שאפשר לחיות איתו. יעדים, מכסות אין דברים כאלה", אומר מקור אחר במפלגה מסיעה אחרת. "כל בחור שרוצה לשבת וללמוד אמור לקבל את האפשרות לשבת וללמוד, אבל איך אתה יכול לוותר על אלה שלא יושבים ולומדים"?
לכאורה, בג"ץ הלך לקראת הקואליציה וקבע מינימום מאוד נוח של 4,800 מתגייסים בשנת הגיוס הקרובה, שמתחילה ב־1 ביולי - כלומר, בשבוע הבא. אלא שלא ברור בדיוק איך צה"ל יגייס 4,800 חרדים. "להערכתי צה"ל לא יצליח להביא לגיוס משמעותי של חרדים ועשוי להיות פה ביזיון גדול", אומר עורך שנתון החברה החרדית ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "אני לא התרשמתי שהצבא יודע איך מגייסים את החבר'ה האלה. נניח שהוא מאתר 5,000 אנשים, שולח צווים, חלק לא באים וזה הופך לחלק מהמאבק של 'ייהרג ובל יעבור'. אני לא רואה שמכניסים אותם לכלא. זה מאוד מסובך".
לזקן חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב משה מאיה יש הרגל חדש לעשות ליו"ר ש"ס אריה דרעי "פיגועים" פוליטיים בנושא הגיוס. בהקלטה שלו הוא אמר לאחרונה ש"אסור לעשות משא ומתן אפילו על אנשים שלא לומדים. גיוס לצבא הוא העברה על הדת. מבחינה הלכתית אסור לדון איתם אפילו לא רק על בחור אחד, אפילו לא על אצבע של בחור". הוא מסביר ש"גם לבחור שלא לומד בישיבה — אסור להתגייס לצה״ל. הם יהפכו שם לחילונים ומחללי שבת״.
לממשלה בלי חרדים אין סיכוי להעביר תקציב
מאיה אף מאיים לפרוש מהמועצה בתגובה לחוק שיוותר על הנושרים. דרעי יכול לשרוד בלי מאיה לבד. הבעיה היא שמאיה הוא לא מהקיצונים במועצה. יש מחמירים ממנו, כמו הרב אברהם סלים. "למה הרבנים הספרדים הכי קיצוניים?", שואל מקור חרדי, "הם אומרים 'מי זה היעדים? זה החלשים. מי החלשים? הפריפריה. מי הפריפריה? זה הספרדים'". במילים אחרות, בין הרבנים הספרדים יש תחושה שהחרדים הספרדים יישלחו לשרת כבשר התותחים של החברה החרדית.
את המצב מחריף הכעס הגדול ששורר במפלגות החרדיות על הליכוד. "יש הסכמים קואליציוניים מאוד ברורים לגבי חוק הגיוס", אומרים באגודת ישראל. "כשחבר'ה מהליכוד מתנגדים לדברים הכי מינוריים, למה שתישאר בקואליציה? הליכוד לא עומד בעוד דברים חשובים. מה שהקואליציה עושה זה למשוך זמן. אבל אם אנחנו לא מרוויחים כלום, למה להישאר בפנים? גפני יודע שהוא יכול להיות יו"ר ועדת כספים גם תחת גנץ וליברמן".
"אני שומע את החרדים אומרים שצריך חוק יותר 'לייט' מהחוק שעבר רציפות, ואת יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ואחרים בליכוד אומרים שצריך חוק הרבה יותר חריף", אומר מלאך, "אני לא רואה איך זה מתכנס".
כדאי להביא בחשבון שגם אם החרדים ישברו את הכלים, יכול להיות שהם יעשו את זה בהדרגה. כלומר, הם לא יצביעו ישר בעד פיזור הכנסת, אלא יעברו לתמיכה בממשלה מבחוץ.
צעד זה יתבצע בעיקר כדי לא להכעיס את הציבור החרדי הימני. בפועל, לממשלה בלי החרדים אין כל סיכוי להעביר תקציב בתחילת כנס החורף. ועדיין, מכיוון שזו ממשלה ששורדת משבוע לשבוע, גם לריב עוד כמה חודשים זה רווח גדול מבחינתה.
