בעקבות המחאה: הממשלה חזרה בה מכוונתה להקפיא ל-3 חודשים את החופש לקבל מידע
בעקבות המחאה: הממשלה חזרה בה מכוונתה להקפיא ל-3 חודשים את החופש לקבל מידע
משרד המשפטים ביקש להקפיא לשלושה חודשים את הזכויות מכוח חוק חופש המידע; ואולם בעקבות אלפי הסתייגויות שהוגשו - הוא חזר בו, ונקבע כי ההקפאה תהיה למשך חודש אחד בלבד מפרוץ המלחמה
הצלחה למאבק הציבורי נגד ניסיון הפגיעה בזכות לחופש מידע בחסות המלחמה. בעקבות יותר מ-4,000 הסתייגויות שהוגשו, משרד המשפטים חזר בו מכוונתו המקורית להקפיא את הזכויות מכוח חוק חופש המידע לשלושה חודשים. במקום זאת, בטיוטה עדכנית שפרסם המשרד ואושרה בוועדת השרים לחקיקה, נקבע למעשה שההקפאה תהיה רק למשך חודש אחד בלבד, מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר.
"לתזכיר החוק הוגשו הערות ציבור רבות, ולאחר בחינת כל ההערות נעשו שינויים משמעותיים בהצעת החוק, בראש ובראשונה בנושא חופש המידע", מסרו הערב במשרד המשפטים והוסיפו כי "מתוך הכרת חשיבותה של הזכות לחופש המידע, מוצע בתחום זה הסדר מצומצם מאד, קצר ושונה מההסדר הכללי שבהצעת החוק, לפיו לא תובא במניין התקופות הקבועות בחוק חופש המידע רק תקופה של 30 ימים מפרוץ המלחמה. תקופה זו אינה ניתנת להארכה לתקופות נוספות, בשונה משאר ההסדרים שבהצעת החוק, ובכל מקרה, מדובר בדחייה בלבד ולא בפטור לרשות השלטונית ממסירת מידע כפי שנדרש על פי החוק".
ועדת השרים לחקיקה אישרה לפני זמן קצר את הצעת החוק שהיא רחבה הרבה יותר, ועניינה הארכת התקופות ודחיית המועדים לביצוע פעולות של פרטים כלפי הרשויות הציבוריות, וכן הארכת התקופות ודחיית המועדים למתן החלטות מינהליות.
ההצעה הוכנה במשרד המשפטים, על ידי המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי בייעוץ וחקיקה, שם מציינים שהיא נועדה לתת מענה לקשיים בהם נתקלים תושבי ישראל בתקופה זו בקיום פעולות קצובות בזמן כלפי רשויות השלטון. בנוסף ציינו במשרד המשפטים שהצעת החוק נועדה גם לאפשר לרשויות הציבוריות להמשיך ולתפקד באופן תקין בתקופת המלחמה, לנוכח המחסור בכוח אדם עקב גיוס המילואים הנרחב והתמקדות הפעילות הממשלתית בצורכי המלחמה הדחופים, "כל זאת, תוך איזון בין הנסיבות המצדיקות את דחיית המועדים לבין הצורך להבטיח המשך פעילות תקינה של רשויות המדינה גם בתקופה הלא פשוטה שבה אנו נמצאים".
מעבר לשינוי בנושא חופש המידע, במשרד המשפטים מציינים כי בעקבות הערות הציבור קוצרה גם תקופת הדחייה האפשרית של ההסדרים האחרים והיא לא תעלה על 4 חודשים. להצעה נוספה גם האפשרות להאריך את תוקפם של מינויים ב-3 חודשים.
השינוי בהצעת החוק בנוגע לחופש המידע מגיע לאחר מאבק ציבורי ותקשורתי. בעוד שבשגרה גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה מחויבים על פי חוק לענות לבקשות חופש מידע בתוך 4 חודשים מקסימום (בתוך 30 יום עם אפשרות דחייה ב-30 יום נוספים ללא נימוק, ועם אפשרות דחייה נוספת ב-60 יום נוספים באישור מנכ"ל המשרד), הצעת החוק בנוסחה הקודם ביקשה להעמיד את התקופה הזו - אחרי הקפאה של 3 חודשים - על 7 חודשים. רק אחרי תקופה זו מבקש המידע יוכל לעתור לבית המשפט כדי לערער על החלטת דחייה במתן מידע.
בעקבות זאת, כמה גופי חברה אזרחית בהם התנועה לחופש המידע, עורכי דין לקידום מנהל תקין, התנועה לאיכות השלטון, עמותת הצלחה, עמותת רווח נקי, לובי 99 והחברה להגנת הטבע הגישו הסתייגויות וביקשו להחריג את חופש המידע מהצעת החוק.
מנכ"לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי-חולתא, אמרה אז ל"כלכליסט" כי "התזכיר המוצע על ידי משרד המשפטים, הוא חריג וקיצוני. גם בימי הקורונה לא נקטו בצעד כה קיצוני וגורף למרות העובדה שהמשק ומשרדי הממשלה נמצאים במצב דומה".
במקביל, העיתונאי האקטיביסט תומר אביטל ארגן דרך הרשתות החברתיות שלו אלפי אנשים להגיש הסתייגויות על הצעת החוק; ואכן בתוך 24 שעות הוגשו 4,630 הסתייגויות, רובן התייחסו לנושא הפגיעה בחופש המידע.
המאבק נשא פרי. כבר למחרת אמרו במשרד המשפטים כי יבצעו שינויים בהצעת החוק המקורית ומסרו כי "במסגרת הליך החקיקה ייקבע הסדר אשר יבטיח הגנה על הזכות לחופש המידע, תוך התחשבות בצרכי השעה". כעת, האמירה הזו מקבלת משנה תוקף עם השינוי בנוסח הצעת החוק הסופית, שאושרה.
