דעההמדינה השאירה את דובר צה"ל לבד במערכה, אבל אז הגיע ביידן
דעה
המדינה השאירה את דובר צה"ל לבד במערכה, אבל אז הגיע ביידן
דניאל הגרי עשה את עבודתו, אבל אירוע הפגיעה בבית החולים בעזה גדול למידותיו. כל נציגי הממשלה היו צריכים להסתער על האירוע הזה ולא לתת לו להתנפח למשבר הדיפלומטי שהפך להיות. מלאכת ההסברה, במקרה הזה, הגיעה מאוחר יותר בהצהרה של ביידן בתל אביב
ישראל מתמודדת בימים האחרונים עם אובדן המומנטום החיובי ששרר בעולם המערבי לגבי פעילותה בעזה, בעיקר בתקשורת הבינלאומית וברשתות החברתיות. את תמונות הילדים החטופים שלנו החליפו לאט לאט תמונות ההרס מעזה, אבל למנהיגי העולם זה לא הפריע. הגיבוי היה מקיר לקיר – כפי שצריך להיות. עד לאמש. מלאכת ההסברה, במקרה הזה, הגיעה מאוחר יותר בהצהרה של נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן בתל אביב.
אירוע הפצצת בית החולים בעזה אתמול היה נקודת מפנה, והוא היה יכול להימנע. הדיווח הראשוני על הפגיעה בבית החולים החל להדהד בעולם מעט לאחר השעה 19 בערב. בשעה 22 וחצי דובר צה"ל דניאל הגרי פרסם הודעה ראשונית כי לפי מידע מודיעיני, הפגיעה אינה של צה"ל. אבל זו עדיין לא היתה הכחשה רשמית וגורפת. כחמש שעות לאחר מכן ואינספור תמונות קשות ששוחררו מהרצועה, בשעה 0:33, הוציא דובר צה"ל הודעה, ובה נמסר כי לאחר תחקיר מקיף "עולה בבירור כי צה"ל לא תקף את בית החולים בעזה". באותה הודעה נכתב כי הוא נפגע משיגור כושל של הג'יהאד האיסלמי. שעה לאחר מכן, ב-1:40, הוציא צה"ל גם תצלום מתוך מערכת השיגורים הצה"לית, שמראה כי אכן מדובר בשיגור כושל מהרצועה. כבר בשעה זו אמרו בכירי צה"ל שיש בידם גם הקלטה של פעילי טרור מודים בכך. את ההקלטה הם הפיצו רק הבוקר.
אפשר להתווכח על אם משך הזמן עד שדובר צה"ל הוציא את ההודעה הרשמית הוא סביר, אבל השאלה העיקרית היא מה קרה מבחינה הסברתית מאז שהגענו לוודאות מוחלטת שצה"ל הוא לא אחראי, ועד עכשיו. והתשובה החד משמעית היא שלא נעשה מספיק. באירוע ההסברתי הכי חשוב מאז ה"שבת שחורה" - המדינה שוב נעדרה. במשך לילה שלם, כשתמונות הפגיעה בבית החולים מבעירות את השטח והפגנות ספונטניות פורצות בעולם, קולו של אף גורם מדיני לא נשמע (למעט ציוץ של ראש הממשלה במגוון שפות). תדרוך רשמי התרחש הבוקר, על ידי דובר צה"ל, ובו הוצגו הראיות לכך שההפצצה נגרמה ע"י הג'יהאד. וזה הרבה אחרי שהנרטיב כבר התקבע.
דובר צה"ל עושה את עבודתו, אבל האירוע הזה גדול ממנו בהרבה. כל נציגי הממשלה המוכשרים לכך היו צריכים להסתער על האירוע הזה ולא לתת לו להתנפח למשבר הדיפלומטי שהפך להיות. את המסרים על הפגיעה הקשה של חמאס וג'יהאד באנשיהם שלהם, חלקם חולים וחלקם חיפשו מקלט בבית החולים, היו צריכים להדהד בתקיפות גורמים מדיניים לאורך הלילה. מלאכת ההסברה, במקרה הזה, לא היתה צריכה להיוותר בידיים של קצין לובש מדים, שממילא נתפס בעולם כפחות אמין בסיטואציה הנוכחית.
