סגור
רחפן חברת Robotican
רחפן של חברת Robotican (צילום: Robotican)
בלעדי

300 סטארט-אפים ביטחוניים קיבלו מהצבא הזמנות של 1.2 מיליארד שקל

תפיסת החדשנות בצה"ל לא השתנתה במלחמה: בניסיון לתת מענה לצרכים מבצעיים, משרד הביטחון מזרים השקעות עתק לחברות הזנק ביטחוניות בחיפוש אחר פתרונות לבעיות וצרכים שעלו מהשטח. ההתקשרויות עם סטארט־אפים ביטחוניים צמחו ב־72% משנת 2023 והושקה מינהלת חדשה לבינה מלאכותית וכלים אוטונומיים 

במהלך 2024 קיבלו כ־300 חברות סטארט־אפ ביטחוניות הזמנות בהיקף כולל של 1.2 מיליארד שקל ממשרד הביטחון במסגרת הניסיונות לזמן פתרונות טכנולוגיים דחופים לצרכים מבצעיים של יחידות צה"ל במהלך המלחמה בעזה ובלבנון. רוב ההזמנות, בהיקף של למעלה מ־320 מיליון שקל הופנו לכ־35 חברות הזנק שפעילותן מתמקדת בפיתוח של טכנולוגיות לכלים אוטונומיים, למעלה מ־300 מיליון שקל הועברו ל־18 חברות בתחום הסייבר, כ־240 מיליון שקל לחברות שמפתחות חיישנים וגלאים ועוד כ־135 מיליון שקל מימנו הזמנות מ־35 חברות שפועלות בתחומי דיגיטל ובינה מלאכותית.
מתקפת חמאס בבוקר 7 לאוקטובר נפתחה בהשמדה שיטתית של מערכות ההגנה הטכנולוגיות שצה"ל פרס לאורך גדר המערכת בעזה. זאת, תוך נטרול המצלמות המכוונות לעבר הרצועה ועד מערכות הירי "רואה־יורה" הנשלטות מרחוק, כמו גם שיתוק יכולות שנועדו להזרים נתונים בזמן אמת מהשטח לחמ"לים בבסיסים הסמוכים. גם אחרי חשיפתה, עד להכאיב, של הפגיעות של טכנולוגיות באזורי לחימה ניכר שבצה"ל ובמערכת הביטחון ממשיכים להמר על הסוס הטכנולוגי. מתחילת 2023 ועמוק אל תוך המלחמה מפא"ת (המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במערכת הביטחון) הגדיל ב־72% את התקשרויותיו עם סטארט־אפים ביטחוניים במסגרת החיפושים אחר פתרונות מהירים לשלל בעיות וצרכים שזעקו מהשטח: ממערכות ייעודיות לסגירה מהירה של פירי מנהרות כפתרון ביניים עד להשמדתן בצורה מבוקרת, רובוטים עם יכולות עבירות שמסוגלים לסרוק חללים תת־קרקעיים, כלים המשלבים יכולות זחילה ורחיפה כמו "תרנגול" של רובוטיכאן, כלים המשלבים יכולות זחילה ורחיפה ועד אפליקציות ייעודיות שבכוחן לתת מענה מהיר לחיילים השבים מלחימה וסובלים מתסמינים של תגובות קרב.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

"הטכנולוגיה האזרחית נגישה לאויב, באמצעות משלוחים פשוטים שאפשר לעשות באתרים של קניות מקוונות ובאופן שמאיץ מאד את יכולותיו נגדנו", אמר לכלכליסט ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת אל"מ ניר ווינגולד. "המשמעות הנגזרת מהמצב הזה היא שאנחנו צריכים להקדים אותו לא בצעד אחד, אלא בקילומטר. האתגרים נהיים דחופים יותר ויותר ואנחנו בתחרות למידה על סטרואידים".
המרוץ הטכנולוגי, שמתקיים במקביל למרוץ חימוש עולמי שהציתה בתחילת 2022 המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שיגר גם את גורמי הרכש והפיתוח של מערכת הביטחון לחשיבה מחדש על מודלי ההתקשרות שלהם עם סטארט־אפים שפועלים בתחום. "אם במשך שנים התרגלנו לעבוד עם חברות כמו אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית כאן אנחנו לפני אירוע אחר, של חברות עם שעון חול אחר", מסביר ווינגולד. "יש בעלי שליטה, משקיעים וקרנות וכולם רוצים לראות מוצר, מכירות והכנסות. זה מצריך מאיתנו גישה אחרת, תוך ניצול הגמישות, הזריזות והמהירות שחברות כאלה יכולות לפעול ולפתח מערכות נחוצות".
המנעד הרחב של הטכנולוגיות שזימנו בשנה האחרונה הסטארט־אפים יכול להעיד על המורכבות של המלחמה ועל השונות בין הזירות שמעסיקות את צה"ל. NEXT־dim שפיתחה מערכת לניתוח מגמות ברשתות וקיבלה הזמנה בהיקף של כמעט 8 מיליון שקל; Xmetix שפתחה חוסם עורקים אוטומטי; Convex שעוסקת בחסימת פירים של מנהרות; Alumor שמפתחת מערכות מיוחדות לטיהור מים עבור לוחמים ועוד.
המלחמה הממושכת סיפקה לחלק מאותן חברות די זמן כדי לספק פתרונות לכוחות הלוחמים, להתנסות במשימות שלשמן פותחו, להפיק לקחים ולשפר אותם לרמה של מוצר מוגמר שמקבל את החותמת הישראלית על הוכחת יעילות בשדה הקרב. בשווקים הבינלאומיים זו חותמת יוקרתית שפותחת דלתות ומקדמת עסקאות.
חלק מהסטארט־אפים הביטחוניים שהגיעו אל המלחמה כחברות הזנק קטנות, התבגרו וצמחו בתוכה ובמהלכה עד לסיווגן כחברות בינוניות. מדובר בחמש חברות שגייסו בשנה שעברה סכום מצטבר של 605 מיליון שקל וקיבלו הזמנות בסך כולל של 110 מיליון שקל, רובן בחו"ל מתוקף עסקאות בין ממשלות (G2G). בין חברות אלה נמצאות Odysight.ai שבעל השליטה בה הוא מורי ארקין שעוסקת בפיתוח של חיישנים זעירים המוטמעים בתוך כלי טייס באופן המאפשר לנטר אותם באופן קבוע ולקצר במחצית את משך זמן תחזוקתם, Spear-uav שפועלת בתחום הרחפנים ו־Smartshooter שהקימו יוצאי רפאל שעוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות בקרת ירי חכמות לנשק קל.
לפי נתוני מפא"ת 62% מכלל החברות שאיתן התקשר משרד הביטחון במהלך 2024 נמצאות בשלב SEED או PRE SEED כ־20% מהן כבר עשו סבב גיוס הון ראשון, 15% מהן השלימו סבב גיוס שני ושלישי ועוד 8% עומדות לפני אקזיט או הנפקת מניות (IPO). עוד עולה מהנתונים כי יותר מ־25 חברות עברו במהלך המלחמה משלב הפיתוח לשלב הייצור או האיצו תהליכי ייצור שכבר בהם קודם לכן.
באחרונה מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אייל זמיר וראש מפא"ת דני גולד השיקו מינהלת חדשה לבינה מלאכותית וכלים אוטונומיים. בין משימותיה, גם חיפוש פתרון לאחד האתגרים המרכזיים שהעסיק את צה"ל במהלך הלחימה, מסביב לאיום הכטב"מים בשל הקושי בגילויים וביירוטם. לצד חיפוש של טכנולוגיות חדשות שיקלו את ההתמודדות עם האיום הגובר, גם התעשיות הביטחוניות הגדולות עוסקות בנושא ומציעות מגוון פתרונות שנבחנים בימים אלה במערכת הביטחון.
במהלך השנה שעברה מערכת הביטחון פנתה אל השוק האזרחי באמצעות שבעה "קולות קוראים" לקבלת הצעות לפתרונות טכנולוגים בנושאים נוספים שמעסיקים את יחידות הצבא בזירות הלחימה. קול קורא שביקש פתרונות לחימום אוהלים של חיילים בחורף זכה ל־100הצעות, אחר שהזמין פתרונות למניעת הצטברות של אדים על מערכות אופטיקה ותצפית קיבל 10 הצעות.
זרם ההצעות הגבוה ביותר, כ־400 במספר, היה בעקבות קול קורא שפרסם מפא"ת ביחד עם אגף השיקום של משרד הביטחון בקשר לבריאות הנפש, תוך שימת דגש על סוגיות הקשורות לתסמונת דחק פוסט טראומטית וזאת ברקע הנפגעים הרבים בתחום זה. עוד מספר קולות קוראים פתוחים להצעות והם קשורים לזיהוי פגיעות ראש בקרב לוחמים, אתגרי ים וביולוגיה מתקדמת. "המלחמה היוותה נקודת מבחן לשילוב של חדשנות פתוחה במערכת הביטחון והיוותה את הקטר בהזמנות של מפא"ת לחברות אלה אף ההאטה המתמשכת בענף לאורך השנה", אומר ווינגולד.
למרות הפסקת האש בדרום ובצפון והירידה במתח המבצעי בגזרות ווינגולד מדווח על הימשכות הלהט של חברות הסטארט־אפ לקידום פיתוחים חדש. "האויבים לא נעלמים לשום מקום ומחכים להזדמנות הבאה שתיראה להם נוחה כדי לשוב ולאתגר אותנו. אני משוכנע שיזמים וסטארט־אפיסטים שחוזרים בימים אלה מהחזית ונחשפו לפערים כאלה ואחרים במהלך פעילותם המבצעית ירצו מאד לשקוד על סגירתם כך שהמגמה הנוכחית עוד תימשך ברקע הביקושים בעולם הנגזרים מריבוי זירות סכסוך".