ברקת החליט: היטל של עד 165% על קנאביס רפואי המיובא מקנדה
שר הכלכלה והתעשייה החליט לאמץ במלואן את המלצות הוועדה הציבורית המייעצת שמצאה כי תפרחות קנאביס רפואי מיובאות מקנדה לישראל במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שבו הן נמכרות במדינת המקור. משרד הבריאות ורשות התחרות התנגדו למהלך. ההיטל יוטל לארבע שנים
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת החליט לאמץ באופן מלא את המלצות הוועדה הציבורית המייעצת ולהטיל היטל היצף על תפרחות קנאביס רפואי מיובא מקנדה בשיעור של עד 165%, למשך ארבע שנים. ההיטל צפוי להיכנס לתוקף אחרי שיועבר לאישור שר האוצר, בצלאל סמוטריץ ולאחר מכן לדיון ואישור ועדת הכספים.
מטרת ההיטל: לסייע ליצרני הקנאביס הישראלים בתחרות הלא הוגנת, לטענתם, אל מול יבוא קנאביס רפואי מקנדה במחירי היצף – כלומר במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שאותו מוצר נמכר במדינת המקור, קנדה, באופן שפוגע בתעשייה המקומית ומביא אותה לסכנת קריסה.
ההיטל שיוטל על הקנאביס הקנדי יעמוד על 12% על מוצרי חברת דציבל, 28% על מוצרי חברת וילג' פארמס, 53% על מוצרי אורגניראם, 70% על מוצרי טילריי ברנדס ועל יתר החברות הקנדיות יוטל היטל בגובה 165%.
הוועדה הציבורית המייעצת בנושא, שהיא בינמשרדית, מיתנה במעט את שיעור ההיטל המירבי, שעליו המליץ הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה דני טל, שקבע תחילה שיעור היצף של עד 175% בדו"ח שלו שפורסם בנובמבר האחרון. כמו כן היא קבעה שההיטל יהיה למשך ארבע שנים במקום לחמש שנים, כפי שהמליץ טל.
הדו"ח של טל זכה אז לביקורת חריפה מצד משרד הבריאות, שהתנגד להיטל ההיצף וטען כי הצעד יפגע במטופלים ויביא לעליית מחירים ולפגיעה באיכות המוצרים בשוק. נציג משרד הבריאות בוועדה הבינמשרדית התנגד להמלצות הוועדה, אך היה בעמדת מיעוט. עוד יש לציין כי גם רשות התחרות הביעה במהלך הדרך עמדה שמתנגדת להיטל בטענה לפגיעה אפשרית בתחרות.
ברקת היה מנוע עד לפני כחודש מלעסוק בנושא, בעקבות ניגוד עניינים זמני שנוצר כתוצאה מכך שממשלת קנדה, שהתנגדה באופן תקיף להיטל ונלחמה נגדו לצד חברות קנאביס קנדיות, שכרה כמייצג את עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ"ש, אשר קודם לכן ייצג את ברקת עצמו וניסח עבורו את הסדר ניגוד העניינים כשהתמנה לשר.
בזמן שהוועדה הבינמשרדית, בה ישבו גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה השונים, שמעה את הצדדים השונים, ואת הטיעונים בעד ונגד הטלת ההיטל, בייעוץ המשפטי לממשלה ובמשרד הכלכלה נעשה ניסיון לאתר שר אחר שיקח על עצמו את האחריות לנושא. אולם, כאשר ברקע קמפיין מאסיבי של החברות הקנדיות נגד ההיטל וקמפיין נגדי של המגדלים הישראלים בעד ההיטל, כל השרים שנעשו אליהם פניות ברחו מעיסוק ב"תפוח האדמה הלוהט" הזה וסירבו להכנס לנעליו של ברקת ולקבל במקומו את ההחלטה.
בשבועות האחרונים תמה התקופה שבה הייעוץ המשפטי לממשלה הגביל את ברקת מלעסוק בנושא, ואושר לו לקבל החלטה בנוגע להמלצותיה של הוועדה המייעצת. בסביבתו של ברקת אומרים כי בשבועיים האחרונים הוא התעמק בהמלצות הוועדה, והחליט לאמצן במלואן, אגב, באופן שמנוגד לעמדה שהשמיע עו"ד ליכט בשם ממשלת קנדה בדיוני הוועדה.
בסביבת ברקת אומרים כי משהוכח בוועדה שהקנאביס הרפואי שמיובא מקנדה נמכר בישראל ב"דמפינג" (מחיר שובר שוק), והוועדה דחתה את טענות ממשלת קנדה והחברות הקנדיות ביחס לאופן ביצוע הבדיקה של הממונה על היטלי סחר, היה נכון לאמץ את המסקנות של הוועדה, וזאת כדי לשמור על יכולתם של היצרנים הישראלים בתחום להתחרות בענף ולהמשיך לפעול. מצד אחד, בסביבת ברקת מודעים לכך שבטווח הקצר המהלך עלול להביא לעלייה במחירי הקנאביס הרפואי בישראל לאור ההיטל שהוא מכס מגן לכל דבר על היבוא מקנדה, אך מצד שני בראייה ארוכת טווח רואים בהיטל צעד חשוב כדי לחזק את עצמאות היצרנים הישראלים בתעשיית הקנאביס הרפואי, לשמור על חוסנם ועצמאותם, באופן שישרת את התחרות ואת המחירים בענף בטווח הארוך.
החקירה של טל נפתחה בתחילת 2024 על רקע פניות של חמש יצרניות ישראליות שטענו כי היבוא מקנדה גרם לצניחה של עשרות אחוזים במכירותיהן, וחייב אותן למכור במחירי הפסד. כבר עם פתיחת החקירה כתב טל, המחיר בשוק הקנדי לתפרחת קנאביס רפואי גבוה משמעותית מזה שבו הוא מיוצא לישראל, וביולי 2024 פרסם עמדה שלפיה "נגרם נזק לתעשייה המקומית, וקיים קשר סיבתי בין היבוא במחירי היצף לנזק".
בנובמבר 2024 פרסם טל את המלצתו הסופית שלפיה, "המחירים של מוצרי הקנאביס מקנדה משקפים שיעורי היצף חריגים של 554%-63%. מחירים אלה הם תוצאה של עודפי ייצור והיצע אדירים בקנדה, שגורמים להצטברות מלאים וחשש מירידת ערכם בשל התפוגגות השפעת החומרים הפעילים". לדברי טל, "בטווח הקצר מובילים מחירי היצף לירידת מחירים בשוק המייבא, אולם בטווח הבינוני והארוך הם גורמים לקריסת התעשייה המקומית ולהתייקרות המוצרים". הוא קבע שיעור היצף של עד 175% הנמוך מההיצף שנמצא בפועל, היות שלדבריו, די בו כדי "לנטרל את הנזק לתעשייה המקומית".
היבואניות מקנדה, כמו גם ממשלת קנדה, התנגדו כמובן להיטל ההיצף. ובדיוני הוועדה המייעצת השמיעו את התנגדויותיהן. בין השאר גייסה הממשלה הקנדית למערכה את ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' יוג'ין קנדל, שניסח התנגדות חריפה להיטל, במסגרתה הצביע על כשלים מתודולוגיים שונים שנפלו לטענתו בבדיקתו של טל. קנדל כתב בחוות דעתו כי למעשה נעשתה בבדקית הממונה "השוואה בין מחירי מוצרים שאינם בני־השוואה", למשל תפרחות ארוזות לעומת בתפזורת. לדבריו, המתודולוגיה בדו"ח של טל מביאה ל"ניפוח מחיר הייחוס בקנדה", ולכן להחלטה מוטעית שלפיה היצוא הוא במחירי היצף. עוד כתב שיש בעיות מתודולוגיות גם בנוגע לנזקים שנגרמו לתעשיית הקנאביס בארץ והקשר הסיבתי לכאורה להיצף. לדבריו, הנזק לתעשייה בישראל נגרם בעיקר מהגבלות רגולטוריות, שעיכבו את היצוא מישראל.
גם משרד הבריאות התנגד להיטל וטען שהוא יביא לייקור הקנאביס הרפואי, לפגיעה באיכות המוצרים והנגישות אליהם - והדבר יפגע לבסוף במטופלים. כמו כן במשרד קבלו על כך שטל לא התייעץ עמם לעומק בטרם גיבש המלצתו, למרות שהמשרד הוא בר-הסמכא האחראי על כל ענף הקנאביס הרפואי. בין השאר כתב משרד הבריאות אז כי "צפויה עליית מחירים של המוצר ובכך תיווצר פגיעה מיידית בנגישות ובאיכות של קנאביס רפואי לכלל האוכלוסייה ובפרט לקבוצות החלשות ביותר. זאת במקביל לפגיעה ארוכת טווח ברמת התחרות, באיכות המוצר ובמחירי השוק". מי שעוד התנגד להיטל היתה גם רשות התחרות, מטעמים של פגיעה בתחרות, והיא הגישה עמדתה בנושא למשרד הכלכלה. כאמור, הוועדה המייעצת בסופו של דבר קיבלה את עמדתו של טל והמליצה על הטלת היטל ההיצף.
בשנים האחרונות הוטלו היטלי היצף בעיקר על מוצרי בנייה (כמו מלט וכבלי נחושת), והטלת היטל היצף על קנאביס רפואי נחשבת לדבר חריג יחסית. זאת כאשר ברקע מתנהל כיום שיח ער בנוגע ליוקר המחיה בישראל ועל רקע רפורמה אחרת שקידם ברקת ("מה שטוב לאירופה – טוב לישראל"), שנועדה דווקא להסיר רגולציות וחסמים על יבוא מוצרי צריכה לישראל. עם זאת, ברקת במהלך הזה מאמץ את המלצות גורמי המקצוע ממשרדו, שזכו לגיבוי הוועדה המייעצת.
ברקת מסר הערב כי "יבוא במחירי היצף הוא פרקטיקה של סחר לא הוגן הראויה לגינוי ולפעולה כנגד, הן בהתאם לחוק הישראלי והן בהתאם להסכמי ארגון הסחר העולמי אליהם מחויבות ישראל, קנדה ו-164 מדינות נוספות. ההיטל נועד למנוע כשל שוק, לאפשר לתעשייה המקומית להתאושש מהנזק המשמעותי שנגרם לה ולהבטיח תחרות הוגנת בטווח הארוך".
לדברי ברקת, "עלינו לעצור את היבוא במחירי ההיצף המאיים על קיומה של תעשיית הקנאביס הישראלית, בה הושקעו משאבים רבים. קיים חשש ממשי שקריסת התעשייה המקומית תגרום למחסור בקנאביס, לעליית מחירי היבוא ולתלות ביבוא מקנדה, אשר בשנת 2023 היווה כ-90% מהיבוא. לא ניתן להתעלם מחוסר ההדדיות מול קנדה, אשר בעוד שהיא מציפה את השוק הישראלי, אינה מאפשרת יבוא קנאביס מישראל".
