דעההקלה בנשיאת נשק אישי מחייבת מענה לסיכון הגובר
דעה
הקלה בנשיאת נשק אישי מחייבת מענה לסיכון הגובר
הגמשת הקריטריונים להוצאת רישיונות נשק צריכה להיעשות במקביל למענה לכשלים המערכתיים, תוך מציאת פתרונות וטיוב העברת המידע בין הרשויות. בין השאר, יש לבטל את ההיתר שמאפשר לחברות אבטחה וגופים אזרחיים לאחסן נשק בבתי העובדים
ברקע המצב הביטחוני וקריאות הממשלה להקל במדיניות רישיונות לנשק, יש לזכור כי שליש מהנשים שנרצחו ב-2021 נרצחו על ידי גברים שנשאו נשק ברישיון. בישראל כ-800 אלף נשים חוות אלימות במשפחה, או נמצאות בזוגיות אלימה. אולם, רק רבע מהן מדווחות על כך לרשויות. מחקרים מצאו מתאם מובהק בין הזמינות של כלי ירייה לסיכון מוגבר לרצח נשים, מחקרים אחרים מצאו שככל שיש יותר נשק במרחב הציבורי יותר אנשים נפגעים: קיים קשר מובהק בין העלייה בהחזקת נשק לזינוק במקרי רצח, תאונות והתאבדויות.
המצב הביטחוני המתוח, פיגועי הטרור ותחושת הביטחון המעורערת דוחפים לזירוז הליכי קבלת רישיון נשק. בישראל, מעל 120 אלף איש בעלי רישיון לנשק אישי. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בין השנים 2017-2021 שיעור הבקשות לרישיון שנדחו על-ידי אגף כלי ירייה במשרד הבט"מ גדל בכ-20%, כשרוב מוחלט של הבקשות נדחה בשל אי עמידה בתבחינים (87%). לכן, יש לשקול בכובד ראש את הגמשת הקריטריונים לקבלת רשיון נשק ואת השלכותיהם על ביטחונן של הנשים ושל החברה כולה. זאת, גם על רקע התגברות תופעת האלימות בחברה הישראלית.
לכך, מצטרף מערך של כשלים מערכתיים בכל הנוגע לעדכון האגף לרשיון כלי ירייה על מחזיק נשק שנגדו הוצא צו הגנה בגין אלימות כלפי משפחתו. ביהמ"ש אמור לעדכן את האגף, אולם העדכון עובר באמצעות פקס ולא במערכת מקוונת, מה שמגביר סיכון שהמידע לא יתקבל כראוי. בנוסף, בכ-15% מצווי ההגנה שניתנו בין השנים 2019-2021, לא צויינה תעודת הזהות של המחויב בצו ולכן הם לא טופלו באגף. לכך מצטרפת העובדה שעם ביטול הרשיון נשלח סמס למחויב בצו, וזאת לפני שהנשק נלקח ממנו. בכך גובר פעם נוספת הסיכון לחיי האישה ומשפחתה. כשל מערכתי אחר נוגע לאי העברת מידע בין הרשויות הרלוונטיות לאגף, למשל במקרה של ביטוח לאומי שאינו מעביר לאגף מידע על נפגע נפש המחזיק ברישיון לנשק. בכך מתאפשר לאנשים שעלולים להוות סכנה לציבור לשאת נשק.
ההחלטה על הגמשת הקריטריונים צריכה להיעשות במקביל למתן מענה לכשלים המערכתיים, תוך מציאת פתרונות וטיוב העברת המידע בין הרשויות (כמשרדי הבט"מ, המשפטים המשטרה והרווחה), ובכלל זאת גם בין צה"ל, גופי הביטחון, חברות האבטחה וארגונים אחרים בהם העובדים נושאים נשק. מהלכים נוספים שיש לבצע לפני ריפוף הקריטריונים הם הטמעת נוהל שמחייב את גורמי הרווחה ברשויות המקומיות לדווח לאגף על נשאי נשק או מבקשי רשיון לנשק, שנגדם הוגש דיווח על אלימות; הידוק הפיקוח על נשאי הנשק על-ידי הוספת תקנים למפקחים באגף באופן שיעמוד בהלימה עם היקף נשאי הנשק, וביטול ההיתר שמאפשר לחברות אבטחה וגופים אזרחיים לאחסן את הנשק בבתי המאבטחים והעובדים.
כל אלו הינם צעדים הכרחיים למניעת קורבנות בנפש כתוצאה מאימוץ מדיניות מתירנית בנוגע לרשיונות לנשיאת נשק.
ד"ר יעל פרואקטור עוסקת בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ), הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה
