הצעות החוק למלחמה בפשיעה: "פגיעה אנושה בזכות לחירות"
הצעות החוק למלחמה בפשיעה: "פגיעה אנושה בזכות לחירות"
שתי הצעות חוק מבקשות להרחיב את סמכויות הרשות המבצעת והרשות השופטת להגביל חשודים • הראשונה מסמיכה בתי משפט להוציא צווים מגבילים נרחבים לבקשת המשטרה • השנייה מאפשרת למשטרה קביעת תנאים מחמירים יותר לשחרור בערבות
הוועדה לביטחון לאומי תדון היום בשתי הצעות חוק פרטיות שנועדו להילחם בפשיעה ומבקשות לשם כך להרחיב את הסמכויות שיוקנו למשטרה וגם לבתי המשפט, אולם מנגד יש בהן צמצום רב ופגיעה דרקונית בזכויות הפרט, בהוראת שעה, מה שמעורר התנגדות עזה מצד הסנגוריה הציבורית וגופי חברה אזרחית.
אחת ההצעות, שכבר מקודמת לקריאה שנייה ושלישית, נותנת כוח וסמכויות רבים יותר למשטרה בנוגע לשחרור חשודים בערבות, ללא ביקורת שיפוטית. ההצעה השנייה, שתידון לקראת קריאה ראשונה, מרחיבה את סמכויות בתי המשפט המחוזיים להוציא צווים מינהליים שיטילו מגבלות על מי שנחשד כחבר בארגון פשיעה, וזאת על סמך הערכות מודיעיניות של המשטרה.
החשש של הסנגוריה הציבורית ושאר המתנגדים הוא לפגיעה לא מידתית בזכויות יסוד, כולל של אזרחים חפים מפשע.
תחילה אמורה הוועדה בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) לדון בהצעת החוק "להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה". מדובר בהצעת חוק חדשה של פוגל עצמו שלצידה הונחה הצעה זהה של ישראל ביתנו. ההצעה מבקשת להסמיך בהוראת שעה ולמשך שנתיים את נשיאי וסגני בתי המשפט המחוזיים להוציא צווים שיטילו מגבלות מינהליות חריפות על אנשים, אם הם השתכנעו, בהתאם לבקשת המשטרה, שהדבר חיוני למניעת פגיעה חמורה בביטחון או ברכוש. הוצאת הצו תישען על הערכת מסוכנות מודיעינית של המשטרה "בדבר ההערכה שאדם הוא פעיל בארגון פשיעה ורמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם", ועל עברו הפלילי של החשוד. תוקף ההגבלות המרבי יהיה למשך ארבעה עד שישה חודשים (תלוי בסוג המגבלה), אולם בית המשפט יוכל להטיל צו חדש בכפוף להערכת מסוכנות מודיעינית נוספת.
בין המגבלות שיוכל ביהמ"ש להטיל במסגרת הצווים: מגבלות על נוכחות במקומות מסוימים או מחוץ לבית בשעות מסוימות; מגבלות על נוכחות בסביבת אדם או קבוצת אנשים או איסור קיום קשר עמם; מגבלות על נהיגה ברכב ועל רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים; מגבלה על עבודה או עיסוק; ועל שימוש באינטרנט. כמו כן ניתן יהיה להטיל חובות כמו מגורים או הימצאות באזור מסוים, דיווח מראש למשטרה על יציאה או כניסה למקומות מסוימים, איסור יציאה מהארץ ועוד.
הצעת החוק קובעת כי לצורך הבטחת קיום הצו למשטרה יהיו סמכויות דרקוניות נרחבות כמו חיפוש על גופו של החשוד, בביתו וברכבו, דרישת מסירת מסמכים ופלטי מחשב, זכות לחדור לחומר מחשב ולקבל מידע מתקשורת עם אחרים, הסמכות לבקש מכל אדם הנוגע בדבר למסור למשטרה מידע או מסמכים להבטחת קיום הצו, ו"כל סמכות אחרת" שביהמ"ש סבר שנדרשת, תוך הנמכת הרף הראייתי שנדרש בעבר.
הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענת מיסד כנען שלחה לוועדה עמדה תקיפה נגד הצעת החוק, שלטענתה "מהווה שינוי דרמטי של סדרי העולם באכיפה הפלילית, ולטעמנו מעוררת קשיים חוקתיים של ממש". לדבריה, "הטלת המגבלות המוצעות על אדם שהוא בחזקת חף מפשע — ללא תשתית ראייתית מספקת, ללא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית ובהסתמך על מידע מודיעיני בלבד על אודות חשש עתידי — מהווה פגיעה אנושה בזכות לחירות ולכבוד”. מיסד כנען מסבירה כי המנגנון המוצע "פוגע אנושות בהגינות ההליך וביכולתו של האזרח להתגונן כראוי. ההגבלות המינהליות המוצעות — המשליכות על כל אורחות החיים — מביאות לפגיעה בזכויות יסוד רבות נוספות (מלבד הזכות לחירות) כגון חופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות לפרטיות וחופש הביטוי. השימוש בסמכויות אלו במתכונת המוצעת יכלול בחובו גם אנשים נורמטיביים וחפים מכל פשע". הסנגוריה הציבורית סבורה ש"מהלך חריף וקיצוני אינו יכול להיעשות באופן חפוז וכלאחר יד, ובוודאי שלא בדרך של חקיקה פרטית", ומציינת ש"אין חולק על הצורך להתמודד עם תופעות קשות של פשיעה חמורה. ואולם, האירועים בחברה הערבית מחייבים פתרונות עומק, להבדיל מ'פתרונות קסם'".
ההצעה השנייה שתידון בוועדה היא של ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) והיא מבקשת לתקן, בהוראת שעה ולמשך שלוש שנים, את חוק המעצרים, ולהרחיב דרמטית את סמכויות המשטרה בנוגע לקביעת תנאי שחרור בערבות של חשודים בעבירות חמורות. מתוכננת עליה הצבעה היום בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית. היא קודמה בוועדה ברקע התנגדות תקיפה של משרד המשפטים, הסנגוריה הציבורית, לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח וגורמים נוספים, ואף שכיום יש בקנה הצעת חוק ממשלתית מידתית ומאוזנת יותר בנושא.
הצעת החוק מבקשת להקנות לקציני משטרה סמכויות נרחבות יותר בקשר לשחרור בערובה של חשודים בכל העבירות מסוג פשע (למעט עבירות המרדה ועבירות העוסקות בהפגנות), וכן בעבירות מסוג עוון שלפי המשטרה קשורות לפשיעה חמורה (כמו איומים, שימוש ברכב ללא רשות ופריצה לרכב). על פי התיקון המוצע תבוטל הדרישה הקיימת כיום בחוק לקבל את הסכמת החשוד לפני קביעת תנאי שחרורו בערובה ביחס לעבירות אלה, והקצין הממונה יוכל להטיל עליו מגבלות נרחבות פי שלושה ממה שהחוק מאפשר כיום. בין השאר, הקצין יוכל לאסור כניסה למקום בארץ למשך 45 ימים (במקום 15 ימים כיום); לאסור על קיום קשר או פגישה למשך 45 ימים (במקום 30 ימים); להורות על חובת שהייה באזור גיאוגרפי למשך 30 ימים (במקום 15 ימים); להורות על מעצר בית למשך 15 ימים (במקום 5 ימים כיום); עוד מוצע לקבוע שניתן יהיה להאריך את תקופות תנאי השחרור לתקופות נוספות בהסכמת החשוד בלא שמוצבת מגבלה כלשהי לתקופות אלה, וכי ערר שיגיש החשוד יידון לא יאוחר מ־24 שעות מהגשתו.
לפי הסנגוריה הציבורית, הצעת החוק "לא תשיג את מטרתה. אדרבה, היא תביא לפגיעה קיצונית ובלתי מידתית באזרחים רבים שייחקרו על ידי המשטרה בגין עבירות בדרגת חומרה נמוכה עד בינונית, יוטלו עליהם תנאים מגבילים בלתי מידתיים ולבסוף לא יוגש נגדם כתב אישום". הסנגוריה קוראת לוועדה להימנע מקידום התיקון, ש"יוביל לפגיעה משמעותית בביקורת השיפוטית הקיימת כיום בחוק המעצרים, ויקנה לקציני החקירות סמכות להטיל תנאים מגבילים לתקופות ארוכות שלא לצורך, וזאת בהיעדר כל ביקורת שיפוטית".
גם עו"ד גבי פיסמן ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים קראה לוועדה להמתין לתזכיר הצעת חוק ממשלתית בנושא. "בהצעת החוק שלנו תהיה הגבלת זמן להפעלת הסמכות המינהלית (משך הזמן שיוכל הקצין להטיל מגבלות על חשודים ללא הסכמתם — ע"ק). הדבר הזה פוגע בזכויות יסוד מבחינתנו ולא נכון ליישם אותו", אמרה בדיון בוועדה לפני חודשיים, שבו ח"כים מהאופוזיציה טענו שהצעת החוק משתלבת עם עוד ניסיונות פגיעה של הממשלה בזכויות האזרח.
הח"כים העלו חשש מהוספת סמכויות למשטרה, מפגיעה בחופש המחאה, ומהפרקטיקה של המשטרה "להדביק" למפגינים עבירות חמורות יותר, כמו תקיפת שוטרים. בהקשר זה כתבה האגודה לזכויות האזרח שהחרגה מהצעת החוק של חלק מהעבירות שעוסקות בחופש הביטוי לא מספיקה, "משום שקיימות עבירות רבות אחרות שהמשטרה עושה בהן שימוש כנגד מפגינים".
