מלחמת חרבות ברזל: פיצויים במסלול האדום - דגשים פרקטיים
מלחמת חרבות ברזל: פיצויים במסלול האדום - דגשים פרקטיים
דגשים פרקטיים להגשת תביעה לפיצוי במסגרת המסלול האדום
הנזקים ממלחמת חרבות ברזל ממשיכים לצערנו להצטבר גם כחצי שנה מפרוץ המלחמה. נזקי המלחמה הישירים לנכסים ורכוש, מטופלים על ידי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א- 1961 (להלן: "החוק"( ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג- 1973 (להלן: "התקנות"). לעומת זאת, בגין הנזקים הכלכליים שנגרמים לפעילות העסקית, כפועל יוצא מנזקי המלחמה ישנם שלושה מסלולים אפשריים - שניים מכונים "מסלולים ירוקים" מכוח הוראת שעה ותקנות מיוחדות שתוקנו בעקבות המלחמה ואחד מימים ימימה – "המסלול האדום", מכוח החוק והתקנות, השמור לרשימת ישובי הספר, המוגדרים בחוק. עסקים בישובים אלו רשאים לבחור בכל המסלולים, אך אנו ממליצים על המסלול האדום.
על כך להלן:
מדוע מסלול אדום?
לדעתנו, כל עוד מדובר בעסק אשר נמצא או שיש לו פעילות ממשית בישוב ספר, הרי שישנו ייתרון מובהק להגשת התביעה במסלול האדום, שכן פוטנציאל הפיצוי בו הוא ללא תקרה ויכול לשקלל גם נזקים כלכליים אשר התהוו במהלך המלחמה ואף בעקבותיה, בניגוד למסלולים הירוקים.
המסלול האדום מאפשר לקבל פיצוי על סך מרכיבי ההפסדים אשר נוצרו במהלך המלחמה, ואף לאחר מכן, במקרה שהעסק ימשיך לצבור נזקים כלכליים נגררים אשר מקורם במלחמה. כך לדוגמא מסעדה אשר נמצאת בישוב ספר אשר לא חזרה להיקף הפעילות ערב המלחמה או מלון אשר הפסיק לקבל אורחים בעקבות המצב המלחמתי.
בתי המשפט כבר עמדו על תכליתו של פיצוי זה בפסק הדין, בציינם כי הפיצוי הינו בגין נזקים בתקופת המלחמה ואף לאחריה (ע"מ 16032-04-14).
נציין גם כי המסלול האדום פתוח לא רק לעסקים בישובי ספר, אלא גם לעסקים ממרכז הארץ, אשר פעלו ביישובי ספר באמצעות סניפים (ו"ע 8/08).
מה נדרש לבצע בתביעה לנזק עקיף במסלול אדום
ככלל נדגיש כי ברמה התכנונית מומלץ בראש ובראשונה שבית העסק יתעד את כלל הנזקים לרבות מלאים אשר ירדו לטמיון בשל המלחמה, כימות מדויק ככול האפשר של שווי הנזקים, רווחים שאבדו ועוד. כמו כן, רצוי שהגשת התביעה במסלול האדום תגובה בחוות דעת כלכליות ו/או שמאיות אשר יתמכו בטענת בית העסק ובשווי הפיצוי המבוקש. כמו כן, בהתאם לדרישות החוק והפסיקה, חשוב במסגרת התביעה להיות ערים לדגשים הבאים:
• הוכחת קשר סיבתי בין הנזק לבין המלחמה, כך לדוגמא רצוי שבעל העסק יתעד את הנזקים גם לאחר סיום המלחמה (כשתסיים) כגון: אובדן רווחים, אי הגעת לקוחות פגיעה במוניטין וכד';
• הוכחת חובת הקטנת נזק;
• הוכחת היעדר רשלנות מצד העוסק;
רשימה זו מייצגת פעולות הכרחיות לטובת קבלת הפיצוי במסלול האדום והעדר התייחסות אליהן במסגרת התביעה ו/או במסגרת הבחינה הפרטנית של רשות המיסים, עלולה לגרום לאי קבלת פיצויים בהתאם לחוק.
פוטנציאל התביעה במסלול האדום?
להלן רשימה לא ממצה של ראשי נזק:
1. הפיצוי יכלול את הפגיעה ברווח אשר תחושב לפי ירידת המחזורים הכלכלית בניכוי ההוצאות הנחסכות;
2. פיצוי על הוצאות קבועות אשר לא נחסכו;
3. פיצוי על אובדן העסק באופן מוחלט;
4. פיצוי על הוצאות הנדרשות לחזרה לפעילות ערב המלחמה כגון פרסום, נסיעות לחו"ל לטובת קשר לקוחות ועוד;
5. אובדן רווחים עקב עצירת התפתחות טבעית של העסק המבוססת על היקף הגידול ערב המלחמה;
6. מניעת רווח מעסק חדש אשר הוקם ערב המלחמה;
7. מניעת הגדלת רווח עקב הרחבת העסק באמצעות ציוד חדש אשר נרכש או מעבר למפעל גדול יותר או גיוס עובדים רחב ערב המלחמה;
8. הוצאות הכרוכות בהקטנת נזקים בזמן המלחמה;
9. סך הוצאות השכר אשר שולמו לעובדים ולבעלי השליטה;
10. אובדן רווח עתידי אחרי המלחמה בעקבות מגוון סיבות לרבות-
• התקשרויות חוזיות עתידיות אשר התבטלו;
• פגיעה במוניטין;
• חזרה לשגרה בשיעורי רווח נמוכים עקב סיבות אשר כרוכות במלחמה כגון מלאי שחייבים להימכר במחיר מופחת, ירידת מחירים של מוצרים באיזור הספר ועוד.
הדגשים המשפטיים בהגשת תביעה במסלול האדום
לצד קבלת ההחלטה לתבוע במסלול האדום רצוי להכיר את הסוגיות הרבות אשר מתחדדות לאור התמשכות המלחמה והפגיעה חסרת התקדים בעורף, בשונה ממלחמות ומבצעי עבר. להלן רשימה חלקית -
1. הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המלחמה. נשאלת השאלה עד כמה יהיה ניתן לטעון כי ממשיך להתקיים קשר סיבתי בין הנזק העקיף לבין המלחמה אשר תסתיים בתאריך מסוים. כך לדוגמה, עד מתי ניתן לטעון כי הפגיעה באתרי תיירות הינה בעקבות המלחמה. כ"למודי קרבות" מתקופת הקורונה, האומיקרון ומבצעים קודמים נראה כי עמדת רשות המסים תהא נוקשה ביחס לקשר הסיבתי המתמשך, כך שצפוי כי בהתאם להצהרתה בכלי התקשורת ובניגוד לעמדתנו, הקשר הסיבתי ייקטע מיד עם תום המלחמה. תשומת הלב כי שאלת קיומו או העדר קיומו של הקשר הסיבתי כבר מלווה דיונים בבקשות לפיצוי במסלולים הירוקים.
2. החובה להקטנת נזק- עד כמה תדרוש רשות המיסים לבחון את יכולתו של העוסק להקטין נזקים עקב המלחמה.
3. הפסקת פעילות – האם חזרה הדרגתית לפעילות תהווה עילה לאי מתן פיצויי במסלול האדום?
4. סניפים – גם אם מקומו של העסק במרכז הארץ הרי שקיימת זכות לתביעה במסלול אדום בגין סניפים או רכוש המייצר הכנסה באזורי הספר.
5. שאלת תום המלחמה והגשת התביעה לפי המועדים שיפורסמו על ידי רשות המסים.
6. האם אתר און ליין אשר המשיך לפעול במלחמה הינו סניף?
דגשים נוספים
• הגשת התביעה רק בסוף המלחמה או בחלקים לאורך המלחמה .
• הגשת בקשה לקבלת מקדמה בהתאם לתנאים בתקנות.
• שקלול הפיצוי המבוקש עם קבלת פיצוי מחברות ביטוח וכו'.
סיכום
לסיכום, קצרה היריעה מלתאר ולפרט את מלוא התהליך המורכב - המשפטי – חשבונאי – כלכלי - אשר יש להתבסס עליו בהגשת התביעה.
מבחינה מדוקדקת של המסלולים המוצעים לעוסקים השונים, דומה כי במרבית המקרים, אלו הנמצאים ביישובי ספר, ככלל, ייהנו מפיצוי גבוה ומקיף יותר על בסיס המסלול האדום. לפיכך והגם שמסלול זה מורכב יותר הן ברמה הטכנית ולבטח ברמה המשפטית ביחס למסלולים הירוקים, היעדר התקרה בגובה הפיצוי, הופך אותו לכדאי יותר עבור עסקים בישובי ספר.
מאת עו"ד(רו"ח) מאורי עמפלי ורו"ח אפי לבקוביץ', עמפלי עריכת דין מיסים
d&b – לדעת להחליט
