פרשנותחוששים, אינטרסנטים, חסרי אחריות: מנזר השתקנים מול ההפיכה
פרשנות
חוששים, אינטרסנטים, חסרי אחריות: מנזר השתקנים מול ההפיכה
נשיא המדינה הרצוג מאמין בשיחות שהתפוצצו; שר הביטחון גלנט עוד לא יצא שוב נגד ההפיכה המשטרית למרות שאיומי אי ההתייצבות למילואים חוזרים; ברקת מעדיף שיקולים פוליטיים על הרס ההייטק; וכץ, דיכטר וקיש מעדיפים לשתוק
ההצבעה על ביטול עילת הסבירות במליאת הכנסת בשבוע הקרוב חרף המחאה הציבורית המתגברת, ההתנהלות המופקרת של חלק מהשרים כמו מירי רגב ודודי אמסלם שכבר מיישמים הלכה למעשה את חוקי ההפיכה המשטרית, האיום הממשי בפיטוריה של היועמ"שית ונאום ההתפטרות של ניצב עמי אשד שחשף את מה שיקרה במחוז תל אביב כשידו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תהיה קלה יותר על ההדק. כל אלו לא הצליחו להוציא משלוותם את השתקנים. לא את נשיא המדינה יצחק הרצוג ששיחות הפשרה במשכנו התפוצצו, לא את השרים שמעדיפים להיגרר אחרי כמה מחבריהם המשיחיים, לא את המגזר העסקי (למעט ההייטק) ולא את ההסתדרות. כולם שותקים, מחכים שההפיכה תכה בהם. כשיתעוררו זה כבר יהיה מאוחר מדי.
נשיא המדינה עדיין לא סבור שהגיע הזמן לצאת מאזור הנוחות. הנשיא לא יכול להרשות לעצמו להצטרף למנזר השתקנים והמאמינים שהכל יהיה בסדר, כשכל מה שקורה מסביב משדר את ההיפך
הנשיא עוצם עיניים
בשיא הקודם של אירועי ההפיכה המשטרית, כששר הביטחון יואב גלנט הבהיר לכולם שמדובר בפגיעה בביטחון המדינה וכשראש הממשלה בנימין נתניהו איים לפטרו, הנשיא הרצוג נקרא לדגל. בנאום שנשא הוא קרא להידברות, לאחד את השורות, לעצור את בליץ החקיקה ולהגיע להסכמות. שבועות של דיונים בין האופוזיציה לקואליציה הולידו פשרות בכאילו, שבדיעבד הסתבר שכל תכליתן היתה משיכת זמן. הצהרות של ראש הממשלה לתקשורת הזרה כאילו תוגש הצעת חוק מרוככת להפיכה המשטרית התפוגגו באוויר הפתוח כלעומת שבאו. ונשיא המדינה עדיין לא סבור שהגיע הזמן לצאת מאזור הנוחות המאחד והמלכד ומעדיף להסתפק באזהרות על שפיכות דמים.
בשבוע שעבר, בטקס הוקרה למצטייני השב"כ, קרא הנשיא "אני מזהה עלייה משמעותית בשיח האלים בציבוריות הישראלית, מאז הפסקת השיחות בבית הנשיא, וחושש שהאלימות תידרדר, תהפוך לפיזית ויישפך דם". ב־19 ביוני, חמישה ימים לאחר פיצוץ השיחות בבית הנשיא (לאחר שהקואליציה גרמה לאי בחירת נציגה לוועדה לבחירת שופטים), אמר הרצוג ש"תמיד האמין ועדיין היום יותר מתמיד מאמין שהידברות היא הפתרון הנכון ביותר למדינת ישראל". אפשר להמשיך ולהאמין ואפשר להסתכל למציאות בעיניים ולהבין שאי אפשר יותר להאמין. נשיא המדינה לא יכול להרשות לעצמו להצטרף למנזר השתקנים והמאמינים שהכל יהיה בסדר כשכל מה שקורה מסביב משדר את ההיפך.
השרים מפחדים מנתניהו
שר הביטחון גלנט, שר הכלכלה ניר ברקת, שר האנרגיה ישראל כץ, שר החינוך יואב קיש ושר החקלאות אבי דיכטר חוששים לצאת נגד הדהירה של נתניהו. גלנט היה היחיד שהעז לעשות בסיבוב הקודם, כל היתר ממשיכים לשתוק גם בסיבוב הנוכחי. הם זוכרים מה קרה לגלנט, שבסוף מרץ העז להופיע בהודעה לאומה וקרא לנתניהו לעצור את החקיקה. נתניהו, שהיה אז בסוף שבוע בלונדון, מיהר להודיע על כוונתו לפטרו. המחאה הספונטנית שפרצה באותו הלילה וסחפה המונים גרמה בסופו של דבר לנתניהו לסגת ומאז נראים השניים בתצלום קבוע וחמור סבר אגב אירוע ביטחוני כזה או אחר. האיומים באי התייצבות לשירות המילואים חוזרים אך הפעם גלנט לא עושה את הדרך לקדמת הבמה. קשה להאמין שנתניהו יפטרו בשנית מכיוון שהוא יודע היטב שהמחיר הוא הגברת המחאה על ספידים וסכנה ליציבות ממשלתו. כשגלנט מחזיק כזה מאזן אימה מול ראש הממשלה, עם אופציה לרווח פוליטי גדול וצריבה בזיכרון הלאומי כמנהיג אחראי שמנע את ההפיכה השלטונית, קשה להבין מדוע הוא מתבצר בשתיקתו בימים קריטיים אלה.
לעומת גלנט, שכבר הוכיח שלא ישתוק כשההפיכה תסכן את ביטחון המדינה, יתר השרים מעדיפים ללכת שבי אחרי נתניהו, יריב לוין, בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
השר ברקת הגיע לפוליטיקה מההייטק. הוא רואה את נתוני ההייטק המתרסקים, המראים שישראל צנחה מהמקום החמישי למקום העשירי בעולם בגיוסי ההייטק. הוא רואה שהשקעות ב־AI, תחום רותח, לא מגיעות לישראל. הוא רואה את מדד הנאסד"ק מזנק ואת הבורסה הישראלית נשארת מאחור. הוא רואה את כל אלו ומעדיף לשתוק כדי לבסס את מעמדו בקרב חברי הליכוד בדרך למאבק עתידי על ראשות הליכוד. דווקא אם יתייצב נגד קידום חקיקה חד צדדית, ייתכן שיוכל להחזיר אליו בוחרים מסורתיים של הליכוד שבסקרי דעת הקהל האחרונים חונים אצל בני גנץ.
השר כץ, שכבר העז להביע עמדה עצמאית נגד נתניהו בכמה מקרים ונכווה כשקיבל את משרד האנרגיה במקום משרד החוץ בו חשק (ויגיע אליו רק אחרי רוטציה), מעדיף גם הוא את השיקולים הפוליטיים הצרים על פני השמירה על הדמוקרטיה. כך קורה גם עם שר דיכטר, ראש השב"כ לשעבר ועם השר קיש. האחרון, שנכנס לכנסת על כנפיה של מחאת המילואימניקים, שתמך בגדעון סער כשזה התמודד מול נתניהו, חובק על ידי ראש הממשלה, קיבל את משרד החינוך ושלל תפקידים נוספים ומתבצר בשתיקתו מול ההפיכה המשטרית.
