דעהההיבט הדמוקרטי של שימוש בשקל הדיגיטלי
דעה
ההיבט הדמוקרטי של שימוש בשקל הדיגיטלי
מעבר לשקל דיגיטלי הוא לא רק עניין טכנולוגי, אלא גם עניין של כוח פוליטי. הוא יוכל להוביל להחרפה באפליה המבנית ולשמש לשליטה דיגיטלית-פיננסית באוכלוסייה. לכן, עלינו להבטיח שאם תתקבל החלטה להנפיקו, היא תהיה לא רק בשם הקידמה והחדשנות, אלא גם באופן אחראי, שקול ודמוקרטי
בנק ישראל בוחן את רעיון השקל הדיגיטלי מאז היה זניח ונתפס כעתידני, ועד היום – כשהרעיון של כסף דיגיטלי נבחן ברצינות על-ידי בנקים מרכזיים בכל העולם. לאחרונה פרסם בנק ישראל מסמך המצביע על מספר סוגיות הנוגעות לקבלת ההחלטה על הנפקת השקל הדיגיטלי. המסמך כולל נושאים כמו ירידת היקף השימוש במזומן וההתפתחויות הדיגיטליות באמצעי התשלומים שיש לקחת בחשבון.
מסמך זה הוא חלק בלתי נפרד ממאמצי בנק ישראל להתכונן להטמעת השקל הדיגיטלי, במידה ויחליטו להנפיקו. המאמצים כוללים ניסויים ושיתופי פעולה בינלאומיים, הכנת תרחישים כלכליים, בחינת הטכנולוגיות הזמינות, והתייחסות בכובד ראש לאבטחת סייבר ולפרטיות, אך היכולת לזהות את מגוון ההשלכות של הטמעת השקל הדיגיטלי על הדמוקרטיה הישראלית ולדון עד כמה הן רצויות, היא הרבה מעבר לסמכויותיו וליכולותיו של הבנק. בכך, סוגיות חברתיות והתנאים השלטוניים הדרושים להנפקה נותרו יתומים.
המעבר לשקל הדיגיטלי מציף מגוון סוגיות ושאלות שהדיון בהן, במקרה הטוב, רק החל: אילו לקחים מפרויקטים לאומיים אחרים, כמו מאגר נתוני אשראי או המאגר הביומטרי, כבר ניתן להחיל על הנפקת השקל הדיגיטלי? האם ניתן להבטיח שלא ייעשה שימוש פסול בנתונים אישיים כמו הוצאות בריאות או תרומות לארגונים פוליטיים? האם חשדות להלבנת הון או מימון טרור יהוו עילה מספקת לגשת למידע הפיננסי, להקפיא חשבונות, או להחרים כספים? במידה וכן, איך נוודא שחשדות כאלו לא ישמשו יום אחד ככלי כנגד מתנגדי שלטון? אחרי הכל, אפילו דמוקרטיה ליברלית יציבה כקנדה הדגימה שהיא מוכנה לעשות שימוש במערכת הפיננסית כנגד מפגינים.
קידמה טכנולוגית מובילה לשינויים ערכיים, וכך גם המעבר לשקל הדיגיטלי. מכיוון ששקל דיגיטלי ניתן יהיה לתכנות, אין מניעה ממתן הרשאות שונות ומאפיינים פיננסים שונים, לאוכלוסיות שונות: למשל, קל לדמיין שקל דיגיטלי עבור משקי הבית והעסקים, ושקל דיגיטלי בתנאים אחרים עבור תאגידים ומשקיעים כשרים.
בנוסף, קיימת אפשרות שנתעורר יום אחד להחלטת ממשלה על הגבלות רכישה בשבתות וחגים, או מיסוי מוצרים ושירותים על בסיס מיקום גאוגרפי. האם הגבלות, כמו למשל ייעוד קצבה אך ורק למזון, תרופות, ושכר דירה רצויות? אינני טוען מראש כנגד האפשרויות הללו, אך על-מנת להתכונן ולהימנע מהשלכות בלתי-צפויות עלינו להפנים שמדובר בהכרעות ערכיות ולא רק בשדרוג טכני. מה שמונח לפתחנו הוא אינו עוד פרויקט דיגיטציה, אלא שינוי מהותי של התשתית הכלכלית הלאומית.
יהיו מי שיגידו שבנק ישראל רק חוקר ומכין את התשתית, ובבוא היום תהיה זו הממשלה שתחליט מתי יוצאים לדרך ותקבע את הפרטים הקטנים, אך תשובה ברוח זו אסור שתתקבל: היא מנתקת את מעצבי השקל הדיגיטלי מהאחריות להשלכותיו, ובעיקר מאלו שיושפעו ממנו – כולנו.
בשורה התחתונה, שקל דיגיטלי הוא לא רק עניין טכנולוגי אלא גם עניין של כוח פוליטי. שקל דיגיטלי יוכל בקלות להוביל להחרפה באפליה המבנית ולשמש לשליטה דיגיטלית-פיננסית באוכלוסייה. לכן, עלינו להבטיח שאם תתקבל החלטה להנפיקו, היא תהיה לא רק בשם הקידמה והחדשנות, אלא גם באופן אחראי.
הטמעה אחראית חייבת לכלול התייחסות לאפשרויות החדשות שהשקל הדיגיטלי יפתח עבור הממשלה, כוחות הביטחון, רשות איסור הלבנת הון ומערכת ההוצאה לפועל, ועוד. עלינו להבין מהן הסוגיות החברתיות הרלוונטיות, לשרטט קווים אדומים למוסדות השונים, ולהבטיח שהשקל הדיגיטלי יהיה נגיש וישמש לשגשוגם של כולם.
דיונים בדבר ערכים ודמוקרטיה חורגים מתחומי מומחיותו וסמכותו של בנק ישראל, ולכן עלינו לקיימם במקביל להכנות המקצועיות של הבנק - אך דיונים אלו עוד לא החלו. לטובת כולנו, כדאי שההכרעות בדבר עתיד התשתית הכלכלית הלאומית ייקחו בחשבון סוגיות חברתיות ואת עתיד הדמוקרטיה במדינה.
ד"ר אורי פריימן הוא פוסט דוקטורנט למדיניות, אתיקה והטמעה אחראית של טכנולוגיה, ומתמקד בבינה מלאכותית ובמטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC), במעבדה לחברה דיגיטלית שבאוניברסיטת מקמסטר בקנדה
