המחסור במורים מאיים להוביל את מערכת החינוך לקריסה
המחסור במורים מאיים להוביל את מערכת החינוך לקריסה
מספר המורים שמבקשים לעזוב גדל השנה ב־50%, המנהלים מדברים על קריסת המערכת, המועמדים להוראה עורכים למנהלים אודישנים וברור שבשנים הבאות יהיה הרבה יותר גרוע; מנהל התיכונט בתל אביב: "נתקלתי במורים שמעולם לא היו בכיתה, והם עוברים ממנהל למנהל ומציבים תנאים כמו איפה ילמדו, כמה ילמדו, באילו ימים ובאילו שעות"
חודש ושבוע לפני סיום שנת הלימודים וכשלושה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, מערכת החינוך מתמודדת, לטענת בכיריה, עם משבר חסר תקדים שנובע מגל עזיבות מסיבי של עובדי הוראה. לצד דיווחים של מנהלים על חוסר באנשי צוות שמקשים על בניית מערכת מסודרת לתלמידים במוסדות החינוך, גוברים הקולות גם מקרב המורים עצמם בפוסטים שהם משתפים בקבוצות ברשתות החברתיות (ראו בהמשך).
3 צפייה בגלריה
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד. למורים אין הסכם קיבוצי כבר 3 שנים
(צילום: אבי מועלם)
תמונה דומה עולה גם מהמספרים בשטח: על פי הלמ"ס, בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עזבו את מערכת החינוך 8,650 עובדי הוראה לעומת 7,000 בתשע"ח (2017/18), גידול של 24%. אין נתונים מעודכנים יותר אבל אפשר להניח שהמצב לא השתפר בתקופת הקורונה ואף החריף, כפי שעולה כאמור מהקולות בשטח.
בסוף השבוע האחרון פרסם משרד החינוך כי מספר הבקשות של מורים ליציאה לשבתון או חל"ת בשנת הלימודים הבאה גדל ב־50% מ־4,900 בתשפ"א (2020/21) ל־7,300 בתשפ"ב (2021/22). יו"ר התאגדות המנהלים העל־יסודיים מנשה לוי טוען בשיחה עם "כלכליסט" ש"המספרים של משרד החינוך נמוכים מדי. אני לא סומך עליהם". מצד שני צריך לזכור שהמספר של 4,900 בתשפ"א היה נמוך במיוחד והושפע ממשבר הקורונה. בתש"פ, לפני הקורונה, היו 7,200 בקשות.
גורמים מתוך מערכת החינוך מספרים כי תמונה עגומה אף יותר, עשויה להיחשף רק בתחילת יולי, שכן המורים מחויבים להודיע למנהלי בתי הספר על כוונתם להמשיך או לפרוש רק חודשיים לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, ורק אז ייחשפו המספרים המלאים של המורים שינטשו את המערכת.
מה יותר גרוע מהטענות על משבר קשה בשל המחסור במורים? הידיעה שלא משנה מה הממשלה תעשה, המחסור והמשבר רק ילכו ויחמירו בשנים הבאות. מנהל התיכונט בתל אביב רם כהן אומר ש"גם אם מחר יעלו את שכר המורים ב־2,000 שקל, הסוסים כבר ברחו מהאורווה. אי אפשר יהיה להחזיר אותם, וספק אם מורים חדשים ייכנסו למערכת בשביל שכר של 8,000 שקל ברוטו".
לוי אומר שגם אם יהיו הסכמים מרחיקי לכת עם המורים "זה לא ישנה שום דבר. שנת הלימודים הבאה תשפ"ג תהיה חושך ותשפ"ד תהיה קשה מאוד. רק לקראת תשפ"ו נראה את השינוי". הסיבה לדבריו היא שלוקח לפחות שנתיים להכשיר מורה.
בגלל מערכות הבחירות ומשבר הקורונה להסתדרות המורים אין הסכם קיבוצי כבר שלוש שנים. זה הנציח את השכר הנמוך של המורים המתחילים ביסודי ובחטיבות הביניים: 6,800 שקל למשרה מלאה. מה ששם את נושא נטישת המורים על סדר היום הוא הקמפיין שמנהלת הסתדרות המורים במסגרת המשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש.
אבל אי אפשר להתעלם מכך שמנהלים מאוד בכירים מדווחים על מצוקה קשה של עזיבת מורים ועוד יותר של גיוס מורים חדשים. סמנכ"לית עיריית חדרה אסנת ספורטה, האחראית על החינוך בעיר, מזהירה ש"ההתפטרות הגדולה" נוסח המשק האמריקאי עומדת להגיע למערכת החינוך. כהן אומר ש"צריך להיזהר מליפול למלכודת של האמירה שזו בעיה נקודתית. זה אסון וזו בעיה כלל־מערכתית". לוי אומר ש"מקריית שמונה ועד באר שבע כותבים לי שיש מחסור במורים".
3 צפייה בגלריה
סמנכ"לית עיריית חדרה, אסנת ספורטה: "המורים פשוט בורחים. הם אומרים 'די, נגמר, הבנו, לא חייבים לסבול בשביל לחיות'"
(צילום: אביבית איזקסון)
ספורטה אומרת ש"המורים פשוט בורחים. הם אומרים 'די, נגמר, הבנו, לא חייבים לסבול בשביל לחיות'". "אין לי ספק שהקורונה היתה מין קו פרשת מים", אומר לוי. "מורים נשברו פיזית ונפשית, הגיעו לתשישות ומרימים ידיים". ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" ערך אתמול הפגנה בכיכר הבימה תחת הסיסמה "מערכת החינוך בקריסה".
המורים נשברו בקורונה
למתריעים מפני קריסת המערכת הצטרפה גם שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון שהכריזה בשבוע שעבר כי "חוסר התגמול הראוי מהווה חסם כניסה למורים חדשים וטובים ולא מאפשר לשמור על כוחות ההוראה האיכותיים. אגף התקציבים באוצר חייב להבין את עומק המשבר ולהבין שתוספת מזערית רק תעמיק אותו. ללא העלאה משמעותית בשכרם של כלל המנהלים והמורים, בדגש על מורים מתחילים, מערכת החינוך כולה תקרוס".
לעומת זאת, מומחים החוקרים את מערכת החינוך, דווקא מסכימים שבמערכת יש עודף מורים וחלק ניכר מהבעיה נעוץ בניצול כושל שלהם. הדבר נובע גם ממאפיינים ייחודיים של ישראל, דוגמת שישה ימי עבודה בשבוע בבתי הספר, הטבה ייחודית של שנת שבתון למורים וריבוי חופשות לידה.
כל זה לא משנה את העובדה שבשנה־שנתיים האחרונות יותר מורים עוזבים, פחות מורים נכנסים והמנהלים עומדים בפני קושי גדול. מנהלת מינהל החינוך של עיריית תל אביב שירלי רימון פרסמה פוסט בפייסבוק בו דיווחה שבעיר שלה חסרים 330 מורים ביסודי, 150 בעל־יסודי, 50 בחינוך המיוחד, ו־60 גננות בחינוך המיוחד. כלומר כ־600 מורים וגננות חסרים רק בתל אביב.
3 צפייה בגלריה
שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון. "חוסר התגמול הראוי מהווה חסם כניסה למורים חדשים וטובים ולא מאפשר לשמור על כוחות ההוראה האיכותיים"
(צילום: רפי קוץ)
לדברי רימון "זוהי קריאת השכמה. המספרים מדברים מהשטח והם קשים. המערכת קורסת לתוך עצמה". בתל אביב לומדים כ־3% מהתלמידים בישראל. גם אם נביא בחשבון מקדם הגזמה ונניח שתל אביב יכולה להרשות לעצמה יותר מורים ממקומות אחרים, הרי שמדובר, לכאורה, במחסור של בין 15 אלף ל־20 אלף מורים בכל הארץ. בהקשר של תל אביב חשוב לזכור שערים חזקות מתקשות לגייס מורים, במיוחד צעירים, כי לרבים מהם יקר מדי לגור בהן.
ספורטה אומרת שהמספרים מוטים כלפי מטה בגלל מאמצי המנהלים. "יש הרבה בקשות של מורים ממנהלים לצאת לשבתון ולפרישה מוקדמת ומנהלים מבקשים מהם לא לצאת", היא אומרת. הבעיה עם היציאה לשנת ההפסקה הזו היא שלעתים קרובות לא חוזרים ממנה.
"אני מורה ואני ענייה"
קבוצות המורים ברשת מלאות פוסטים של מורים שמודיעים על פרישה או שהם שוקלים לפרוש. פוסט אנונימי בקבוצת "להיות מורה" שעורר תשומת לב רבה במיוחד נפתח במילים "נמאס לי, אני כותבת ובוכה. אני מורה ואני ענייה! התחלתי לספור עגבניות בסופר. אני גוררת את הילדה שלי לעוני. אני רוצה לשבור את הכלים. אני מורה מעולה וכל כך מוערכת והתלמידים משוגעים עליי. אני מתכננת לעזוב את המקצוע וכבר חושבת על חלופות. אני בת 36. יש לי עוד ים זמן עד הפנסיה. אני לא אחיה כמו מסכנה".
יו"ר התאגדות המנהלים העל־יסודיים מנשה לוי: "יותר מאשר בגלל תנאי העבודה, צעירים לא הולכים להוראה בגלל הסטטוס החברתי. אנשים טובים אומרים לילדים שלהם לא להתקרב למערכת החינוך. זה השבר הכי גדול"
תגובות רבות לפוסט הזה הציעו למורים לעשות הסבה להייטק. מורה ותיקה הציעה לכותבת: "לכי, צאי מהמערכת הזאת, את עוד צעירה, אל תישארי ותקברי את עצמך כמונו 'המבוגרים' שאף אחד לא יסתכל עליהם בגיל כזה בשוק העבודה". אחד המורים כתב ש"התחלתי עבודה כנהג מונית, 6 שעות ביום, 600 שקל כהשלמת הכנסה להוראה. עבודה פחות משמעותית אך הרבה יותר נוחה. שנה הבאה חל"ת!". מורה נוספת כתבה ש"למדתי השנה nlp במסגרת השבתון ולא מתכוונת לחזור אלא להתפטר. כולנו פשוט צריכים לעזוב את המערכת ונקריס אותה".
ברכה שטראספלד ממנהלות קבוצת "להיות מורה" אומרת ש"ישראל מתייבשת ממורים. התחושה היא שהאחרון יכבה את האור". לדבריה, אחת הסיבות העיקריות לעזיבה היא התעמרות של מנהלים. "זה נושא שלא מדברים עליו ומטאטאים מתחת לשטיח".
אף שמה שתופס את עיקר תשומת הלב ברשתות הוא העזיבה, הבעיה העיקרית לדברי המנהלים היא מציאת מועמדים חדשים. על פי הלמ"ס, היקף הגיוס של מורים חדשים ירד מ־7.3% בתש"פ (2019/2020) ל־6.9% בתשפ"א (2020/2021) ול־6.1% ב־2022. למה זה קורה? מספר הסטודנטים במכללות לחינוך הגיע לשיא של 7,000 ב־2015 ומאז הוא נמצא בירידה מתמדת עד לשפל של 5,900 ב־2020, צניחה של 16%.
יו"ר התאגדות המנהלים העל־יסודיים מנשה לוי אומר שמספרי הסטודנטים להוראה במקצועות כמו מתמטיקה מדעים ואנגלית הולכים וקטנים. "אלה שמצטרפים האיכות שלהם מאוד ירודה ואת זה רואים בראיונות שפרחי ההוראה עורכים למנהלים כדי להחליט לאיזה בית ספר להצטרף. זה שוק של ביקוש לא של היצע".
כהן אומר ש"המועמדים מעבירים למנהלים אודישנים. נתקלתי במורים שמעולם לא היו בכיתה, והם עוברים ממנהל למנהל ומציבים תנאים כמו איפה ילמדו, כמה ילמדו, באילו ימים ובאילו שעות". לוי אומר ש"יותר מאשר בגלל תנאי העבודה, צעירים לא הולכים להוראה בגלל הסטטוס החברתי. אנשים טובים אומרים לילדים שלהם לא להתקרב למערכת החינוך. זה השבר הכי גדול". בעיה נוספת, לדבריו, היא ש"המורים מפחדים מההורים".
בסוף המנהלים הרי ימצאו מורים ויפתחו את בתי הספר עם מה שיש. פוסט של רם כהן מסביר למה זה מצב כל כך גרוע. לדבריו, "אתה משכנע את עצמך שהוא/היא יהיו בסדר, שאפשר יהיה לעבוד איתם, שהם ישתפרו, שהם יתאהבו בחינוך. אם יש לך מזל הם רק יצלעו, אם אין לך מזל, זה יהרוס לך את הכיתה במשך השנה, הילדים לא ילמדו כלום ואתה תשקיע מאמצים כבירים רק שהוא/היא יסיימו את השנה וילכו".
לדבריו, מורה שלא משתלט על כיתה "מסיג אחורה הישגים של שנים אצל הילדים. ראיתי כיתות שמתפרקות בגלל מורה חלש ולא מתאים". כהן קורא למרד הורים. לוי אומר ש"בחלק מבתי הספר יהיו מורים שגם אתה וגם אני לא נרצה שילמדו את הילדים שלנו, אבל הם יתקבלו כיוון שהם עומדים במבחן שהם נושמים וזזים בכוחות עצמם והם רוצים להיות מורים".
