ההבטחה שקיבל בן גביר מנתניהו עוד לפני שהתמנה לשר
ההבטחה שקיבל בן גביר מנתניהו עוד לפני שהתמנה לשר
מהזזת ניצבים מתפקידם, דרך מינוי מפכ"ל וקצינים נאמנים ועד לחיבוק פומבי לשוטרים שנחקרים. בן גביר הפך את המשטרה לכפופה למרותו גם כשהתיקון לפקודה הגיע לבג"ץ
התיקון לפקודת המשטרה שגורלו ממתין לפסיקת בג"ץ, ושנועד להפוך את איתמר בן גביר ל"מפכ"ל על" ולהקנות לו דריסת רגל בתחום החקירות, הובטח לו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד לפני שהושבע לשר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים והיה רק הסממן החוקתי־הצהרתי שהקואליציה קידמה לדרישתו.
למרות זאת, השר הכהניסט ממש לא חיכה לו: ההשתלטות על המשטרה ניכרה בשטח מרגע שקיבל את המשרד לביטחון פנים. זה התחיל בסמנטיקה כאשר שם המשרד הוחלף לדרישת בן גביר למשרד לביטחון לאומי — מה שמגדיל עוד יותר את הפער שבין השם הפומפוזי לבין השחיקה בביטחון הלאומי האמיתי שלנו כאזרחים — והמשיך כל הדרך בפעילות מואצת של בן גביר במטרה לעשות למשטרה את מה שיריב לוין כשל בו (בינתיים) מול מערכת המשפט - ולבצע עליה השתלטות עוינת.
הדרך היתה קודם כל באמצעות מינויים והזזת מי שלא התיישר איתו. לעתים מספיק היה להחזיק זאת כ"שוט", כאשר ברור מה יהיה עתידו במשטרה (כלומר, אין עתיד) של מי שלא ייענה לשר ולדרישותיו. מעין מבחן נאמנות מתמיד. במובן זה הדחתו ב־2023 של מפקד מחוז תל אביב לשעבר, ניצב עמי אשד, שגילה יחס מכיל למפגיני המחאה נגד ההפיכה המשטרית, היווה "תמרור אזהרה" חי לכל קציני ושוטרי משטרת ישראל, למען יראו וייראו. ובדומה גם ה"זובור" הפומבי שהעביר בן גביר את המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי, כמו גם הדחתם של מתנדבים מכיתות כוננות משטרתיות, שלא הסכימו לשמש תפאורה בטקסי חלוקת הנשק היחצ"ניים של השר.
בן גביר הצליח לשדר כל העת לארגון את "רוח המפקד", באמצעות פניות ישירות למפקדי מחוזות וקצינים בדרגי ביניים, תוך עקיפת המפכ"ל ועל ידי הגעה לחפ"קים ומתן הוראות אופרטיביות למשטרה, למשל כיצד לפעול נגד מפגינים — עד שבג"ץ הוציא נגדו פעמיים צו שיאסור זאת. בנוסף, בן גביר הביא לטשטוש גבולות מתמיד בין המשטרה ללשכתו, כולל בתחום הדוברות שהוא קריטי בעיניו לקידומו העצמי.
פרקטיקה נוספת שבן גביר אימץ היא מתן תמיכה וחיבוק פומבי לשוטרים וקצינים סוררים, כולל כאלה שנחשדו בעבירות חמורות ונחקרו במח"ש, למשל על אלימות נגד מפגינים, דוגמת מפקד יס"מ ת"א יאיר חנונה ושוטריו, מפקד תחנת חדרה עמית פולק, או הקידום במחטף לא חוקי של רפ"ק מאיר סוויסה למפקד תחנה ולדרגת סנ"צ כ"פרס" על כתב האישום שהוגש נגדו על השלכת רימוני הלם על מפגינים (קידום שביהמ"ש בלם). כך הוא מעביר מסר לשוטרים מה ההתנהגות ה"נכונה" שהוא מצפה מהם. גם סביב החקירה הנוכחית במח"ש, בן גביר מקפיד שוב ושוב לגבות את מפקד ימ"ר ש"י אבישי מועלם החשוד בשוחד, בכך שעשה פעולות חריגות בטיפול בתיקי פשיעה לאומנית כדי לזכות בקידום מבן גביר, ואת מקורבו ואיש אמונו, נציב השב"ס קובי יעקבי, החשוד בשיבוש חקירה.
בחודשים האחרונים בן גביר השלים כמעט סופית את ההשתלטות שלו על המשטרה, לאחר שהצליח למנות מפכ"ל שנאמן לו במיוחד - דני לוי, שקודם לדרגת רב־ניצב שנה בלבד אחרי שמונה בידיו לניצב, ולאחר שהוכיח יד קשה בטיפול במפגינים מול בית ראש הממשלה בקיסריה. לוי כבר החל "לספק את הסחורה", למשל בניסיון שלו להזיז את יועמ"ש המשטרה אלעזר כהנא שהיה לצנינים בעיני בן גביר, מהלך שהיועמ"שית בלמה בנחישות.
לוי גם יישר עם בן גביר קו בסבב המינויים שבו הוחלף כל סגל הפיקוד הבכיר ביום אחד, כאשר מרבית הניצבים שמונו הוקפצו מדרגת תת־ניצב. חלקם אף לאחר שכיהנו רק בתפקיד אחד בדרגה זו. התוצאה היא סגל פיקוד בכיר חסר ניסיון וקצינים רבים שמרגישים מחויבים לשר על המינוי. וזה נכון גם לסבב המינויים לדרגי הביניים במשטרה, כאשר במשטרה מספרים שבן גביר ואנשיו ערכו "מבחני נאמנות" למועמדים. בשורה התחתונה, בן גביר דאג, בעיקר בתפקידים רגישים, להציב קצינים בעלי אג'נדות שמתיישרות עם שלו, כאלה שהוא או מי מלשכתו יוכל להרים אליהם טלפון ישיר, בלי החציצה הנדרשת בין הדרג הפוליטי לקצינים בשטח.
בתהליך הזה הצליח בן גביר להפוך את המשטרה ליותר פוליטית, חסרת עמוד שדרה, מתחנפת ומפוחדת, עד שמלשכתו כבר לא צריך באמת להתקשר ולבקש: השוטרים היום מבינים לבד. והדרך מפה קצרה עד למעצר לא חוקי וכבילה באזיקים של נשים שרק הניחו עלונים למען החטופים בבית כנסת או לכיסוי עיניים בפלנלית של אשת חינוך עצורה מהמגזר הערבי.
