כלכלת הטרור: מאחורי כספי הדמים שמעבירה הרשות למשפחות מחבלים
כלכלת הטרור: מאחורי כספי הדמים שמעבירה הרשות למשפחות מחבלים
הרשות הפלסטינית משלמת יותר מ־600 מיליון שקל בשנה למשפחות הטרוריסטים שנהרגו והאסירים בבתי הכלא בישראל. השכר עולה עם זמן המאסר ודרגת המחבל. למרות המצב הקשה ברשות, הציבור תומך בקצבאות
הרשות הפלסטינית שילמה בממוצע מדי שנה בין השנים 2022-2018 סכום של כ־148 מיליון שקל למשפחות "שהידים" - מי שנהרג או נפצע בניסיון לבצע פיגוע טרור. כך עולה מנתוני המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) שבמשרד הביטחון, בראשות פול לנדס, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים. עוד עולה מהנתונים, כי משפחות אסירים ביטחוניים בכלא הישראלי, ומשפחות אסירים ופעילים משוחררים מהכלא הישראלי, קיבלו מהרשות בממוצע 470 מיליון שקל מדי שנה. בסך הכל, לפי המט"ל, סך התשלומים שהעבירה הרשות בזיקה לטרור עמד בחמש השנים האחרונות על 618 מיליון שקל בממוצע בשנה. חלק מכספים אלה, למרבה האירוניה, מגיעים בכלל מישראל.
על פי הדיווחים השנתיים לכנסת של מט"ל על הקפאת כספים לרשות הפלסטינית על ידי ישראל שהם בזיקה לטרור, על התשלומים לשהידים אחראי "המשרד לענייני אסירים" של הרשות הפלסטינית. לימים שונה שמו ל"משרד לענייני עצורים". החל מ־2020 הכספים מגיעים מסעיפים תקציביים אחרים של הרשות הפלסטינית ולא ממשרד רשמי כלשהו – ככל הנראה על מנת למנוע ביקורת בינלאומית על השימוש בכספים.
כספים מעוגנים בהסכמים
אז איך ולמה מגיעים בכלל כספים מישראל לרשות הפלסטינית? תקציב הרשות בנוי, בין היתר, מכספים שישראל מחויבת להעביר לה. כך זה מאז הסכמי פריז שנחתמו באפריל 1994 בהמשך להסכמי השלום באוסלו. מדובר בכספים שישראל גובה עבור הרשות כמכסים ומסים על סחורות שמגיעות אליה דרך נמלי ישראל, וכן על סחר החוץ הפלסטיני. כלומר העברת הכספים היא חלק מהסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה ישראל מאז הסכם אוסלו.
לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה ודחיקת אנשי הפת"ח ליהודה ושמרון בשנים 2007 ו־2008, במה שזכה לכינוי בעולם "מלחמת האזרחים הפלסטינית", ישראל פעלה לעצור כל תשלום שמגיע ישירות לעזה, והעבירה כספים רק לרשות הפלסטינית שנשלטה על ידי הפת"ח ביהודה ושומרון.
אלא שבאוקטובר 2017 הסכסוך הפנימי ברשות הסתיים, לפחות חלקית. בקהיר נחתם הסכם פיוס בין חמאס לפת"ח, שבמסגרתו עבר ניהול כל הנושאים האזרחיים ברצועת עזה, לרבות מעברי הגבול, לידי ממשלת אחדות שכללה נציגים של הפת"ח וחמאס. הפת"ח התחייב בהסכם גם לדאוג לתשלום המשכורות של כל עובדי הממשל בעזה. המשמעות, מבחינת ישראל, הייתה שכספים שהיא מעבירה לידי הרש"פ יכולים להגיע לחמאס ומשם למשפחות השהידים והפצועים מניסיונות לבצע פיגועי טרור בישראל.
לאור המצב הבלתי נסבל שנוצר, שבו ישראל מעבירה לרשות כסף שממשיך לטרוריסטים ובני משפחותיהם, ובניסיון להביא להפחתת פעילות טרור ולבטל את התמריץ הכלכלי הממסדי של הרשות הפלסטינית לפעילות טרור, העבירה הממשלה ב־2018 את החוק להקפאת כספים שמשלמת הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור. הוחלט כי מדי שנה, על בסיסי איסוף מידע שיבצעו שב"כ, אמ"ן, שב"ס והמשטרה, יכין המט"ל דו"ח שנתי על תשלומי הרשות לשהידים, פצועים בזיקה לטרור, אסירים ביטחוניים ופעילים משוחררים.
מתוך הכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית בהתאם להסכמים, כך לפי הדיווח השנתיים של מט"ל, ישראל תקפיא סכום השווה ל־1/12 מסך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם בשנה הקודמת. זאת בהתאם לדו"ח שיכין שר הביטחון בנושא ויאושר בקבינט. מדי שנה מאז 2018 מוגשים דו"חות לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. רוב תוכנם של הדו"חות מסווגים.
מאסר ארוך שווה יותר
לפי דיווחי המט"ל, התשלומים שמעבירה הרשות לפיה חוקיה ותקנותיה רבים ומגוונים. הבסיס הוא תשלומים שוטפים. "תשלומים לאסירים מבוססים על מספר שנות המאסר", נכתב במסמך מרכז על עבודת המט"ל מסוף 2021. "כלומר מחבלים המבצעים פיגוע יותר 'איכותי', זוכים למשכורת יותר גבוהה מהרשות הפלסטינית. 'שכר מינימום' לאסיר ביטחוני הוא כ־1,400 שקל לחודש, אשר תואם את שכר המינימום ברשות הפלסטינית. ככל שעולה שנת המאסר, משכורת הבסיס עולה גם היא".
על פי המט"ל, "מכיוון שפיגועים 'איכותיים' זוכים לתקופת מאסר יותר ארוכה, מי שמבצע פיגוע יותר קטלני מקבל משכורת יותר גבוהה. משכורת הבסיס עולה על השכר הממוצע ברש"פ למי שמרצה מאסר של 5 עד 10 שנים בכלא".
"שהיד" שהוא בעל דרגה צבאית, כך נתוני המט"ל, זכאי לקצבה בהתאם לדרגתו הצבאית. סכום שנע בין 1,000 שקל לטוראי, ל־3,690 שקל לאלוף. מלבד תשלומים שוטפים, כך דיווחי המט"ל, כל אסיר משוחרר שריצה תקופה של שנה ומעלה במאסר מקבל במעמד שחרורו גם מענק שחרור חד פעמי. המענקים נעים בין 1,500 דולר לשנה עד שלוש שנים, לבין 25 אלף דולר למי שישב בכלא 30 דנה ומעלה.
על פי המט"ל, תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ו'שהידים' הם ערך מרכזי בנרטיב הפלסטיני. לפי סקר שנערך בדצמבר 2022 על ידי המרכז הפלסטיני למחקר מדיניות וסקרים, נכתב בדיווחי המט"ל, רוב מוחלט של הרחוב הפלסטיני מתנגד לשינוי המדיניות הקיימת, המתגמלת אסירים ביטחוניים ומשפחות 'שהידים' על בסיס תקופת מאסר.
כמו כן, נכתב בסקירה, בכירים פלסטינים מצהירים בגלוי כי התשלומים לאסירים ומשפחות שהידים הם ערך עליון לעם הפלסטיני, והם דוחים פעם אחר פעם לחץ מצד ישראל וארה"ב לעצור את התשלומים. כך למשל בטקס שנערך ברמאללה ביולי 2018 לזכר אסירים שמתו בכלא הישראלי, צוטט מחמוד עבאס (אבו־מאזן), ראש הרשות הפלסטינית, אומר כי "לא נפחית ולא נמנע (תשלום) קצבאות למשפחות של קדושים, אסירים ואסירים משוחררים, כפי שמבקשים, גם אם הייתה לנו רק פרוטה אחת. (...) מנקודת מבטנו, הקדושים והאסירים הם כוכבים ברקיע המאבק של העם הפלסטיני, ונותנים עדיפות בכל עניין. ב־1965, ימים ספורים לאחר פרוץ המהפכה הפלסטינית, המשימה הראשונה שנטל על עצמה הנשיא יאסר ערפאת הייתה להקים מוסד לטיפול במשפחות השהידים ובמוג'אהדין של פלסטין - כי הם החלוצים וצריך לטפל בהם, נדאג להם".
שר הביטחון יואב גלנט לא הגיב לשאלת "כלכליסט" האם בעקבות המלחמה הממשלה מקפיאה אוטומטית כל כסף שישראל אמורה להעביר לרשות הפלסטינית לפי הסכמי פריז, כמו גם לשאלה מדוע מוקפאים בשוטף רק 1/12 מהכספים ולא כל הכספים בשווי התשלומים לשהידים ואסירים.
