דעההשיעור של סוכנות פיץ' לממשל האמריקאי
דעה
השיעור של סוכנות פיץ' לממשל האמריקאי
הורדת דירוג האשראי של ארה"ב לא תמוטט את כלכלתה וגם לא תביא במישרין למשבר בורסאי ארוך. אבל הממשל צריך ללמוד מכך שלדיבייט העונתי על תקרת החוב - יש מחיר
ההתכתשויות החוזרות ונשנות על תקרת החוב של הממשל האמריקאי היא אחת המוזרויות הייחודיות של המערכת הפוליטית בארצות הברית. לאחר הודעת negative watch שיצאה בחודש מאי, פרסמה השבוע סוכנות הדירוג פיץ' את דו"ח הדירוג שלה שבו הונמך דירוג האשראי של הממשל מ- AAA ל-AA+. בכך פיץ' מצטרפת לסוכנות S&P אשר הורידה את הדירוג של ארצות הברית לאחר העלאת תקרת החוב ב-2011.
אז, ב-2011 שלושת המדדים המובילים בארה"ב ירדו בכ-5%-7% ביום אחד. אגרות החוב לעומת זאת, שהיו מושא הדירוג - דווקא עלו, זאת בשל הנהירה ל"חוף מבטחים". לצד אלו, פרמיית ה-CDS על אג"ח האוצר האמריקאי עלתה ביותר מ-100% בהשוואה לסוף שנת 2007, לטווח שבין 55 ל-75 נ"ב. משמעות העלייה בפרמיית ה-CDS היא שהביטוח מפני חדלות פרעון מתייקר מתוקף העובדה שהממשל הפך ללווה פחות איכותי.
מנקודת מבט כלכלית, אי העלאת תקרת החוב שקולה לחוסר הנכונות לשלם התחייבויות שכבר אושרו על ידי הקונגרס, וההשלכות של Default (אי עמידה או עיכוב בתשלום ריבית או קרן) הן חמורות ביותר. ברור לכל שמבחינה מהותית, אין כל כוונה של היריבים בבית הנבחרים והסנאט לפגום בתשלום החובות של הממשל, אלא רק להרוויח זמן ולגרוף הישגים פוליטיים.
בדוח של פיץ' נכתב: "הורדת הדירוג של ארה"ב משקפת את ההידרדרות הכלכלית הצפויה בשלוש השנים הבאות, מעמסת חוב כללית ממשלתית גבוהה, שחיקה במדיניות התקציבית ביחס לכלכלות דומות בשני העשורים האחרונים, ופתרונות (פיסקליים) של הרגע האחרון". מזכיר לכם משהו? רק אל תיראו מופתעים.
בפיץ' מביעים דאגה גם מיחס החוב לתוצר, מהעלאת הריבית, העלייה ברמות החוב המצרפי (כולל אלו של משקי הבית) והעלייה בתשומות שירותי הבריאות לאוכלוסייה המתבגרת שרק הולכת וגדלה.
הורדת הדירוג הזאת היא לא מה שימוטט את כלכלת ארצות הברית המפוארת וגם לא תביא במישרין למשבר בורסאי ארוך. בכל זאת, מדובר בכלכלה שהגדילה את היקף ההכנסות שלה ממסים על הכנסה ב-8.8% בממוצע משנת 2012 עד שנת 2022. המהדרין גם יבחינו שהשבוע בו הורידה סוכנות S&P את דירוג המנפיק האמריקאי בשנת 2011 דווקא סימן תחתית בשוק המניות.
עם זאת, הורדת הדירוג היא שיעור - הן לממשל האמריקאי והן לכלכלות הכמהות לצמיחה בת קיימא. הדיבייט העונתי על תקרת החוב, פוגע בחוויית הוודאות של עובדי הממשל, ספקי השירותים שלו, נושים ומשקיעים. וזאת על אף שהעמידה בהתחייבויות הממשל מעוגנת בתיקון ה-14 לחוקה (1868). בהתחשב באלו, טוב יעשו ממשלות אם יעסקו באופן תדיר יותר בסוגיה האסטרטגית של קיימות פיסקלית ויעדים פיסקליים לטווח הארוך, לרבות חיזוק בר קיימא של מאזן תשלומים, תקינת מס, השקעה בשיפור פריון עובדים ועידוד השקעות.
שחר רן הוא שותף מנהל בקרן הגידור פלקון קפיטל
