ניתוחהאבטלה ברשות הפלסטינית מזנקת - כספי טרור של איראן וחמאס ממלאים את הוואקום
ניתוח
האבטלה ברשות הפלסטינית מזנקת - כספי טרור של איראן וחמאס ממלאים את הוואקום
תשלום בקריפטו, אלפי שקלים לפיגוע ו"מחבלים פרילנסרים" – אלה רק חלק מהתופעות שמתרחשות בשטחים בעקבות המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית. ברקע, הכנסות הרשות ממסים יורדות בשל האיסור על כניסת פועלים לישראל
במערכת הביטחון מעריכים כי שטחי יהודה ושומרון נמצאים על סף התפרצות של אינתיפאדה חדשה, אותה יתדלק המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית שרק החמיר מאז תחילת המלחמה מול חמאס בעזה באוקטובר 2023. ההתפרצות העממית החדשה עלולה להתבטא בגל פיגועים קשה וממושך שיוביל לכך שכוחות הביטחון יאלצו לרכז מאמצים נוספים בגזרה, שיבואו על חשבון המלחמה נגד חמאס בעזה והמערכה מול חיזבאללה בצפון. ניצני האינתיפאדה הזו כבר נראים בשטח, כאשר צה"ל והשב"כ פועלים בשבועות האחרונים בכוחות גדולים בערים ובמחנות הפליטים של הגדה, ובמקביל מבוצעים סיכולים של עשרות פיגועים מדי שבוע.
המנוע העיקרי להתרחבות המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית הוא החלטת הקבינט למנוע מפלסטינים לעבוד בישראל מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר – החלטה שיש לה השפעה עצומה על הכלכלה הפלסטינית, על הכלכלה הישראלית ועל המצב הביטחוני ביהודה ושומרון. עד 7 באוקטובר עבדו בישראל כ־120 אלף פלסטינים, כאשר שני הענפים המרכזיים בהם הם היו מועסקים הם ענפי הבניין והחקלאות. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ־83 אלף פלסטינים היו מועסקים בתחום הבניין (מהם 12 אלף פועלים עזתים) וכ־12 אלף היו מועסקים בענפי החקלאות נכון ל־1 לאוקטובר 2023.
בדו"ח בנק ישראל ל־2023, שפורסם במרץ, מצוין כי הפסקת עבודתם של הפלסטינים הובילה ל"פגיעה חמורה במיוחד בענף החקלאות, שרוב המועסקים בו הם זרים ופלסטינים, ובענף הבינוי, שבו הפלסטינים היו כשליש מכל המועסקים ורוב המועסקים ב'עבודות רטובות'". עוד נכתב בדו"ח כי פעולות הממשלה, שכללו עידוד עידוד תעסוקה של ישראלים, תמיכה בתיעוש ומיכון של ענף הבינוי והבאה של עובדים זרים נוספים היתה לא אפקטיבית והתוצאה היא "שלטווח הזמן המיידי אין פתרון רחב היקף למחסור בעובדים בענפי הבינוי והחקלאות מלבד העובדים הפלסטינים, שכניסתם אינה מאושרת על ידי הממשלה". נכון להיום עובדים בישראל כ־8,000 פועלים פלסטינים וכ־12 אלף נוספים בהתנחלויות ביהודה ושומרון.
הנזק לכלכלה הישראלית מהיעדרם של הפועלים הפלסטינים מוערך במיליארדי שקלים. בין השאר, המחסור בפועלים משפיע על ענף הנדל"ן ופוגע בצורה ניכרת בקצב הבנייה שמשפיע ישירות על מחירי הדיור. בנוסף, המחסור בפועלים משפיע על פרויקטי תשתית לאומיים כמו בניית רשתות הרכבת הקלה בירושלים ובתל אביב, כאשר חלק מחברות הקבלן הודו בפני כלכליסט כי הן מעסיקות שוהים בלתי חוקיים כדי להתמודד עם המחסור בידיים עובדות.
הירידה בהכנסות ממסים הובילה לצמצום תקציב הרשות הפלסטינית, המעסיק המרכזי של הפלסטינים ביהודה ושומרון, וכדי להתמודד איתו קוצצו המשכורות לעובדים, ביניהם 32 אלף אנשי מנגנוני הביטחון
בפברואר האחרון פרסמו שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), סא"ל במיל' יוחנן צורף ופרופ' אסטבן קלור, מסמך שכותרתו "החזרת עובדים פלסטינים מהגדה המערבית לעבודה בישראל". לטענת החוקרים, כלכלת הרשות הפלסטינית נמצאת בסכנת קריסה עקב איסור הכניסה על עובדים פלסטינים לישראל, שהובילה למציאות של 40% אבטלה מאז המלחמה (נתונים עדכניים יותר מדברים על כ־33% אבטלה, י"ש). כמו כן, צורף וקלור מציינים כי ההכנסה מעבודה בישראל ובהתנחלויות היוותה כ־20% מהתוצר הפלסטיני וב־2022 הכניסו פועלים אלה לכלכלה הפלסטינית למעלה מ־4 מיליארד דולר, כאשר התקציב השנתי הכולל של הרשות באותה שנה עמד על כשישה מיליארד דולר.
עוד פורסם במסמך כי שכרו של עובד בניין בישראל ערב המלחמה עמד על כ־300 שקל ליום, יותר מכפול מהשכר החציוני של פועלים בגדה, העומד על כ־115 שקל ליום. הנתונים שהוצגו במחקר של ה־INSS מתכתבים עם דו"ח של הבנק העולמי ממאי האחרון על הכלכלה הפלסטינית, שהציג מספרים דומים, ושם גם נכתב כי הרשות חוותה ברבעון האחרון של 2023 ירידה של 20% בצריכה שנובעת מאובדן ההכנסה של משקי הבית, עקב העלייה באבטלה וירידה של 20% בייצוא – השוק הישראלי הוא שוק הייצוא המרכזי של הרשות הפלסטינית.
האבטלה זינקה, רמת הצריכה צללה
דרך נוספת שדרכה ניתן לאמוד את הפגיעה בכלכלה הפלסטינית היא באמצעות בחינת ירידת ההכנסות ממסים של הרשות הפלסטינית, שמועברים מדי חודש על ידי ישראל. בעקבות הסכם פריז, משרד האוצר מעביר מדי חודש לרשות הפלסטינית "כספי סילוקין", שמורכבים מהחזרי מס על עבודת פועלים פלסטינים ותנועה של סחורות, ומסכום זה מקוזזים חובות של הרשות לישראל – למשל לחברת החשמל ולמקורות. על אף שהמספרים הללו לא מתפרסמים באופן פומבי, לכלכליסט נודע כי לפני המלחמה הועברו בין 700 ל־900 מיליון שקל כספי סילוקין מדי חודש לרשות, עם פרוץ המלחמה הסכום החודשי הצטמצם בחדות ל־300–400 מיליון שקל. הצמצום בהיקף הכספים נובע מהירידה הקיצונית בצריכה ברשות, בשל העלייה החדה בשיעור האבטלה.
2 צפייה בגלריה
מימין: נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס וראש השב"כ רונן בר. חשש מפני השפעת כסף איראני על מנגנוני הביטחון של הרשות
(צילום: AFP)
הירידה בהכנסות ממסים הובילה לקיצוץ גדול בתקציב הרשות הפלסטינית, שמהווה את המעסיק המרכזי של הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, ובכדי להתמודד איתו קוצצו באופן עמוק המשכורות לעובדים, ביניהם 32 אלף אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות. בנוסף, הופסקה העברת תקציבים לחלק מהמשרדים הממשלתיים. לטענת גורם ביטחוני, מציאות זו מובילה לירידה במוטיבציה של פעילי המנגנונים להגיע לעבודה, שבתורה מובילה לירידה באכיפה: "מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מסכלים טרור שמכוון נגד ישראלים וחיילי צה"ל מדי יום, ברמה מאוד גבוהה. יש לנו מפגש אינטרסים. כשהמנגנונים לא מספיק חזקים, אז מי שעולה זה המקורות עם הכסף".
חשש מ"מחבלים פרילנסרים"
אל תוך הוואקום הכלכלי ברשות הפלסטינית נכנסת איראן יחד עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי פלסטיני (גא"פ), שלדברי מערכת הביטחון מזרימים מיליוני שקלים של כספי טרור לתוך הרשות הפלסטינית, בין אם באמצעות מזומן ובין עם בהעברות כספים דיגיטליות כמו שימוש במטבעות קריפטו.
אחת מדרכי הפעולה של גופי הטרור הללו הוא הצעה של כסף רב לצעירים תמורת השתתפות בפעילויות טרור, בעקבות כך נוצרת תופעה חדשה של "מחבלים פרילאנסרים" לא מזוהים, שיום אחד יכולים לבצע פעולה למען החמאס וביום אחר למען הג'יהאד או בשליחות איראן, והכל תמורת אלפי שקלים לפיגוע.
לזה יש להוסיף שמניעת האפשרות של פלסטינים לעבוד בישראל באופן חוקי מובילה ל"שוק שחור" של עבודה בלתי חוקית, וכתוצאה מכך גדל מספר השוהים הבלתי חוקיים העובדים בישראל, כאשר מספרם כיום מוערך בין 30 ל־40 אלף. אלה מחליפים את העובדים הפלסטינים החוקיים, ומגדילים בכך את הסיכון מפני עובדים מגיעים ללא אישור, בדיקות רקע או בידוק ביטחוני.
