כשהיא מרוויחה, המס של צים נהיה פחות נוח
כשהיא מרוויחה, המס של צים נהיה פחות נוח
חברת הספנות פנתה לרשות המסים כדי לשנות את מבנה המס שלה. כשהיא הפסידה, זה עבד דווקא לטובתה. זמן טוב להיזכר בעובדה שלמרות רווחי העתק המדינה מזרימה לה מיליונים בכל שנה
2021 היתה שנה טובה מאוד לחברת הספנות הישראלית צים. ברבעון השלישי של השנה היא הציגה רווח נקי פנטסטי של 4.5 מיליארד שקל, הרווח הרבעוני הגבוה ביותר בתולדות חברה כלשהי במדינת ישראל. הרווח שיקף זינוק של 900% ביחס לרבעון המקביל ב־2020. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה צים רווח נקי של 9 מיליארד שקל, זינוק של פי 18.6 ביחס לתקופה המקבילה ב־2020.
בעל השליטה בצים הוא עידן עופר. 32% מהחברה מוחזקים על ידי קנון הולדינגס, חברת החזקות שפוצלה מהחברה לישראל ובבעלות עידן עופר (60%). בעלי עניין נוספים הם גופים מוסדיים גדולים ובהם דויטשה בנק.
התוצאות המדהימות של צים מפתיעות אף יותר אם נזכרים שהחברה יצאה ונכנסה מהסדרי חובות מול מחזיקי האג"ח והנושים. בחברת צים זוקפים את השינוי בתוצאותיהם להחלטות עסקיות וניהוליות. לפני שנה אמר אלי גליקמן, מנכ"ל צים, ל"כלכליסט" כי התאוששות צים היא "הישג היסטורי שיילמד בבתי ספר למינהל עסקים בכל העולם". אך גם בצים לא מכחישים כי תוצאות החברה נובעות בראש ובראשונה מניצול ההזדמנות שבמשבר שרשרת האספקה העולמית, שהוביל את כל חברות הספנות בעולם לתוצאות מעולות. ואכן, גם המתחרות של צים הציגו תוצאות מרשימות השנה: Maersk, חברת הספנות הגדולה בעולם, דיווחה על רווח היסטורי של 5.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2020, וגם חברת Hapag Lloyd דיווחה על רווחים בגובה 3.4 מיליארד דולר ברבעון זה.
הצד השני של חגיגות הרווחים בחברות הספנות הוא משבר שרשרת האספקה ועליית מחירי המכולות שחווים היבואנים והיצואנים. היבואנים הישראלים מתלוננים, ובצדק, על המחיר המאמיר של יבוא הסחורות מהמזרח, שעלה מ־2,000 דולר למכולה לפני שנה וחצי לסכומים של בין 14 אלף דולר ל־16 אלף דולר. יבואנים ששוחחו עם "כלכליסט" טוענים כי בזמן האחרון התחרות אינה על המחיר אלא על עצם קיום המשלוח. עם זאת, ישראל אינה מקרה חריג, וגם מחירי יבוא המכולות מסין לאירופה ולארה"ב קפצו בכ־600% בשנה האחרונה. הסיבה לעליית מחירי השילוח נובעת מביקושים עולמיים גבוהים מאוד, שפגשו היצע מוגבל של אוניות ומכולות וחברות הספנות גוזרות את הקופון על גב היבואנים.
עם הרווח בא התיאבון
רווחי העתק של צים הובילו את החברה לחזית חדשה, הפעם אל מול רשויות המס ומדינת ישראל. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 החברה שילמה בישראל מס על רווחיה בגובה 636 מיליון דולר. נכון לעכשיו, החברה מחויבת במס חברות של 23% על ההכנסה החייבת, ובחמש השנים האחרונות לא שילמה מס מפני שהיתה הפסדית. אך בתקופה האחרונה החברה מעוניינת לשנות את מודל המס שחל עליה ולהחיל בישראל מודל של מס תפוסה — שיוביל את צים לשלם מס מופחת בתקופות שבהן היא רווחית. בצים מכחישים כי איימו לעזוב את ישראל אם משטר המס לא ישונה, ובכל מקרה המדינה מחזיקה במניית זהב בחברה, מה שהופך את המהלך לכמעט בלתי אפשרי.
4 צפייה בגלריה
אוניית מכולות של צים. רווח של כ-3 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2021
(צילום: Ruediger Gaertner)
מס התפוסה נהוג במדינות רבות בעולם, בהן מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, סין ויפן. מס התפוסה מנתק בין התוצאות הכספיות של החברות לבין שיעור המס שהן משלמות, וקובע מיסוי שמבוסס על נפח הסחורה המשונעת על ידי חברות הספנות. המשמעות היא שבתקופות שבהן חברות הספנות רווחיות — הן ישלמו מס מופחת. אך בתקופות שבהן הן הפסדיות כמו במקרה של צים עד לשנה שעברה — החברות ישלמו מס קבוע במקום מס אפסי. בתגובה לפניית "כלכליסט" ענו בצים כי הם תומכים בהחלת משטר מס תפוסה בישראל, "אשר יתקן אפליה של חברות ספנות ישראליות ביחס לחברות ספנות זרות אשר פוגעת בתחרותיות של החברות הישראליות מול המתחרות מחו״ל. קיימת הצעת חוק ממשלתית בעניין כבר משנת 2018, כך שמדובר בעיוות שפתרונו עומד על הפרק כבר כמה שנים".
מנכ"ל רשות הספנות והנמלים: "בתקופה שניסינו לאשר את חוק התפוסה בצים לא התלהבו. עכשיו, עם הרווחים הפנומנליים הם צריכים לשלם בוחטה. ומתחילים בתרגילים כמו החברה לישראל וכיל"
יגאל מאור, מנכ"ל רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה, אמר ל"כלכליסט" כי זמן רב הרשות ניסתה לקדם מדיניות של מס תפוסה בישראל כמו בעולם. "בתקופה שניסינו בצים לא התלהבו מזה וברור גם למה. עכשיו, עם הרווחים הפנומנליים שאף אחד לא חלם עליהם, הם צריכים לשלם בוחטה. אז הם באים למדינה ואומרים, רגע, אם אנחנו מרוויחים הרבה אז לא, אל תיקחו לנו את הכל. מתחילים בתרגילים כמו החברה לישראל וכיל".
המדינה מסבסדת את צים
בנוסף לכך שלא שילמה מס בשנים האחרונות, צים זכתה לסובסידיה ממשלתית, בעקבות החלטת ממשלה משנת 2013 שקידם שר התחבורה דאז ישראל כץ, שכותרתה "סיוע ממשלתי לענף הספנות", והיא נועדה לשפר את כושר התחרות של הספנות הישראלית. החלטת הממשלה קבעה נוהל שבמסגרתו המדינה מזרימה לחברות הספנות מענק להכשרת ימאים ישראלים. המדינה הזרימה בשנת 2020 כ־13.6 מיליון שקל לענף הספנות, 7.7 מיליון שקל מזה לחברת צים. בין השנים 2015 ו־2020 חברת צים קיבלה כ־58 מיליון שקל סיוע ישיר לחברה, לא בהלוואות.
תוקפו של נוהל הסיוע לחברות הספנות הישראליות פג השנה, ובאגף תקציבים של משרד האוצר לא מעוניינים לחדש אותו. למרות זאת, בשבוע שעבר, במקביל לשיחות של צים עם רשות המסים, התקיימו שיחות בין רספ"ן לבין אגף תקציבים בנוגע לחידוש הנוהל שמעניק סובסידיות לחברה הרווחית ביותר בתולדות המדינה.
מאור אמר בנושא זה ל"כלכליסט" כי חידוש הנוהל חשוב משום שהימאים הישראלים יקרים לעומת ימאים ממדינות עולם שלישי והסבסוד נועד לצמצם את הדלתא של הפרש השכר. "לפני 20 שנה היינו כ־2,000 ימאים, והיום אנחנו מדברים על 100. כל הישראלים בורחים על נפשם".
מצים נמסר כי "צים גאה להיות חברה ישראלית, תישאר כזו ומעולם לא איימה לעזוב את ישראל. צים תמיד תמכה והכירה בחשיבות של החלת מס תפוסה בישראל. הסובסידיה שמקבלות חברות הספנות בישראל משרתת אינטרס מדינה ראשון במעלה של הבטחת הרציפות של קיום כוח אדם לצי הסוחר הישראלי. הסובסידיה מאפשרת לצמצם את הפער בין עלות הפעלת אוניית סוחר של חברה ישראלית ביחס לעלות ההפעלה של אוניות של המתחרים שלנו".
