המכון למחקרי ביטחון לאומי: השינויים המשפטיים יפגעו קשות בתפקוד צה"ל
המכון למחקרי ביטחון לאומי: השינויים המשפטיים יפגעו קשות בתפקוד צה"ל
המכון פרסם הודעה אסטרטגית חריגה שלפיה השינויים המשפטיים שמקדמת הממשלה במתכונתם הנוכחית יפחיתו מיכולותיה של ישראל להתמודד עם אויביה, יסכנו את היחסים עם ארה"ב ויחבלו בכלכלה; יו"ר המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג: "דרושה עצירה מוחלטת של החבילה כולה, לא עצירה טקטית"
בהתרעה אסטרטגית חריגה שמפרסם היום (ג') המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS הוא מזהיר כי השינויים המשפטיים במתכונתם הנוכחית יפגעו קשות בתפקוד של צה"ל, יפחיתו מיכולותיה של ישראל להתמודד עם אויביה, יסכנו את היחסים עם ארה"ב ויחבלו בכלכלה.
במכון מזהירים כי השינויים המשפטיים מגבירים את הקיטוב והשסעים החברתיים בישראל ופוגעים בחוסן החברתי שלה, שהוא אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי.
זאת, בזמן שהמדינה מתמודדת עם שלוש חזיתות מאתגרות – ביטחונית, מדינית וכלכלית וקידום הרפורמה והמחאה הציבורית נגדה מסיטים את תשומת הלב לעימות שסביבה וזאת תוך הזנחת ההתמודדות עם האיומים החיצוניים שמתעצמים נוכח החולשה הפנימית.
במכון מזהירים עוד כי בלי קשר לשינויים המשפטיים האיומים הביטחוניים על ישראל החריפו באחרונה, תוך עליית מדרגה באיום הנשקף מאיראן שהפכה למדינת סף גרעינית. נוסף על כך, איראן רוכשת ניסיון צבאי רב ערך במלחמה באוקראינה, צפויה להצטייד בנשק מתקדם מתוצרת רוסיה, מעמידה את השפעתה האזורית תוך הידוק יחסיה עם מדינות במפרץ וזאת בחסות סין.
בנוסף, הזירה הפלסטינית מסלימה תוך התרחבות גל פיגועי הטרור לצד היחלשות הרשות הפלסטינית וזאת על רקע פוטנציאל להתלקחות רחבה יותר בחודש הרמדאן. כך, חיזבאללה מפגין התנהלות אגרסיבית יותר כלפי ישראל, באופן שמצביע על האפשרות של שחיקה בכושר ההרתעה כלפיו.
לפי המכון, העיסוק בעימות הפנימי בישראל שואב לתוכו את כל הצמרת הפוליטית, המדינית והביטחונית וגורע מיכולתם לעסוק בסוגיות הביטחוניות הבוערות. כך, ההתרחשויות בארץ חשופות כלפי חוץ, אויביה של ישראל שואבים מכך עידוד ועלולים להתפתות למהלכים נגדה.
לצד אלה, במכון למחקרי ביטחון מתריעים מפגיעה נרחבת בכלכלה הישראלית כך שבעקבות קידום השינויים המשפטיים, אפשר שדירוג האשראי של ישראל ירד – עם כל ההשלכות החמורות על המשק. כך, במכון הזהירו כי במצב כזה יהיה קשה מאד לשקם את הפגיעה בתדמית של ישראל כמדינה שמזוהה עם הצלחה כלכלית ונבנתה במהלך עשרות שנים של מדיניות כלכלית אחראית, יציבות משטרית ומערכת משפטית עצמאית ואמינה.
שם מתריעים כי השינויים שמקדמת הממשלה הגבירו את חוסר היציבות הפוליטית ואת אי הוודאות הכלכלית בישראל ובאופן שפוגע באמון המשקיעים ובנכונותם להשקיע בה.
במכון מתייחסים להשפעת המהלכים ההייטק הישראלי ואומרים כי מגזר זה רגיש במיוחד לסיכונים שעולים מקידום השינויים המשפטיים, שכן הוא מוכוון יצוא ונשען על זרימת הון סיכון מחו"ל. לפי המכון, הקריסה הפתאומית של SVB המחישה את שברירותה של הכלכלית הגלובלית. בנוסף, נייר עמדה שפרסם היום המכון מצביע על החשש מפגיעה ביחסי של ישראל עם ארה"ב ופגיעה במעמדה הבינלאומי בעקבות השינויים המשפטיים מרחיקי הלכת שמובילה הקואליציה.
יו"ר המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, הציג את ההתרעה ואמר: "המשק הישראלי קשור קשר הדוק לכלכלה הגלובלית וכך הזעזועים שמכים בה באחרונה מגיעים אלינו ואיתה גם ההאטה והאינפלציה שמדאיגים דיו. במקום לטפל במצב הכלכלי המחמיר, קידום הרפורמה מנחית על הכלכלה מכה קשה נוספת. שמענו היום את הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, מניפה כרטיס אדום ומציגה את אומדן הפגיעה של המהלך והשורה התחתונה שלו היא ירידה של מחצית בגידול השנתי בתוצר לנפש. זה דרמטי, את פגיעה קשה ברמת החיים של כולנו, זה לא קרה לנו מעולם ומעולם לא היינו קרובים לזה".
טרכטנברג הזהיר כי שינויים סמנטיים בשינויים שמנסה לקדם הממשלה - כבר אינם רלוונטיים: "השאלה החשובה כעת היא מה יכול לעצור את טירוף המערכות הזה והתשובה ברורה – רק עצירה מוחלטת של החבילה כולה, לא עצירה טקטית. בו בזמן יש להקים מסגרת רחבה להתדיינות אמיתית בסוגיות יסוד על המשטר החוקתי. אלא יכולים להוביל לא רק ל'הפסקת אש' אלא גם להפחת תקווה שניתן לעלות על דרך המלך. השאלה כיום היא אינה כמו לפני 50 שנה, אם לגייס או לא לגייס מילואים בערב יום הכיפורים, אלא אם יש לנו את היכולת לגייס את הכוחות הפנימיים כדי לקדם את פני הרעה מבפנים. עלינו להציל אותנו מעצמנו. בשונה מלפני 50 שנה, ההתרעה הזאת ניתנת שעה קודם".
בין כותבי ההתרעה האסטרטגית גם תא"ל (במיל') אריאל היימן, בעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל. לדבריו "ברגע שהממשלה מנסה לשנות את חוקי המשחק, השדים כבר יצאו מהבקבוק ולא בטוח שניתן אי פעם להשיבם אליו, בטח לא לאותו בקבוק. זה המשבר העמוק ביותר בתולדות המדינה שהחברה עוברת, כמו רעידת אדמה במגניטודה הגבוהה ביותר בסולם ריכטר ועלולה לפורר ולסכן את המדינה כולה".
אל"מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה ב-INSS מקבילה את הימים האלה לימים של מערכה קשה, לדקות שאחרי אזעקת האמת: "זאת עת של מצב חירום אמיתי. אם היה כאן אויב חיצוני שאנחנו מכירים – ייתכן מאד שכולם היו פותחים אולפנים מיוחדים, ייתן שהיו מאחדים כוחות לאולפן אחד והיינו דנים בשאלה כיצד מתגברים על האיומים הקשים שבאו לפתחנו. אלא שזה איום פנימי והשאלה היא מי יושיע".
היא הוסיפה והזהירה כי "יש כבר ניצנים של אלימות בין מפגינים, ומצופה מממשלה אחראית שאוחזת בהגה לעצור את מהלכיה בנושא הזה לפני שהעם יתפרק. אם יצליחו להעביר חוק כזה או אחר במחיר של שסע ומאבק בין אנשים ברחובות – זה יהיה הפסד מאד גדול עבור המדינה".
