דעה21 שנה אחרי אסון ורסאי: אין בישראל קוד בנייה
דעה
21 שנה אחרי אסון ורסאי: אין בישראל קוד בנייה
לאחרונה פרסמה עיריית דובאי את קוד הבנייה שקובע את הסטנדרטים והתנאים להקמת בניינים חדשים באופן אחיד ומקיף. אולם בישראל הסחבת נמשכת שנים, ואין עדיין קוד בנייה שיבטיח שאסונות כמו ורסאי לא יישנו
לאחרונה פרסמה עיריית דובאי קוד בנייה (Dubai Building Code). מדובר במסמך מקצועי ומרשים שקבע את התנאים, הסטנדרטים והתקנים להקמת בניינים חדשים בדובאי.
מטרת הקוד להנחיל אחידות בעיצוב הבניינים וקביעת קוד בנייה ברור וקל ליישום להבטחת שלום ואיכות החיים של הדיירים והמבקרים, שמירה על סביבת הבניינים ותחזוקה קבועה וקיימות לבניינים.
בתוך כך עוסק הקוד בתנאים התכנוניים והעיצוביים לבנייה הפיזית כגון שטח הבנייה, תכסית, קווי בניין, גובה קומות, חומרי בנייה, הסדרת נגישות לבניינים, עיצוב החזיתות החיצוניות של הבניינים, התקנת מעליות לבניינים, הבטחת שירותים כוללים לבניינים, בטיחות ועוד נושאים רבים.
לעומת זאת, בישראל אין עד היום קוד בנייה סופי וכולל. למעשה אחרי האסון באולמי ורסאי בשנת 2001, ומסקנות ועדת זיילר שעסקה באירוע, החליטה הממשלה על קידום קוד בנייה כולל. אולם רק בשנת 2019 פרסם משרד הבינוי והשיכון פרקים ראשונים מהקוד המדובר. אלו היו ארבעה קובצי תקנות תכנון ובנייה בארבעה נושאים: אקוסטיקה, אצירת אשפה, בטיחות המשתמש ומתקני תברואה. התקנות תוארו כפרקים בקוד הבנייה המתהווה, ונקבע כי הוא יחול על כל המבנים החדשים בישראל ממרץ 2020.
משרד השיכון הבטיח אז להשלים את המלאכה בתוך חצי שני ולפרסם פרקים נוספים מהקוד. אולם מאז לא פורסמו פרקים נוספים לקוד כמובטח, וכיום, ובמרחק של 21 שנה מאסון ורסאי, אין עדיין לישראל קוד בנייה סופי וכולל. המצער הוא שמאז אסון ורסאי התרחשו בישראל עוד אירועים חמורים של קריסת בניינים ותשתיות בשל בנייה ותכנון שלא בסטנדרטים ראויים. האסון החמור במירון היה האחרון.
העובדה שאין בישראל קוד בנייה היא לדעתי כשל חמור. הקמת בניין חדש בישראל כפופה למערכת מסועפת ומורכבת של כללים משפטיים ותכנוניים אשר נקבעו בחקיקה, בתקנות, בצווים של משרדי הממשלה השונים וגם בהחלטות ועדות התכנון השונות, ועדות הערר ובתי המשפט. ריבוי החקיקה האמור גורם לחוסר בהירות, להיעדר שקיפות וכן לחוסר אחידות בבנייה בישראל ולעתים לכאוס.
קיומו של מסמך אחיד בדמות קוד בנייה, שקובע את כל התנאים והסטנדרטים של הבנייה, כזה שפרסמה העיר דובאי ומדינות אחרות, מגביר את השקיפות, את השליטה והפיקוח על הבנייה, ומבטיח אחידות באיכות הבנייה והדיור. קיומו של קוד תורם גם להגברת השוויון בין היזמים ובעלי העניין, שכן לעומת מצב שבו הכל תלוי בפרשנות של ועדה או שיקול דעת של גורם כזה או אחר, הקוד מחיל על כל בעלי העניין והיזמים ועל כל הבניינים, ללא הבדל, נורמות בנייה ועיצוב שהם צריכים לעמוד בהם, והם ברורים ושקופים לכולם.
הקוד מגביר גם את שליטת המדינה בעלויות הבנייה בישראל ואת הפיקוח שלה על מחיר הדירות. זאת מפני שבזכות הקוד ניתן להעריך במידה רבה את עלויות הבנייה של בניין מסוים, ובהתאם לכך את הרווח הסביר של הקבלן מביצוע הבנייה. בנוסף לכך קוד הבנייה, שקובע כללי בנייה ברורים, מפחית במידה רבה את הסכסוכים המשפטיים בענייני תכנון ובנייה, כשחלק רב מסכסוכים אלו הם סכסוכים על פרשנות ויישום החקיקה המרובה והמורכבת בתחום על רקע היעדרו של מסמך אחיד, קודקס, שקובע תנאים וסטנדרטים ברורים ומוגדרים לתכנון ובנייה בישראל.
בנוסף לכך פרסום קוד הבנייה על פני קובצי תקנות נפרדים ושונים אשר יהוו פרקים בקוד, כפי שקידם משרד הבינוי והשיכון, הוא לדעתי טעות נוספת. אין זה ריאלי לדרוש מקבלן שירצה לבנות בניין חדש לשלוט בעשרות קבצים של תקנות וחקיקה, כל אחד בנושא אחד, וכל אחד כולל עשרות סעיפים ותנאים שונים. להפך, פרסום קוד בנייה בשיטה זו מחזיר אותנו לאותה שיטת עבודה מוטעת של ריבוי חקיקה, עד אשר קבלנים ובעלי עניין הולכים לאיבוד, וחלק אחר מהם את הישר בעיניו עושה, לפי הפרשנות והאינטרסים שלו. והרי מזה בפרט התריעה ועדת זיילר. נדרש שקוד הבנייה יהיה מסמך סטטוטורי אחד, כולל ונהיר. לא זו בלבד, אלא שגיבוש הקוד מצריך תהליך חשיבה ושיתוף ודיונים יחד עם הציבור ובעלי העניין והגורמים המקצועיים, ולא כהחלטה מלמעלה. קוד הבנייה החדש של העיר דובאי הוא בהחלט מודל לחיקוי.
קייס נאסר הוא ד"ר במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ועו"ד שותף במשרד עו"ד מ. פירון ושות' (kaisn@firon.co.il)
