בעקבות בדיקת כלכליסט"עסקת קצא"א - לא שווה את הנזק שעלול להיגרם"
בעקבות בדיקת כלכליסט
"עסקת קצא"א - לא שווה את הנזק שעלול להיגרם"
המשרדים להגנת הסביבה, האנרגיה והתיירות מתייצבים נגד עסקת קצא"א: “הרווח הצפוי לא מצדיק את הסיכונים"
המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות וכעת נראה שגם משרד האנרגיה סבורים כי הסכומים הדלים שמדינת ישראל צפויה לקבל כתוצאה מהסכם קצא"א אינם מצדיקים את הסיכונים לסביבה, לעיר אילת ולמתקני ההתפלה של ישראל. בדיקת "כלכליסט" שפורסמה אתמול הציגה תחשיב לפיו עסקת הנפט של החברה הממשלתית קצא"א עם חברת MRLB מהאמירויות תייצר למדינה הכנסות זעומות בלבד, שבמקרה הטוב יסתכמו בכמה מיליוני דולרים בודדים בשנה. התחשיב מבוסס על נתונים שפרסמה קצא"א עצמה לפיהם לכל היותר 60 מיכליות בשנה צפויות לפקוד את נמל אילת או אשקלון. אם מכפילים את המספר הזה בסכום של 385 אלף דולר, שהם דמי המעבר למיכלית בתעלת סואץ, עולה שפוטנציאל ההכנסות המקסימלי של המיזם עומד על 23 מיליון דולר בשנה. מנתון זה צריך עוד להפחית הוצאות תפעול ואת הנתח של MRLB והיזמים הישראלים מלאכי אלפר ויונה פוגל. סכום זה רחוק מאוד מהערכות שונות שדיברו על רווחים גבוהים של מאות מיליוני דולרים לישראל.
בעקבות הפרסום אמרה אתמול השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "23 מיליון דולר בשנה לכל היותר זה מה שהמדינה אמורה לקבל מהסכם קצא"א שנחתם במחשכים. זה לא שווה את הנזק הבלתי־הפיך שעלול להיגרם לשונית האלמוגים באילת, והסיכון הממשי לסביבה, לתיירות ולכלכלת העיר".
עסקת קצא"א עומדת כעת לפתחו של בג"ץ בעקבות עתירה שהגישו ארגוני סביבה נגד ארבעה משרדי ממשלה: האוצר שהוא המשרד שקצא”א נמצאת תחת אחריותו, משרד האנרגיה, משרד התיירות והמשרד להגנת הסביבה.
המדינה ביקשה מספר דחיות אך נקבע כי היא תהיה חייבת להגיש את עמדתה בתוך חודש. לאחרונה התקיים דיון במשרד ראש הממשלה בכדי לגבש את התשובה לעתירה. עמדת משרד האנרגיה כפי שהוצגה בדיון היא כי בהיבטי ביטחון אנרגטי אין לעסקת קצא"א כל חשיבות והיא לא צפויה להשפיע עליו. שרת האנרגיה קארין אלהרר אמרה אתמול כי "מהפרסומים בנושא נראה שאין בו תועלת למשק האנרגיה הישראלי". גם שר התיירות יואל רזבוזוב אמר אתמול: "חשוב שלא נשפוך את התיירות עם הנפט. ההפסד הכלכלי ככל שיהיה מביטול העסקה של קצא"א לא משתווה לנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשק הישראל בכלל ולאילת בפרט, אם הפוטנציאל התיירותי האדיר של העיר ייהרס".
גם משרד החוץ השתתף בדיון אף שאינו צד לעתירה והוא רואה חשיבות במימוש ההסכם.
