לוקחים אחריותיואל חשין: "המדינה צריכה לספק ביטחון לפני הכל - היום היא לא יודעת לעשות את זה"
לוקחים אחריות
יואל חשין: "המדינה צריכה לספק ביטחון לפני הכל - היום היא לא יודעת לעשות את זה"
יואל חשין, משקיע אימפקט ומייסד קרן ההשקעות 2B ANGELS אמר את הדברים בפודקאסט "לוקחים אחריות" בערוץ TRUST של כלכליסט. הוא מציין שהמנגנון הריבוני לא מתפקד בארץ ובעולם: "משהו בשיטה המיושנת לא עובד יותר. העקרונות נקבעו בעידן שלא היתה בו תקשורת וטכנולוגיה"
יואל חשין, משקיע אימפקט ומייסד קרן ההשקעות 2B ANGELS התארח בפודקאסט "לוקחים אחריות" בערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל - בהנחיית מאור סויסה מכלכליסט ואורית ברוורמן, יועצת ESG לתאגידים וחברות. חשין הוא אחד המובילים של קפיטליזם קשוב ונשאל כיצד חברות לוקחות תפיסה זו כדי להניע את הארגון קדימה.
"אני ארגיש שהתחולל שינוי עמוק ומשמעותי במרחב הכלכלי-חברתי בישראל כשהאופן שבו יציגו אותי לא יהיה כמשקיע אימפקט", אומר חשין. "אני משקיע הון סיכון טוב ואני אכן מדגיש את הנושא של האימפקט והקפיטליזם הקשוב, אבל אני מאמין שהחלוקה הנכונה צריכה להיות משקיעים רגילים ומשקיעים לא רגילים - כשהלא רגילים עושים השקעות במיזמים שאין בהם תועלת חברתית. התכלית העמוקה והאמיתית של עסקים היא לקדם את האנושות. הנפילה מתחילה ברגע שאנחנו מתייחסים יותר מדי ברצינות למיקסום הרווח ורואים בו כזה ראה וקדש. תכלית החברה המסחרית הוא להגשים את הייעוד שלה בעוד התכלית למקסם רווחים הוא אמצעי בתחפושת. היום אנחנו רואים שלעיקרון מיקסום הרווח אין אחיזה אם הוא לא עומד בשירות הייעוד".
לעוד כתבות בערוץ TRUST
ספר על המעורבות והיוזמות שלכם מאז ה-7 באוקטובר.
"חלק ניכר של הסטארט-אפים שאנחנו משקיעים בהם היו מעורבים ושמחנו לשתף איתם פעולה וליטול חלק. עלה בידי להוביל את פרויקט מתחשבים שלוקח מחשבים מחברות ציבוריות, אגודות עירונית ואנשים פרטיים ונותן אותם לילדים שידם אינה משגת. הצורך עלה בקורונה ובמהלך המלחמה הבנו שהכרחי זה לתת מחשבים למפונים ולתושבי הצפון שגרים במלונות כדי שהילדים יוכלו ללמוד. נתנו 10,000 מחשבים מתחילת הפרויקט ו-4,000 מתחילת הלחימה".
פרויקט נוסף עליו פירט חשין הוא של חברת הסטארט-אפ "קלמיגו" שפיתחה משאפים לאנשים בחרדה. מנכ"לית החברה עדי וולך הקימה עמותה שבמסגרתה חולקו משאפים לאנשים במצבי לחץ וחרדה. "הסטארט-אפ Partners&CO אירח את מטה משפחות החטופים וזה היה מרגש לפגוש אותם".
המשבר חידד את האני מאמין שלך שכל עסק צריך שיהיה לו אימפקט. איפה העולם העסקי יכול להחליף את הממשלה ומוסדותיה?
"בלי להיכנס לימין ושמאל, כי זה הרבה מעבר לעמדות פוליטיות, יש משהו במנגנון הריבוני שאינו יודע לספק את הסחורה וראינו את זה הלכה למעשה במלחמה. מצד שני חברות מסחריות והחברה האזרחית החליפו את המדינה בכל התחומים, כולל הביטחוני, ונתנו מענה לדברים שהמדינה היתה צריכה לתת עליהם מענה באפקטיביות גבוהה יותר. מדינה היא כבר לא הדרך הטובה ביותר לדעתי להשיג חירות. החירות הישראלית נאכלת מרגע לרגע. המדינה צריכה לספק לנו ביטחון לפני הכל והיא לא יודעת לספק לנו את זה. מסוף שנות ה-70 מדינת הרווחה החלה להיחלש מצד אחד ומצד שני בחברה האזרחית קרו שני תהליכים מקבילים: החלו תהליכי הפרטה לכוחות בחברה האזרחית – תאגידים מסחריים, התאגיד הכלכלי הלך וצבר כוחות לפעמים מעבר לתאגיד הריבוני ודבר שני הם הארגונים החברתיים".
"כשאומרים בואו נשיב את הכוח למדינה, רוצים שעקרונות חברתיים יינתנו כחובת המדינה להעניק את הזכות הזאת, ולא כחסד שנעשה ע"י בעלי האמצעים. שזה יהיה חובה ולא טובה. אנחנו רוצים למנוע מצב שמנהלי עמותות מכתתים רגליהם לבעלי האמצעים ומתחננים לכסף כדי להגן על זכויות חברתיות בסיסיות. כדי לפתור את הבעיה הזו יש לנו השקעות אימפקט, אחריות תאגידית, מגזר רביעי, עסקים חברתיים, שהתכלית שלהם היא שהמגזר העסקי והחברה האזרחית יחליפו את מדינת הרווחה. מנכ"ל עמותה שהחליט להקדיש חייו לקידום זכויות חברתיות לאזרחי ישראל וצריך לכתת רגליו לבעלי האמצעים להתחנן לכסף זו חרפה".
חשין מציין שהמנגנון הריבוני לא מתפקד לא רק בארץ אלא גם בעולם: "משהו בשיטה שנוסדה לפני למעלה מ-300 שנה לא עובד יותר. אלה עקרונות שנקבעו בעידן שלא היתה בו תקשורת וטכנולוגיה".
"צריך להבחין בין מדינה שקובעת את כללי המשחק ועוסקת ברגולציה למי שמספק את המוצרים והשירותים. עסקים טובים יותר מהמדינה בלדאוג לאספקה ולייצור שירותים. אני לא אומר מדינה OUT עסקים IN, אבל בואו ניקח את המבנים הכלכליים-חברתיים האלה, נפרק ונבנה אותם מחדש בדרך האפקטיבית ביותר. נתמקד באתגר שיש למגזר העסקי. כשיש למישהו מוטיבציה למקסם רווחים צריך לנצל אותה ולרתום לה מטרות חברתיות. לקחת את היצריות ולרתום להם מטרות חברתיות, זה בעצם הרעיון של הכלכלה. הבעיה מתחילה כשהמוטיבציה למקסם רווח מתפצלת מהאינטרס הציבורי, הכלכלה מתחילה להתקלקל".
בהנחה שהחברות מסירות את חשיבות שורת הרווח ושמות מטרות חברתיות, איך המדינה יכולה לארגן כמה חברות שיפתרו יחד למשל את בעיית הרעב?
"חברות לא יזנחו את מיקסום הרווח שהוא חשוב ויש לו משמעות גדולה. הוא פונה ליצרים ולצרכים הבסיסיים של האדם ולכן הוא חזק, כמו יצר מיני שמניע את האבולוציה. בתפיסה שלנו זה תפקיד המדינה להביא אותנו לאפס רעב. כשמסתכלים על שלושת השחקנים המרכזיים במרחב - מדינה, ארגונים חברתיים ועסקים- לחברות המסחריות יש את הכוח האפקטיבי ביותר להתמודד עם משהו מהסוג הזה. אני סומך על חברות, בגלל עיקרון מיקסום הרווח, שידעו לפתור את בעיית האפס רעב טוב יותר מהמדינה. זה לא פשוט, אנחנו כמדינה צריכים להבין שהמנגנון הריבוני לא עובד כפי שהיינו רוצים ולא באמת מקדם את החירות שלנו ואז לנסות להתמודד עם הבעיה הזאת בדרך יותר חכמה".
"המנגנון הריבוני שנבחר פעם בארבע שנים לא עושה את העבודה. יש לנו חברי כנסת שנשבעים אמונים למדינה ובפועל עושים ההיפך. מה שאפקטיבי הם התאגידים המסחריים. אז בואו נתמסר ברצינות לרעיון שתכלית החברה המסחרית להגשים את הייעוד שלה. אם אני חברת מזון והתכלית שלי לדאוג להזין אז אני אגשים את היעוד שלי ואדאג להזנה של כלל אזרחי ישראל. השאלה אם אני נותנת בחינם או לא זה ענין רכילותי מבחינתי. אם המדינה תעניק לחברה את הסמכות והסיוע לנסות להביא את ישראל למצב של אפס רעב היא תעשה את זה בוודאות. המדינה צריכה להבטיח שאם החברה תצליח היא תיתן לה הקלה משמעותית במס ואז גם המדינה מרוויחה, החברה מקבלת הקלה במס ולאזרחי ישראל יש הטבה".
"חברה אזרחית פרו אקטיבית שנושפת בעורף הריבון ומשמשת עזר כנגדו זה המרחב הכלכלי חברתי שאני והקולגות שלי פועלים בו למעלה מ-10 שנים. המלחמה המחישה בצורה ברורה כמה חברה אזרחית ומגזר עסקי יכולים להיות יותר אפקטיביים. קחו למשל כל קבוצות הוואטסאפ שרק במפגשים שם אפשר להגיע להישגים בקצבים הרבה יותר גדולים מהמדינה והכל בהתנדבות על ידי אנשים שלא מעניין אותם פוליטיקה ובלי ביורוקרטיה. לכן אנחנו צריכים לעשות reshuffle ולראות מה אפשר לקחת ממה שעשינו בזמן משבר לשגרה".
לקראת סיום סיפר חשין על ספר הביכורים שלו "אבותינו היזמים – ספר בראשית", פרשת השבוע ברוח יזמית שיצא לפני שמחת תורה כשאנשים מתחילים לקרוא את התורה מחדש. "זה ספר על עולם היזמות הישראלי, היהודי והציוני, ולמה אני חושב שמדינת ישראל היא המקום המרתק בעולם לחיות בו. דווקא בגלל שנכתב לפני המלחמה יש בו משהו אקטואלי כי כמעט כל דבר שנכתב שם אני עומד מאחוריו גם היום".
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.
