"המהפכה המשטרית ממשיכה במלוא עוזה"
"המהפכה המשטרית ממשיכה במלוא עוזה"
בכירי עורכי הדין בתחום הליטיגציה המסחרית נפגשו השבוע בכנס של Duns 100 והתייחסו לשאלות המרכזיות אשר מעסיקות בתקופה האחרונה את אחד מהתחומים המרכזיים בענף המשפט
ענף המשפט עובר בשנה וחצי האחרונות טלטלה לא פשוטה. ניסיונות ניגוח ודה-לגיטימציה מתרחשים באופן שגרתי נגד בית המשפט והמערכת כולה. לעיתים נראה שביקורת כלפי בית המשפט הפכה לכלי פוליטי שימושי בקרב חוגים מסוימים בפוליטיקה הישראלית. אולם, למרות הקושי והאתגרים הלא פשוטים הניצבים בפני המערכת, התקופה האחרונה הראתה את חשיבותה האסטרטגית של עצמאות המערכת המשפטית עבור מדינת ישראל ולאופן שבו ישראל נתפסת בעולם. כידוע, חשיבותה של מערכת משפט יעילה, כנה, כזאת שלא דבק בה רבב, תקף לא רק לאופן שבו מסתכלים על מערכת המשפט הישראלית מבחוץ, כלומר בבתי משפט כמו בית המשפט בהאג ובמדינות דמוקרטיות אחרות, אלא גם לאמון שאזרחי ישראל נותנים בבית המשפט, ולכן בתקופה הספציפית הזאת מערכת המשפט עומדת בפני אתגר לא פשוט, אולי אפילו תקדימי.
נכון להיום, החשש בקרב רבים מעורכי הדין בכירים הוא שמערכת המשפט לא תצליח לעמוד באתגרים הרבים הנקרים בפניה ובלחצים הפוליטיים הכבדים, ובתהליך מהיר או מזדחל, תאבד המערכת את עצמאותה הכה חיונית. אירוע שכזה יגרום למשבר עמוק בחברה הישראלית שכן במידה והיא תאבד את עצמאותה, מערכת המשפט תאבד אמון בחוגים הדמוקרטים שעדיין נותנים בה אמון, וזהו פתח להתפרקות של אחד מיסודות הדמוקרטיה החשובים ביותר. בנוסף, מצב שכזה יסכן את המעמד המשפטי של ישראל במישור הבינלאומי, ועלול להפוך, בין היתר, סוגיות משפטיות פנימיות לסוגיית שבהן מדינות אחרות, כולל ידידותיות, יתערבו בהליכים משפטיים הקשורים למדינת ישראל מתוך חוסר אמון במערכת. התקווה היא כמובן שהדבר לא יקרה, אולם רצף אירועים של החודשים האחרונים מייצר חשש שכזה.
סוגיות אלה והשפעותיה של הרפורמה המשפטית היו במרכז השיח בפורום Duns 100 לבכירי עורכי הדין בתחום הליטיגציה המסחרית, אבל לא רק. עורכי הדין הבכירים דיברו על השינויים הרגולטורים בתחום תביעות ייצוגיות – בדגש על תזכיר התיקון לחוק תובענות ייצוגיות, על היוועדות חזותית, ועל נושאים רבים הנמצאים במרכז השיח של תחום הליטיגציה המסחרית, "אם יכובדו פסקי הדין המחייבים את כינוס הוועדה לבחירת נשיא בית המשפט העליון, תוכל הרשות השופטת להמשיך לפעול בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה והציפיות מהשלטון החוק", אומרת שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "היכולת לשמור על תפקוד תקין של מערכת המשפט והפרדת הרשויות תלויה גם בכיבוד ההוראות המשפטיות. עם זאת, אי-קיום הצווים הנדרשים והמשך ההימנעות מכינוס הוועדה עלול להוביל למצב של משבר חוקתי, אשר עשוי לפגוע בתפקוד הרשות השופטת ובאמון הציבור במערכת המשפט."
מה קורה בגזרת הרפורמה/מהפכה משפטית?
כצפוי, הרפורמה/מהפכה משפטית תפסה מקום נכבד בפורום, "בשנה הקשה והכאוטית ביותר בחיינו, כאשר ליבנו עם החטופים, העקורים והחיילים, העבודה המשפטית היא העוגן היציב בחיינו, ותרומתנו לכלכלת המדינה ולחוסן הלאומי. בשנה הזו, למרות כל האתגרים, המשכנו במרץ במגמת הגידול וההתפתחות, ובה בעת אנו ממשיכים במאבק על הדמוקרטיה ושלטון החוק", אמר עו"ד נדב ויסמן, שותף ומראשי מחלקת הליטיגציה, משרד מיתר, "בעת הזו, שבה המדינה זקוקה ליציבות משפטית כאוויר לנשימה, זה המקום לצאת במסר ברור לשר המשפטים ולראש הממשלה: לא יעלה על הדעת במדינה חפצת חיים שלא לכבד את פסיקת בג״צ. חובה לכנס את הועדה לבחירת שופטים ולבחור בהקדם נשיא קבוע לבית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי".
עו"ד ברק טל, שותף מוביל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי, הדגיש את חשיבות אימוץ חוקה בישראל, "אנו עדים לתקיפה מכוונת על תשתיות מערכת המשפט. הרס תשתיות המשפט והחברה מוביל לכאוס. אנחנו שומעים את המילה הזו לאחרונה מכל כיוון. אנחנו מצויים בכאוס - בטחוני, חברתי, ועוד מעט גם כלכלי. התרופה האמיתית, ארוכת הטווח, או אולי מדויק יותר לומר 'החיסון' מפני הרס תשתיות המשפט והחברה - ולמעשה מפני הכאוס - היא חוקה. על החוקה להתייחס ל-4 נושאים: ערכי היסוד המכוננים של החברה (למעשה מגילת העצמות); מגילת הזכויות של הפרט; המבנה המשטרי; ומערכת היחסים בין הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת; והיא אמורה להוביל לשני דברים עיקריים- ליצור שלד חזק ויציב של ערכים וכללים שלא ניתן לשנות אותם בהינף יד (כפי שנעשה בשנים האחרונות) ובכך להגן על החברה ועל הציבור מפני כאוס; וליצור תחילתו של איחוד הקבוצות בציבור. גיבוש חוקה יחייב את הציבור בישראל למצוא את המכנה המשותף שכל הקבוצות בציבור יכולות לעמוד מאחוריו - לאחר שכל קבוצה ויתרה על משהו. חוקה ברורה וחזקה, שתשקף את המכנה המשותף בין כל הקבוצות בישראל, היא הכלי למיגור הכאוס שאנחנו חיים בתוכו ולהגברת האחדות בתוכנו״.
עו"ד ברוריה לקנר, שותפה מייסדת משרד עו״ד בן שחר, לקנר ושות׳, הדגישה את חשיבות השמירה על עצמאות מערכת המשפט, "אין להשלים עם רשות שלטונית שלא מכבדת צו של בית משפט. התגובה השערורייתית וחסרת הרסן של שר המשפטים לוין להחלטת בג"צ, אשר חייבה אותו לכנס את הועדה לבחירת שופטים, לשם בחירת נשיא לבית המשפט העליון - מחייבת את כל חברי הפורום הנכבד הזה לצאת באמירה נוקבת. עלינו לאחד שורות ולהדוף את הניסיונות לפוליטיזציה ולפגיעה במערכת המשפט. מחובת כל אחת ואחד מאיתנו לשמור אותה כמערכת משפט חזקה ועצמאית".
עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד ב. לוינבוק ושות' התייחס לחשיבות הבחירה בשופטים מקצועיים, ״שר המשפטים מונע זה זמן רב בחירת שופטים/ות לבית המשפט העליון במקום שתי השופטות שפרשו, תוך שהוא מתנה זאת בכך שימונו מועמדים בעלי עמדה פוליטית מסוימת, ולא על פי כישוריהם המקצועיים ומידת התאמתם לתפקיד (רוב המועמדים שניסה להכתיב כלל לא התנסו מעולם בשפיטה). הדבר כבר פוגע בציבור בהתארכות התור לדיונים בבית המשפט העליון, ויפגע בו עוד הרבה יותר אם חלילה ימונו שופטים שאינם הטובים ביותר מקצועית. כחלק מהציבור שנזקק בפועל לשירות הזה, אני יכול להגיד שהדבר האחרון שמעניין אותי הוא איזה פתק השופט שם בקלפי. הרוב המכריע של התיקים שהעליון דן בהם הם ערעורים אזרחיים ופליליים ועתירות ׳רגילות׳, ובכל אלה אין כל רלוונטיות להשקפה הפוליטית של השופט. כשם שכאשר אני צריך לעבור ניתוח רפואי, הדעה הפוליטית של המנתח אינה מעניינת אותי ומה שחשוב לי הוא שיהיה בעל המקצוע הטוב ביותר, כך צריך גם למנות את השופטים המקצועיים והמנוסים ביותר, שיידעו לתת את השירות הטוב ביותר. מי שיודע להעריך זאת טוב מכל הם השופטים המכהנים בבית המשפט העליון, שקוראים את פסקי הדין של השופטים המחוזיים ויודעים הכי טוב מהם הכישורים הנדרשים לתפקיד. לדעתי, יש לתת עדיפות ברורה לשופטים מנוסים ומצטיינים בבתי המשפט המחוזיים״.
עו"ד טל רון, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, אמרה כי על עורכי הדין להפריד בין סוגיות מקצועיות לפוליטיות, "בתקופה מאתגרת זו, משרדי עורכי הדין מתמודדים עם דילמות מורכבות בנוגע להצטרפות למאבקים הציבוריים המתרחשים במדינה, כגון החזרת החטופים, הניסיון להפיכה המשטרית, עילת הסבירות, ואלימות שוטרים כלפי מפגינים. העיקרון המנחה את המשרדים צריך להיות הבחנה ברורה בין סוגיות פוליטיות לסוגיות משפטיות. בכל הנוגע לסוגיות משפטיות, על המשרדים לקחת חלק פעיל במאבק ולא להישאר מהצד, כיוון שמדובר בחובתם המקצועית והמוסרית. לעומת זאת, בנוגע לסוגיות פוליטיות או אלו הנמצאות בתווך, על המשרדים להעניק לעובדיהם חופש לפעול על פי דעותיהם האישיות והערכים שלהם, תוך כיבוד הגיוון בדעות והשקפות, ומתן גיבוי מלא לעובדים באותם מהלכים״.
עו"ד תומר ויסמן, שותף, מנהל משותף מחלקת הליטיגציה, EBN- ארדינסט, בן נתן, טולידאנו אמר כי הרפורמה המשפטית ממשיכה לפעול במלוא המרץ, "המהפכה המשטרית ממשיכה במלוא עוזה. חלקים גדולים מהציבור מתנגדים למהפכה המשטרית ומשתתפים בפעולות מחאה נגדה. לנו, כעורכי ועורכות דין, יש במאבק הזה תפקיד מיוחד. עורכי דין הם רכיב משמעותי במערכת המשפט ויש לנו קול ייחודי בציבור כולו. אין לנו את המותרות לעסוק רק בעניינים הפרטיים שלנו בעת הזו. אנחנו לא יכולים לשבת בשקט כאשר יש פגיעה בזכויות יסוד כמו חופש הביטוי וההפגנה ואנחנו צריכים לעמוד בקו הראשון של ההגנה על מערכת המשפט. לכן, ראוי שנשמיע את קולנו הייחודי וכאשר הדבר נדרש – נעשה שימוש בכלים המשפטיים המוכרים לנו היטב כדי להגן על מערכת המשפט, על הדמוקרטיה ועל מדינת ישראל".
עו"ד זוהר לנדה, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה התייחס להשפעות הרפורמה המשפטית בזירה הבינלאומית, בתחום הבוררות למשל, "מטבע הדברים, הטלטלה שעוברת מדינת ישראל בזירות השונות לא פוסחת על עולם המשפט ועל בתי המשפט. סממן אחד הוא בתחום הבוררויות הבינלאומיות. לפני כשנה ומשהו, קידמנו את ישראל – בפורומים שונים - כזירה מבטיחה לקיומן ולקידומן של בוררויות בינלאומיות; מעין "האב-משפטי במזרח-התיכון". בהתאם, גם עבר בכנסת לאחר הליך חקיקה ארוך חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית שנועד לייצר את הפלטפורמה לאותם גורמים שיבואו ויקיימו בוררות מסחרית בישראל, בכללים דומים לאלה בהם מתדיינים בלונדון, בניו-יורק ובמקומות אחרים. לעת הזו, ולצערי, "המזרח התיכון המשפטי" החדש - הולך ומתרחק; והבידוד הישראלי בא לידי ביטוי גם בזירה המשפטית, כאשר גורמים זרים עושים מאמצים להימנע מלנהל הליכי בוררות בישראל."
עו"ד טל בננסון - שותף - בננסון ושות', דיבר על הבעיות הכרוכות בערעור הלגיטימיות של בית המשפט, " לטעמי, הנושא החשוב ביותר על סדר היום של מערכת המשפט הוא ההתנהלות הקיצונית של השר הממונה וביחד איתו הגורמים הקיצוניים בממשלה שמשדרים לכל הציבור שאין חובה לקיים החלטות של בית המשפט. התנהלות שכזו היא תחילתה של אנרכיה והתפוררות המערכת השיפוטית כולה".
עו"ד אייל בר-אליעזר, שותף מנהל, משרד עו״ד בלטר, גוט, אלוני ושות’ התייחס גם הוא לזירה הבינלאומית ואמר כי, "קיים דיסוננס עצום בין התחושות ואיך שאנחנו כעם חווים את המלחמה, לדרך שבה מדינת ישראל נתפסת בעולם. פועל יוצא מכך הן ההחלטות וההליכים שננקטים בבית המשפט בהאג. ההליכים האלה הם תולדה של מדיניות חוץ כושלת והסברה שערורייתית. פרקטית, אני לא חושב שיש להליכים בהאג השפעה דרמטית על מהלך המלחמה ודרך ההתנהלות. הצבא שלנו פעל ופועל בהתאם לחוק ומנהל את הלחימה המורכבת הזאת תוך מינימום פגיעה בחפים מפשע".
עו"ד מירב בר-זיק - שותפה מייסדת - תל-צור ושות' הדגישה את חשיבותו של בית משפט עצמאי, "התקופה האחרונה ממחישה את חשיבותו של בית משפט עצמאי וחזק, כחלק בלתי נפרד ממערכת האיזונים והבלמים המתחייבת במשטר דמוקרטי. העובדה שבית המשפט העליון פועל ללא נשיא במינוי של קבע לאורך כמעט שנה והמתקפות הבלתי פוסקות על היועצת המשפטית הן בלתי מתקבלות על הדעת. נקיטת העמדה של לשכת עורכי הדין ופורום המשרדים המובילים עליו נמנה משרדנו בנושאים אלה היא צו השעה. כנציגי שלטון החוק מוטלת עלינו חובה אתית ומוסרית להיאבק בכל ניסיון פגיעה במערכת המשפט, תוך הבעת עמדה חד משמעית וברורה בנושאים אלה".
תקשורת חזותית, עד כמה ניתן לקיים שגרת דיונים מרחוק?
נושא מרכזי ששוב בעל כורחו הפך לנושא על עניין רב הינו ההיוועדות החזותית, "לחקירה של עדים וחקריה של מומחים בהיוועדות חזותית יש יתרון משמעותי מאוד", אומר עו"ד דרור הרפז, שותף משרד עו״ד שבלת, "ברגע שאתה שולט במסך ואתה מציג את המסמכים זה מביא אותך למקום הנכון והמדויק של הראיות, של תמונות, ואתה יכול באופן יעיל להוביל חקירה נגדית. כולנו אוהבים את חדר הבוררות אבל זה פתרון שעובד גם ברמה של חקירות נגדיות״.
עו"ד ניר מילשטיין, שותף ומנהל משותף במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד שניצר, גוטליב, סאמט, הציע להרחיב את השימוש בהתוועדות מרחוק, "נראה שבשלה העת להרחבת השימוש בהיוועדות חזותית במסגרת הליכים משפטיים. הצורך מתחזק נוכח ההתקדמות הטכנולוגית ונוכח תקופת הלחימה המתמשכת. ראוי לתת תשומת לב מיוחדת להליכים אשר גורמים רלבנטיים – בין מייצגים ובין עדים, מפונים מבתיהם, מצויים בשירות מילואים או נפגעו חלילה וכן להליכים אשר מערבים גורמי חוץ – עדים ומומחים מחו"ל, אשר אינם ששים להגיע לישראל בעת הזאת".
עו"ד רונן עדיני - שותף מנהל - רונן עדיני ושות חברת עורכי דין הביע את תמיכתו בקיום הליכים מקדמיים של בתי המשפט באמצעות זום. לדבריו, החסכון בזמן הוא עצום. למשל, דיון קדם משפט בירושלים חיפה או באר שבע, כשעורך הדין מגיע מאזור תל אביב, גורם לאיבוד חצי יום עבודה, לפחות. לגבי דיוני הוכחות המצב שונה, אך כשמדובר על עדים מחו״ל יש קושי לעיתים עם הגעתם, במיוחד לאור המצב במדינה וסירוב של עדים להגיע לארץ. ואז כדאי לשקול קיום חקירות בזום כי החלופה היא עיכוב ממושך של ההליך".
עו"ד אייל אברמוב - שותף מייסד - אברמוב ושות', עורכי דין הצטרף לדברים ואמר כי, "במלחמות נוצרים גם חידושים. החידוש שהחל בתקופת הקורונה ונמשך בעת המצב המלחמתי לפיו מנהלים דיונים בהיוועדות חזותית, מעולה. ניתן ורצוי לייצר שיגרה של ניהול דיונים מקדמיים בהיוועדות חזותית. בכך, תיחסכנה תשומות משמעויות וזמן שיפוטי יקר באופן שייעל את מערכת המשפט ויסייע בפתרון מחלוקות מסחריות".
דניאל טבקוב סדן, עו"ד ראש מחלקת הליטיגציה גולדבלט גינדס יריב – עורכי דין, הסביר כי לדעתו היוועדות חזותית היא כלי מוגבל, "לדעתי, עוד לא בשלה העת לניהול הליכי ליטיגציה בהיוועדות חזותית. מעבר ליתרונות הברורים של אינטראקציה בינאישית המתאפשרת רק בנוכחות פיזית, הדיון באולם בית המשפט טומן בחובו סממנים של יראת כבוד וטקסיות כלפי ההליך השיפוטי. גלימות, מדי משפט, כס השיפוט, קידה, פניה בלשון "כבודו/ה" - שמירה על מסורות אלה היא ערך בפני עצמו בעידן של דרדור השיח הציבורי, שבירת כללי הנימוסים וירידת אמון הציבור במוסדות המדינה. אני בדעה שדיונים בהיוועדות חזותית צריכים להמשיך להיות היוצא מן הכלל ולא הכלל".
תזכיר חוק תובענות ייצוגיות: הסוף ל'אופורטוניזם' או מהלך מוגבל שלא נותן את המענה המצופה?
עו"ד ד"ר מורן ימיני, שותף מחלקת ליטיגציה במשרד עו״ד הרצוג התייחס בדבריו לחסרונות הבולטים בתזכיר חוק התובענות הייצוגיות, "אני מסכים שהדבר החשוב והבהול ביותר כעת זה לטפל בניסיונות לפגוע במערכת המשפט ובשלטון החוק. זו התשתית לחברה מתוקנת. לגבי תזכיר חוק תובענות ייצוגיות: התזכיר כולל שינויים העלולים לפגוע ביכולת להגיע להסדרי פשרה, גם אם הם ראויים. לפי התזכיר, אם גובש הסדר פשרה בגישור על בסיס נתונים שנחשפו בגישור, הצדדים יצטרכו להגיש לביהמ"ש מכתב מהמגשר שיתייחס לכך. הדבר חותר תחת יתרונות הגישור ואף סותר את הוראות הדין הקובעות חיסיון על הליכי גישור. התזכיר פוגע גם ביכולת להגיע להסדרים שאינם כספיים, למרות שלעיתים הסדרים כאלה מוצדקים. למשל, הארכת אחריות בתביעת רכב יכולה לתת מענה מלא לבעיה, ללא פיצוי כספי. זו לא פיקציה"
עו"ד לילי דורון, מנהלת מחלקת ליטיגציה (במשותף) במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות' הדגישה שבתזכיר החוק ישנו חיסרון בולט בכל הקשור לזכויות הנתבעים, "התיקון לחוק תובענות ייצוגיות בולט במה שאין בו והוא הצורך לשמור גם על זכויות הנתבעים. יש לצמצם את תחולת החוק לעילות ברורות בלבד. הליך ייצוגי לא נועד ליצור הלכות אלא למנוע תת אכיפה של עילות ברורות וחד משמעיות. למשל, המחוקק לא קבע מהו פרק הזמן הנכון לקיום מבצע וכל בית משפט קובע אחרת. בהיעדר ודאות, הנתבעים נאלצים להסכים לפשרות בסכומים עצומים. התיקון לחוק מבקש 'לעודד תביעות מבוססות עילה'. הניסיון מראה שציבור התובעים ובאי כוחם מעודד דיו. עם זאת, יש גם לשמור על כספם של הנתבעים".
עו"ד מיכאל בך, שותף משרד בך לדרמן ושות' התייחס גם הוא לנושא ואמר כי, ״הכותרת של הצעת החוק מאד שובת לב – מלחמה נגד תביעות סרק ותביעות נגד עסקים קטנים. הבעיה שבד בבד עם הסעיפים בהצעת החוק שנלחמים בתופעות אלה, גם שופכים את התינוק עם המים. חוק התובענות הייצוגיות הביא למהפכה צרכנית גדולה בתחומים רבים, הוא טיפל בכשלים צרכניים והחזיר מיליארדים רבים לציבור. בנוסף, זה חינך את השוק, וגרם למניעה מראש של הרבה נזקים צרכניים. וכן, החוק גם נוצל לרעה בתביעות נגד עסקים קטנים. החוק לא יועד לתביעות נגד מכולת או קיוסק. צריך למגר את התביעות האלה. אבל, כשמסתכלים בסעיפים של הצעת החוק, אפשר לראות את טביעות האצבע של התאגידים הגדולים שסעיפים רבים בהצעת החוק מיועדים להגן עליהם ולמנוע תביעות נגדם תוך פגיעה באינטרס הציבורי. כך למשל, יש פרק שבא להגן על חברות ביטוח. חברת ביטוח אינה עסק קטן. כך גם סעיפים שמיועדים להגן על המדינה שאינה ׳עסק קטן׳. בנוסף, מורידים את התמריצים לניהול תביעות שמצליחות להשיב לציבור סכומים גדולים של עשרות ומאות מיליוני שקלים אשר בהגדרה מוגשות רק נגד תאגידי הענק ולא נגד עסקים קטנים. כמו כן, הוכנסו בהצעת החוק סעיפים שנועדו למנוע אפשרות לבצע הסדרה עתידית שתמגר עוולות שמבצעים תאגידי הענק והמונופולים ב׳שיטת מצליח׳״.
"חוסר הוודאות בנוגע לאופן שבו בית המשפט יפרש חוזה עסקי והאם הוא עלול לסטות מלשונו המפורשת הוא קריטי לחברות וגורמים עסקיים"
עו"ד העלו לדיון שורה של נושאים נוספים המגיעים משגרת העבודה של תחום הליטיגציה המסחרית, "בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה בפסיקת בית המשפט העליון ובעקבותיה של הערכאות הנמוכות, לצמצום מרחב הפרשנות של החוזה לעומת מה שהיה נהוג בעבר. יותר ויותר פסקי דין נותנים מעמד בכורה ללשון החוזה ויעדיפו את משמעותה הפשוט והטבעי של ההוראה החוזית. פסיקות אלו אינן רק תוצר של מערכת המשפט, אלא משתלבות גם בשיח הציבורי שהדהוד אחרון שלו בתחום דיני החוזים בא לידי ביטוי בהצעת החוק הממשלתית שמקדם שר המשפטים שמטרתה ביטול הלכת אפרופים בחוזים עסקיים", אמר עו"ד דוד חמו, שותף מנהל במשרד עו״ד פירון, "כך או אחרת, אנו בעידן שמוטמעת בו יותר ויותר גישה שמרנית שמספקת וודאות וכלים ברורים יותר לניהול סיכונים משפטיים. אם תשאלו אותי, לא בטוח שכעורכי דין המייעצים ללקוחות, מגמה זו, להבדיל ממגמות אחרות בהפיכה המשפטית, אינה רצויה".
ד"ר יעל ארידור בר-אילן, בעלים, מייסדת ד"ר יעל ארידור בר אילן, משרד עו"ד טענה כי, ״בנושא של פסק הדין של ביבי כבישים ובהמשך הנושא של הצעת החוק שעומדת עכשיו על הפרק, למעשה, רוצים שחוזים עסקיים יפורשו רק בהתאם ללשון ובהתאם לנסיבות מאוד חריגות, וכשהנטל עובר לצדדים, להתנות על זה ולהחליט איזה ראיות יעמדו בפני בית המשפט במקרה של מחלוקת בפרשנות. לשון החוזה לא רק מבטאת את ההסכמות, היא יכולה להגביל את הראיות ואת האינפורמציה שתהיה בפני בית המשפט במקרה של מחלקת, כשאנחנו יודעים שרוב הפעמים הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות המסחריות הנדרשות, כך שלא בטוח שהתיקון דרוש כי בתי המשפט כבר עושים את זה כיום, אבל התוצאה יוצאת הדופן היא שלמעשה צדדים שנכנסים להסכמים מסחריים צריכים להיערך לא רק להסכמות מסחריות, אלא גם למקרי סכסוך. נשאלת השאלה מה יהיו הכללים כשיהיה סכסוך ואיזו אינפורמציה הם רוצים שתבוא בפני בית המשפט״.
עו"ד הלה פלג, שותפה, מחלקת ליטיגציה ורגולציה מונעת, אגמון עם טולצ'ינסקי דיברה על דרכים לייעל את ההתדיינויות בתביעות אזרחיות בבתי המשפט ואמרה כי, "ראשית, אני רוצה להתייחס לפיצול האישיות שאנחנו מצויים בו, שבזמן שאנחנו דנים כאן בסוגיות של יעילות מערכת המשפט יש אנשים שלנו שחטופים בעזה ואנחנו צריכים לעשות הכל להחזיר אותם. לגופו של עניין, יש דרכים רבות לייעל את המערכת וזאת גם על ידי יישום ממשי של הוראות סדרי הדין, כאשר פעם אחר פעם בתי המשפט מגלים סלחנות ומאפשרים בירור הליכים באופן לא יעיל לאורך שנים ארוכות, וגם על ידי מתן כלים לבתי המשפט לסיים הליכים עוד בראשיתם ולתמרץ את הצדדים לא להמשיך בהליכים מיותרים".
עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות' התייחס גם הוא לנושא פרשנות החוזים העסקיים, "חוסר הוודאות בנוגע לאופן שבו בית המשפט יפרש חוזה עסקי והאם הוא עלול לסטות מלשונו המפורשת הוא קריטי לחברות וגורמים עסקיים. התיקון החדש יאפשר להם להניח במידת וודאות גבוהה שהחוזה שנכרת יפורש לפי הלשון הכתובה, כפי שנוסח על ידי עוה"ד, מה שעשוי להקטין את החשש מטענות פרשניות שונות שמבוססות על נסיבות חיצוניות, כוונות סובייקטיביות או המצאות בדיעבד. בכך יתאפשר להם לתכנן טוב יותר את ההתקשרויות שלהן ולנהל טוב יותר מחלוקות שמתעוררות ביחס לחוזים ויישומם. זאת, ללא חשש מהתערבות שיפוטית שמבוססת על שיקולים נוספים או על "תחושות צדק" אשר עשויות להשתנות בהתאם לזהות המותב. מעבר לכך, ההיצמדות ללשון החוזה עשויה להפחית את מספר המחלוקות המשפטיות הנוגעות לפרשנות של החוזים, מכיוון שיתאפשר פחות מקום לדיונים נרחבים על "כוונת הצדדים" הנלמדת ממקורות חיצוניים, דבר שיסייע להקטין את העומס על מערכת המשפט".
עו"ד בני (בנימין) שפר, שותף מנהל, ש. הורוביץ ושות' דיבר על המענה החלקי שבית המשפט מעניק לסכסוכים עסקיים מורכבים, רבות בשל העומס הרב בו מצויה המערכת, "העובדה שמערכת בתי המשפט (עדיין) עמוסה מאד, למרות שינויים שבוצעו כמו תיקון התקנות והוספת שופטים – פוגעת בעיקר ביכולת לתת מענה לסכסוכים מורכבים עובדתית, בהיקף גדול – למרות שאלו סכסוכים שבהם נכון שבית המשפט ידון, והנזק החברתי הכולל מאי-טיפול בהם – כבד.
עיקר הבעיה נעוץ בכך, שלצורך בירור תביעות אזרחיות הכוללות מחלוקות עובדתיות מורכבות, נדרש מספר רב של ישיבות ודיונים ארוכים (רצוי שהם יהיו ברצף - לצרכי יעילותו של המשפט ועל מנת שהתוצאה תהיה צודקת). בפועל, ברוב בתי המשפט המחוזיים, מדובר בדרישה בלתי ישימה. משכך, בתיקים המורכבים יותר, הצדדים מופנים כשגרה על-ידי בית המשפט להליכים אלטרנטיביים של גישור או בוררות. למעשה, מערכת המשפט "הרימה ידיים" ביחס ליכולתה לתת מענה לתיקים אלה. ההבנה שאין למערכת המשפט מענה לתיקים כאלה, משרתת דווקא נתבעים, ובהכרח פוגעת גם ביעילות ובאפקטיביות של הליכי גישור (שכן התמריץ לנתבעים להתפשר – פחת)".
עו"ד נועה ברהום, שותפה במחלקת ליטיגציה, פישר (FBC) התייחסה להשפעות חוק הבוררות הבינלאומית החדש. לדבריה, "החוק נועד ליישר קו עם העולם ולהגביר וודאות במקרים שבהם ישנו סכסוך עם גורם מסחרי בינלאומי. החוק מאפשר לגורמים בינלאומיים לדעת ברמה גבוהה יותר של וודאות מה יהיה האופן שבו הסכסוך יתברר ומעודד את שני הצדדים להיעזר במנגנוני יישוב סכסוכים אלטרנטיביים. בהקשר זה, החוק ללא ספק מסייע בהפחתת כמות ההליכים המתנהלים בבתי המשפט, ואם להסתכל במבט מאקרו, הוא מנטרל במידה רבה גם את החשש שיש לגורמים בינלאומיים מרפורמות כאלה ואחרות בבתי המשפט, כך שגם במובן הזה יש בו יתרון מובהק. יש לברך על כך ולעודד את הצדדים להיעזר במנגנוני הבוררות במקרים המתאימים וכאשר ניתן לחשוב על פתרונות טובים יותר לסכסוך על פני ניהולו בבית המשפט".
עו"ד רם ז'אן, ראש מחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים ב - AYR עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳ ציין ש"לצד החשיבות של ייעול המערכת המשפטית והקפדה על הוראות סדרי דין כפי שנקבעו בתקנות החדשות שכבר הביאו לשיפור, חשוב מאוד להימנע ממצב שבו חתירה ליעילות דיונית תבוא על חשבון עשיית צדק, שהיא המהות אותה נועדו להגשים סדרי הדין".
עו"ד כפיר קליינמן ממשרד ד"ר גאי כרמי ושות', עורכי דין ונוטריון אמר כי ישנם סימנים חיוביים בכל הקשור ליצירת ודאות משפטית, "אחרי תקופה ממושכת של אי וודאות על רקע הקורונה והמלחמה, אנחנו מזהים מגמה הולכת וגוברת של תנועת מטוטלת לטובת ודאות משפטית. זה בא לידי ביטוי בין היתר ביוזמת משרד המשפטים לתיקון חוק החוזים שיגביל את יכולתם של בתי המשפט לפרש חוזים בניגוד ללשונם, במיוחד כשמדובר בצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין".
עו"ד רז מנגל - בעלים - רז מנגל ושות' - משרד עורכי דין, אמר כי הוא "מצר על כך שהמחוקק החמיץ הזדמנות לתקן הוראות בתקנות סדר הדין החדשות, באופן שיכול היה למנוע סרבול הליכים והימשכותם"
עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה, סלומון ליפשיץ ושות' דיבר על העומס בבתי המשפט, "מזה שנים קיים עומס רב המוטל על שכמם של השופטים במערכת המשפט במדינת ישראל. העומס האמור נובע משורה של גורמים ובעיקרם העובדה שמדינת ישראל מדורגת במקומות הראשונים בעולם ביחס שבין מספר התיקים לבין גודל האוכלוסייה וכן בשל המחסור הרב בשופטים ביחס לכמות התיקים הנפתחים במערכת המשפט. חשוב לציין כי העומס אינו מהווה בעיה של מערכת בתי המשפט ושופטיה בלבד, אלא, בראש ובראשונה, העומס הוא בעייתו של הציבור הרחב. עומס יתר המוטל על כתפי שופט גורע מיכולתו לספק לציבור המתדיינים בפניו שירות שיפוטי באיכות ראויה ובמהירות סבירה.
אחד הפתרונות להפחתת העומס הקיים הוא הגדלת כמות השופטים המכהנים באופן משמעותי ופתיחת בתי משפט נוספים, כך שיתאפשר טיפול בכמות גדולה יותר של תיקים במקביל. אין ספק כי פתרון זה עשוי להפחית משמעותית את העומס הקיים בבתי המשפט. מעבר לכך, עידוד בתי המשפט לשימוש מוגבר בהליכי גישור ובהליכי בוררות יפחית את מספר המקרים שמגיעים לבתי המשפט ויביא להפחתת פרק הזמן הדרוש ליישוב סכסוכים בבתי המשפט.
פתרון ספציפי נוסף להפחתת העומס הינו העברת תיקים מסוימים הנידונים בפני הרכב שופטים לדיונים בפני שופט יחיד. כך לשם הדוגמה, העלאת הסכום המינימלי, אשר ממנו קיימת חובה לשמוע ערעורים אזרחיים בפני הרכב שופטים (ולא בפני דן יחיד), תביא לצמצום העומס על השופטים ולהפחתת משך זמן הטיפול בתיקים. אפשרות נוספת הינה להעלות את הסכום הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי ביחס לתיקים שיידונו בהליך בסדר דין מהיר, כך שאף תביעות, אשר סכומן גבוה מ-75 אלף ₪ (ניתן להעלות את הרף המינימלי, לצורך העניין, עד לסך של 200 אלף ₪), תתבררנה בהליך מזורז זה.
פתרון אחר לצמצום העומס בבתי המשפט הוא העברת בירורן של "תביעות קטנות" מבית משפט השלום לעורכי דין שיוסמכו בחוק להכריע בתביעות אלה".
עו"ד גליה כהן - שותפה מייסדת - גליה כהן, משרד עורכי דין הוסיפה כי, "פסיקת הוצאת ממשיות מהווה תמריץ שלילי להגשת תביעות סרק ולהליכי ביניים מיותרים. אבל החשוב, הוא שבטווח הארוך זהו תמריץ שלילי להפרת הסכמים או לפעולות בניגוד לדין ,ובכך היא לא רק תורמת להפחתת העומס אלא גם לחיי מסחר תקינים".
d&b – לדעת להחליט
