בדיקההפיצוי: 12 מיליארד שקל שולמו ל־450 אלף בעלי עסקים
בדיקה
הפיצוי: 12 מיליארד שקל שולמו ל־450 אלף בעלי עסקים
הפיצויים ששילמה רשות המסים בחצי השנה למלחמה חריגים בהשוואה למלחמת לבנון השנייה אז שולמו 3.2 מיליארד שקל. קרן הפיצויים אישרה 90% מבקשות בעלי העסקים. ואילו האזרחים קיבלו פיצויים של מיליארד שקלים
501 אלף בעלי עסקים הגישו בקשה לפיצויים בשל נזק כלכלי שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה. לפי נתוני רשות המסים, בחצי השנה שחלפה מאז 7 באוקטובר, קרן הפיצויים של הרשות אישרה 452 אלף בקשות לפיצויים - כ־90% מכלל הבקשות שהוגשו, בסכום כולל של 11.86 מיליארד שקל. מדובר בסכום חסר תקדים בהיקפו שמבטא את הפגיעה הרחבה במשק הישראלי. לצורך השוואה, במלחמת לבנון השנייה שילמה הקרן לעסקים 3.2 מיליארד שקל, ובמבצע צוק איתן 1.5 מיליארד שקל.
רוב הסיוע לעסקים ניתן באמצעות מסלולי סיוע ייעודיים שנפתחו לאחר המלחמה. בזמן שגרה, כדי לתת מענה לעסקים שנפגעו כלכלית כתוצאה מאירוע ביטחוני, קיים מזה שנים כחלק מחוק מס רכוש מסלול פיצויים המכונה "מסלול אדום". זהו המסלול היחיד שמספק פיצוי על מלוא הנזק שנגרם לעסק, כולל נזק עתידי אפשרי דוגמת אובדן לקוחות פוטנציאליים, וללא הגבלת סכום, והוא נועד לסייע לעסקים שנפגעו באופן החמור ביותר. לכן מדובר גם במסלול קפדני מאוד ורק עסקים שעומדים בכמה קריטריונים קשיחים, כגון מיקום העסק ביישוב שמוגדר כיישוב ספר והנחיות מפורשות של פיקוד העורף על הפסקת פעילות באיזור, יכולים להגיש בקשה לפיצוי במסלול זה.
המלחמה הבהירה שנדרש פיתרון רחב יותר לעסקים - כזה שיאפשר להם לקבל פיצוי חלקי אך מהיר, שמבוסס על דיווחי העסק למע"מ - נתונים שכבר נמצאים בידי רשות המסים. לכן רשות המסים הקימה מסלולים חדשים, כחלק ממתווה ייעודי מוגבל בזמן, שמאפשרים לעסקים שלא עומדים בקריטריונים של המסלול האדום להגיש בקשה לפיצויים. כ־485 אלף בקשות, כלומר רובן המוחלט - התקבלו במסלולים אלו. מנגד, כ־15 אלף תיקים בלבד הוגשו דרך המסלול האדום ודרך "מסלול מקדמות" - שלאור הזמן הממושך שנדרש כדי להעריך את גובה הפיצוי המלא במסלול האדום, מאפשר לעסקים שעומדים בקריטריונים של המסלול האדום לקבל מקדמה על הנזק.
מנתוני הרשות עולה שהמסלול הנפוץ ביותר הוא "הוצאות מזכות" – 431 אלף בקשות לפיצויים - 86% מכלל הבקשות - הוגשו דרכו. במסלול זה כל העסקים בארץ ללא תלות במיקומם יכלו בין אוקטובר לדצמבר לקבל פיצוי חלקי על ירידה של למעלה מ־25% במחזור. במסלול זה שולמו 8.66 מיליארד שקל.
מסלול חדש נוסף, שנחשב נדיב יותר ביחס למסלול הוצאות מזכות הינו מסלול "מחזורים ושכר" - שנועד ליישובים שחלו בהם הגבלות מחמירות של מערכת הביטחון - כלומר בעיקר ליישובי הדרום והצפון.
במסלול זה אפשר לקבל פיצוי מלא על ירידת המחזור של העסק, או לחלופין לקבל פיצוי כספי בהיקף של 580 שקל לכל יום עבודה על כל עובד שהועסק אך לא יכול היה להגיע לעבודה בשל המצב הביטחוני. בנוסף, הרשות יצרה כמה מסלולים ייעודיים לענפים מסוימים, הגדול שבהם הוא לענף החקלאות, שבמסגרתו הוגשו 517 בקשות לפיצויים.
פרט לנזק העקיף שנגרם לעסקים, קרן הפיצויים של רשות המסים משלמת גם לכלל האזרחים - לא רק לעסקים - פיצוי עבור נזק ישיר שנגרם לרכוש, בעיקר מבנים ורכבים, למשל בידי רקטה שפגעה ביישוב. מנתוני רשות המסים עולה שמאז פרוץ המלחמה נפתחו 37 אלף בקשות לפיצויים, ושולמו פיצויים בהיקף של כמיליארד שקלים. צריך לקחת בחשבון שנתוני רשות המסים הם נתונים חלקיים, זאת מכיוון שהם לא לוקחים בחשבון חלק מהנזק ביישובי העוטף שישוקמו בידי מנהלת התקומה, וכן חלק מיישובי הצפון אליהם לא ניתן היה להיכנס להעריך את הזנק בשל ההגבלות הביטחוניות.
באופן שאינו מפתיע, באיזור אשקלון - הכולל בתוכו את כלל יישובי העוטף - הוגשו 70% מכלל הבקשות לפיצויים: 16 אלף בקשות על פגיעות במבנה ו־9,000 בקשות על פגיעות ברכב. באיזור תל אביב - הכולל את כלל גוש דן, הוגשו מעל ל־8,000 בקשות לפיצויים.
יחד עם התשלום על נזק עקיף לעסקים, קרן הפיצויים שילמה בחצי השנה האחרונה כ־13 מיליארד שקל. באוקטובר האחרון, לפני שפרצה המלחמה, יתרת קרן הפיצויים של הרשות עמדה על 17.7 מיליארד שקל. כעת, חצי שנה לאחר מכן, בקרן נותרו 4.8 מיליארד שקלים. חשוב לציין שבקשות לפיצויים במסלול האדום - שמספק פיצוי מלא - ניתן להגיש פעם אחת בלבד, ולכן סביר שעסקים רבים עדיין ממתינים טרם הגשת הבקשה, כך שהיקף הפיצויים במסלול זה צפוי עוד לגדול משמעותית.
מקור ההכנסה של הקרן הוא מס רכישה. בימי שגרה, כ־25% מהכנסות המדינה ממס רכישה מועברות בדרך כלל לקרן - עם זאת לא חלה מדיניות סדורה בנושא, ולאורך השנים שרי האוצר מנעו את ההפחתה לקרן בשביל להפחית מסים או לממן צעדים אחרים.
לאחר פרוץ המלחמה נקבע ששיעור ההפרשות יעמוד ב־2024 על 80% מכלל מסי הרכישה - כשלפי התחזיות מדובר בכ־4.5 מיליארד שקלים שיכנסו לקופת הקרן, זאת בנוסף ל־650 מיליון שקל שתוקצבו בתקציב המדינה. ב־2025 שיעור ההפרשות ממס הרכישה יעלה ל־100%. כל עוד לא תיפתח חזית צפונית, ההערכה היא שהקרן תוכל לעמוד בכלל התחייבויותיה מבלי להתרוקן.
פרט למסלול האדום - שפועל גם בימי שגרה, ואליו ניתן להגיש תביעה לפיצויים בכל עת, שאר המסלולים הוגבלו מראש בזמן. עד כה ניתנו פיצויים במסלול הוצאות מזכות וכן במסלול מחזורים עבור החודשים אוקטובר עד דצמבר. עם זאת, לאחרונה אושרה הארכת המסלולים גם לינואר ופברואר, אך במתכונת מצומצמת יותר: מסלול הוצאות מזכות, שעד דצמבר היה פתוח לכל העסקים בארץ, הצטמצם עבור ינואר ופברואר, ואליו יכולים להגיש בקשה לפיצוי עסקים באילת, במועצה האזורית תמר באיזור ים המלח, רמת הגולן וישובים נוספים בצפון. במסלול מחזורים, שמספק פיצוי רחב יותר - יכולים להגיש בינואר ופברואר יישובי קו העימות בצפון. כמו כן, מסלול מקדמות לעסקים שמתכוונים להגיש בהמשך בקשה במסלול האדום הוארך גם כן לינואר ופברואר, ועסקים בתחום התיירות בצפון הוחרגו גם אם הם לא עומדים בכלל הקריטריונים ויוכלו להגיש בקשה במסלול מקדמות. הארכת המסלולים לחודשים מרץ ואפריל טרם אושרה.
